מחקר חדש באוניברסיטת חיפה: בנות דור שני לניצולות שואה סובלות מטראומת השואה של הוריהן רק במצבי קיצון מיוחדים. פרסום חדש, בסדרת מחקרים שאורכת למעלה מ-20 שנים של אוניברסיטת חיפה ואוני' ליידן, ממשיך למצוא ממצאים עקביים: אין הבדלים בין בני הדור השני למי שאינו דור שני בקרב כלל האוכלוסייה; ההבדלים קיימים בקרב חברי קבוצות חריגות שהיו עדים למצבי קיצון
דור שני לניצולי שואה אינו סובל מהשפעות פסיכולוגיות או פיזיולוגיות בהשוואה למי שאינו דור שני, מלבד במצבי קיצון מיוחדים, כך עולה ממחקר חדש משותף לאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ליידן ההולנדית שיתפרסם בקרוב בכתב העת JOURNAL OF LOSS AND TRAUMA. מדובר בפרסום חדש, שהוא חלק מסדרת מחקרים שבוחנים את השפעות השואה על דור שני ושלישי, שנערכים בשיתוף שתי האוניברסיטאות ב-20 השנים האחרונות.
כאמור, ב-20 השנים האחרונות מבצעים פרופ' אבי שגיא-שוורץ מאוניברסיטת חיפה ופרופ' מרינוס ואן-איז'נדורן ופרופ' מריאן באקרמנס-קרוננברג מאוני' ליידן מחקרים שונים שמטרתם לבדוק האם טראומת השואה עברה לדור השני ולדור השלישי של הניצולים. בניגוד לתפיסה הקיימת בציבור, עד כה לא מצאו החוקרים עדויות לכך שטראומת השואה עברה לדורות הבאים, בכל מה שקשור להתנהגויות פסיכולוגיות.
במחקר הנוכחי, לו הייתה שותפה ד"ר אילה פרידמן כחלק מעבודת הדוקטורט שלה, החליטו החוקרים לבחון גם מדד פיזיולוגי. "חשבנו שאולי אנחנו מפספסים משהו מכיוון שבחנו מנגנונים פסיכולוגיים ולכן החלטנו לבחון גם מדדים פיזיולוגיים, שהם מדידים ומובחנים יותר", הסביר פרופ' שגיא-שוורץ.
לשם כך בחרו החוקרים לבדוק הבדלים בייצור הורמון הקורטיזול בגוף, שמכונה גם "הורמון הלחץ". הורמון זה משוחרר כתגובה ללחצי היום-יום במטרה "להזהיר" את הגוף שהוא נמצא במצב לחץ ויש להורמון זה התנהגות סדירה לאורך היום (רמה גבוהה בבוקר, שהולכת ויורדת לקראת הערב). במחקר השתתפו 32 ניצולות שואה, שאיבדו לכל הפחות את שני הוריהם בשואה, והבנות שלהן שנולדו בישראל. קבוצת ההשוואה שלא חוותה את השואה כללה 33 נשים ממוצא אירופאי שעלו לארץ כילדות זמן קצר לפני עליית הנאציזם והבנות שלהן שגם כן נולדו בישראל.
בכל הנוגע לדור הראשון, נמצאו – כפי שנמצאו שוב ושוב ב-20 השנים האחרונות – הבדלים ברורים: לניצולות השואה לעומת נשים שלא חוו את השואה הייתה רמה גבוהה יותר של קורטיזול לאורך כל היום, וזאת במהלך יום שגרתי . כמו כן, נמצאה בקרב ניצולות השואה רמה גבוהה יותר של דיסוציאציה (מעין נתק זמני בין חוויות טראומטיות מסוימות לבין חלקים מודעים אחרים ברגשות). אולם בקרב בנות הדור השני לשואה לא נמצאו הבדלים לעומת בנות דור שני ללא רקע שואה ברמות הקורטיזול בשום שלב של היום וגם לא ברמת הדיסוציאציה.
מתי בכל זאת נמצאו הבדלים? רק במקרים שבהם לאם ניצולת השואה נמדדה רמה קיצונית של דיסוציאציה, נמצאו רמות חריגות של קורטיזול גם אצל בנות הדור השני. המשמעות: ישנה קבוצה קטנה וחריגה של בנות דור שני שאימותיהן פיתחו בעקבות טראומת השואה רמה קיצונית של דיסוציאציה, ולבנות אלה רמות חריגות של "הורמון הלחץ".
"במקום לדבר בהכללה על 'דור שני' וכיום אפילו על 'דור שלישי', עלינו לחפש את הקבוצות החריגות שאצלן יכולה להתרחש בתנאים מסוימים העברה של טראומת השואה. עלינו לפעול ככל הניתן כדי לאתר קבוצות פגיעות אלה כדי לסייע להן", סיכם פרופ' שגיא-שוורץ.
