התעללות מינית בגיל הילדות מעלה את הסיכוי להיריון בסיכון, כך עולה ממחקר חדש שערכו פרופ' רחל לב ויזל, ראש בית הספר לטיפול באמצעות אמנות מאוניברסיטת חיפה, לי ימפולסקי וד"ר צחי בן-ציון סגן מנהל בית החולים סורוקה. "גם במידה והאישה רוצה ושמחה להיכנס להיריון, הגוף מקשר כנראה את האקט המיני שהביא להיריון עם טראומת ההתעללות והדבר מעורר תחושות שליליות שיכולות לבוא לידי ביטוי בבעיות גופניות בתחום הגניקולוגי", ציינה פרופ' לב ויזל.
המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם התעללות מינית שעברה אישה בגיל הילדות גורם ל"התעוררות" של הטראומה במהלך היריון רצוי. לשם כך נבדקו 1830 נשים, שחולקו לשתי קבוצות עיקריות: כאלה שההיריון שלהן הוא בסיכון וכאלה עם היריון ללא סיכון. כל קבוצה כזו חולקה לשלוש קבוצות נוספות: נשים שסבלו מהתעללות מינית בגיל הילדות; נשים שחוו טראומה בגיל הילדות, שאינה קשורה להתעללות מינית ונשים שלא סבלו מטראומה. כל הנשים עברו סדרה של שאלונים שבדקו תסמינים של פוסט טראומה במהלך השבועיים שלפני המחקר, רמת דיכאון, מצב גופני וגניקולוגי ועוד.
מהממצאים עולה כי נשים שחוו התעללות מינית בילדותן דיווחו על רמה גבוהה יותר של דיכאון וסבלו מתסמינים רבים יותר של פוסט-טראומה, הן ביחס לנשים עם טראומה אחרת וכמובן ביחס לנשים שלא חוו טראומה בחייהן.
לדבריה של פרופ' לב ויזל, תסמיני הפוסט טראומה העיקריים שנשים אלה דיווחו היו תסמיני ניתוק והימנעות. עוד נמצא כי ככל שהנשים חוו התעללות מינית ברמה גבוהה יותר, כך היה קשר חזק יותר בין תסמינים אלה למצב גופני ובריאותי ירוד. "ייתכן כי הבעיות הגניקולוגיות הן הדרך שבה הגוף מבטא את הטראומה המינית", ציינה החוקרת.
"ברמה המעשית ממצאי המחקר מחייבים את המערך הרפואי להתייחס גם להתעללות מינית בילדות כגורם להיריון בסיכון ולברר שאלה זו במטרה לסייע לנשים במהלך ההיריון", ציינה פרופ' לב ויזל. "חשוב עם זאת גם לזכור כי העלאת הנושא בנוגע להתעללות מינית בילדות עלולה אף היא להעלות תכנים קשים ודורשת לכן מיומנות טיפולית ורגישות", סיכמה.
