מחקר ישראלי הגדול מסוגו בעולם: הקריטריונים המסורתיים לקביעת רמת הסיכון להשנות המחלה אצל חולות בסרטן שד עשויים להוביל לטיפול לא יעיל. אבחון שגוי של רמת הסיכון של החולה עלול לגרום לטיפול מיותר בכימותרפיה או לטיפול חסר
אבחון רמת הסיכון להישנות מחלת סרטן השד מסייע לרופא לחזות את מהלך המחלה ולהתאים לחולה את סוג הטיפול התרופתי ועוצמתו. אבחון שגוי של רמת הסיכון עלול להוביל לטיפול מיותר בכימותרפיה אשר יגרום לפגיעה קשה באיכות החיים של המטופלת ללא כל תועלת והצדקה בריאותית. על כן יש לשאוף לאבחון מדוייק ביותר של רמת הסיכון להשנות המחלה.
מחקר ישראלי חדש, הגדול מסוגו בעולם, הוצג החודש לראשונה בכנס השנתי הגדול ביותר בעולם בתחום האונקולוגיה (ASCO) בשיקגו ארה"ב. המחקר, פרי שיתוף פעולה בין אונקוטסט-טבע, שירותי בריאות כללית וקופ"ח מכבי, בחן נתונים קליניים ודוחות פתולוגיים של 2500 נשים ישראליות שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם, במטרה להשוות כיצד כלי האבחון הקליניים המסורתיים - גיל החולה, גודלו של הגידול ושלב הגידול (GRADE) - מספקים מדד פרוגנוסטי (ניבוי) להישנות המחלה בעתיד באופן פרטני עבור כל חולה, ביחס לניבוי באמצעות ציון ה- RS (Recurrence Score) שנקבע עבור אותן חולות ע"י הבדיקה המולקולרית אונקוטייפ-שד.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שבמקרים רבים אין הלימה בין רמת הסיכון להשנות המחלה כפי שנקבעה ע"י הקריטריונים המסורתיים ובין רמת הסיכון הממשית שאובחנה באמצעות בדיקת אונקוטייפ שד. כלומר, חולות שמוגדרות בסיכון גבוה הן לעיתים בעלות סיכון נמוך, ולהיפך. כך למשל:
· 31% מהמקרים שהוגדרו ע"פ הקריטריונים המסורתיים כגידולים בשלב ראשוני, לכאורה גידול פחות אלים שהטיפול בו אינו כולל כימותרפיה בדרך כלל, נמצאו דווקא בעלי סיכון בינוני להישנות המחלה בעתיד ע"פ תוצאות בדיקת אונקוטייפ-שד. במקרים אלו הרופא עשוי להחליט להוסיף כימותרפיה בניגוד לתכנית הטיפול המקורית.
· 23% מגידולי השד המוגדרים ע"פ הקריטריונים המסורתיים כשלב 3 (לכאורה אלים יותר) נמצאו ע"י בדיקת אונקוטייפ שד כבעלי סיכון נמוך להשנות מחלה. אלמלא תוצאת בדיקת אונקוטייפ סביר שהרופא היה מוסיף כימותרפיה שלא תניב תועלת לחולה.
· 12% מהחולות בעלות גידול קטן, הנחשב ע"פ הקריטריונים המסורתיים כפחות אלים, אובחנו בבדיקות אונקוטייפ-שד כבעלות רמת סיכון גבוהה להישנות המחלה. ללא תוצאת אונקוטייפ סביר שהרופא היה נמנע מכימותרפיה וכתוצאה מכך מגדיל את סיכויי חזרת המחלה.
זאת ועוד, במחקרים קודמים הוכח כי הקריטריונים הקליניים המסורתיים (גיל החולה, גודלו של הגידול, רמת הביטוי של הקולטנים להורמונים (PR, ER) ודרגת הגידול (GRADE) ) אינם מצליחים לנבא את סיכויי החולה להגיב לטיפול הכימותרפי, לעומת זאת הוכח כי בדיקת אונקוטייפ שד היא הבדיקה היחידה שמצליחה לנבא את מידת היעילות של תוספת כימותרפיה.
ד"ר ליאור שושן-גוטמן, מנהלת אונקוטסט-טבע: "בדיקת אונקוטייפ שד מספקת לרופא מדד אובייקטיבי,סטנדרטי ואמין, תוצאות המחקר מוכיחות את חשיבותה ותרומתה המכרעת להתאמת טיפול באופן אישי עבור כל חולה בסרטן שד בשלב מוקדם".
ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית: – "מחקר זה מוכיח שעולם האונקולוגיה נמצא בפתח של שינוי הפרדיגמות באבחון והתאמת טיפול עם הירידה לרמת החקר הביו-גנטי. זה יגרום לשינוי כולל בהתייחסות של כולנו למחלה, לאבחון שלה ולהתאמת הטיפול הראוי, ובתקווה שזה ישפר את תוחלת החיים ואיכות החיים של החולים; אנחנו גאים להיות בין המובילים בעולם את דגל השינוי"
"שירותי בריאות כללית" היו הראשונים בישראל לשלב את בדיקת אונקוטייפ שד במסגרת סל השירותים של הקופה (בשנת 2006). מנתונים שנאספו בקופה עולה כי במקרים רבים הבדיקה משנה את ההמלצה הטיפולית לחולות וחוסכת מהם כימותרפיה מיותרת.
במחקר שנערך ע"י הקופה ב- 368 חולות נבחן האם הבדיקה שינתה את ההמלצה הטיפולית שניתנה על סמך הקריטריונים המסורתיים. ממצאי המחקר העלו כי ב- 40% מהמקרים שונתה ההחלטה הטיפולית לאחר קבלת ציון ה- RS מבדיקת אונקוטייפ: לגבי 34% מהמטופלות הוחלט שאין צורך בטיפול כימותרפי (בניגוד לכוונה הראשונית לטפל בכימותרפיה) ואפשר להסתפק בטיפול הורמונאלי, ולגבי 6% הוחלט בכל זאת להוסיף טיפול כימותרפי כדי להקטין את הסיכון שלהן להופעת גרורות מרוחקות ולהישנות המחלה.
על אונקוטייפ שד:
למי מתאימה הבדיקה? - הבדיקה מתאימה לנשים שאובחנו עם סרטן שד מוקדם אשר מחלתן התפשטה לכל היותר ל- 3 בלוטות לימפה והן נמצאות מתאימות לקבלת טיפול הורמונאלי.
איך מתבצעת הבדיקה? - הבדיקה מבוצעת על כמות קטנה של רקמת גידול שהוסרה במהלך הניתוח לסילוק הגידול או כריתת השד (רקמה זו נשמרת באופן שגרתי בבית החולים למטרות בדיקה ואבחון). הדגימה הנבדקת נשלחת למעבדה בארה"ב, שם מודדים בטכניקה חדשנית את ביטויים של 21 גנים ומחשבים בהתאם את ציון ה- RS האישי בעזרתו ניתן לנבא גם את הסיכוי להישנות המחלה וגם לצפות את היעילות של טיפול כימותרפי עבור החולה.
