במחקר ישראלי-גרמני חדש, זיהו החוקרים קבוצת סמני דם הממשיכים להשתפר בעקבות שינוי תזונתי ממושך - גם לאחר התייצבות או אף חזרה חלקית של המשקל. צוות המחקר המשותף, בראשות פרופ' איריס שי ופרופ' אסף רודיך מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן חוקרים מהקריה למחקר גרעיני בדימונה ומאוניברסיטת לייפציג שבגרמניה, זיהה שני דפוסים של סמני דם (ביו-מרקרים) מסורתיים ו"חדשניים" לניבוי תחלואה המשתנים באופן שונה ביחס לשינוי המשקל. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בעיתון האגודה האמריקאית לסוכרת, Diabetes Care
דיאטה מובילה לירידה מהירה במשקל במהלך ה-4-6 החודשים הראשונים, שלאחריהם, למרבה התסכול, המשקל מתייצב או אף עולה, למרות ההתמדה בדיאטה. הזמניות של השפעת ההתערבות התזונתית על המשקל פוגעת קשה במוטיבציה להתמיד באימוץ הרגלי תזונה בריאים יותר.
בניסוי נבדקו 322 משתתפים בעלי השמנת יתר, שחולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות: דיאטה דלת-שומן, דיאטה ים-תיכונית או דיאטה דלת פחמימות. במהלך השנתיים שמרו אחוז גבוה מאוד של החולים בשלוש הזרועות על הרגלי תזונה חדשים, בריאים יותר, ותוצאות המחקר הראשוניות פורסמו בעיתון היוקרתי ביותר ברפואה, ה- New England Journal of Medicine.
במחקר הנוכחי, דפוס ראשון של ביו-מרקרים הדגים שינוי הדומה לשינוי במשקל: כשהמשקל ירד חדות בחצי השנה הראשונה, השתפרו מדדי הדם וכשהמשקל התייצב או עלה חלקית ב-18 החודשים הבאים, התהפכה המגמה ורמת הביו-מרקרים השתנתה בהתאמה. בקבוצה זו נכללו הביו-מרקרים: אינסולין בצום, טריגליצרידים, הורמון השובע לפטין, כמו גם סמנים ייחודיים מרקמת השומן Chemerin, MCP-1, RBP4)).
לעומתם, דפוס שני של ביו-מרקרים הדגימו שיפור מתמשך לאורך כל תקופת הניסוי הארוכה, למרות התייצבות או אף עלייה במשקל. בקבוצה זו נכללו המדדים HDL (הכולסטרול הטוב, שהמשיך לעלות), CRP (מדד למצב דלקתי, שהמשיך לרדת), הורמון רקמת השומן אדיפונקטין ומדדים ייחודיים נוספים: fetuin-A, progranulin, vaspin. דפוסים אלו זוהו, בעוצמות שונות, בכל 3 סוגי הדיאטה: דלת פחמימות, ים תיכונית ודלת שומן, שנמצאו בריאות ואפקטיביות.
היתרונות של התמדה בדיאטה למרות חזרה חלקית של המשקל כבר הוצע על-ידי צוות חוקרים זה, אשר הוכיח, לראשונה בעולם, כי התערבות תזונתית ממושכת בכל שלושת סוגי הדיאטה הצליחה לגרום לנסיגה בתהליך טרשת עורקים בעורק התרדמת בצוואר, גורם סיכון מרכזי לאירועים מוחיים. (מחקר קודם זה פורסם בעיתון הקרדיולוגיה Circulation).
פרופ' אסף רודיך, ממובילי צוות החוקרים מבן-גוריון: "התוצאות מלמדות אותנו שיש יתרונות לאימוץ הרגלי תזונה בריאים מעבר לירידה במשקל. המדדים שממשיכים להשתפר למרות שהמשקל התייצב או אף מתחיל לחזור לקדמותו הינם מדדים המקושרים בקשר חזק יחסית לבריאות קרדיו-מטבולית. כלומר, אדם המתמיד באימוץ הרגלי תזונה בריאים יותר לאורך זמן עשוי להקטין את הסיכונים הבריאותיים העיקריים הכרוכים בהשמנה, כגון מחלות לב וכלי דם וכן סוכרת מסוג 2, גם אם השינוי במצב ההשמנה עצמו הוא מתון או ניבלם. ייתכן שעלינו להתקדם מאובססיית העיסוק במשקל בלבד, כמו שבאיזון סוכרת אנו יודעים כיום שיש להתייחס לא רק לרמת הסוכר בדם, אלא גם לגורמים נוספים כמו רמות שומנים בדם, לחץ הדם ועוד".
לדבריו, השיפור המתמשך במדדים מסוימים למרות שהמשקל לא ממשיך לרדת, מבטא השפעה מתמשכת וארוכת טווח של הירידה הראשונית במשקל, ו/או יכולת להשיב למסלול תפקודי טוב יותר אברי מפתח כמו רקמת השומן והכבד, שתפקודם הלקוי תורם לתחלואה המלווה השמנה.
פרופ' איריס שי, ראש צוות המחקר הוסיפה וסיכמה: "החלטה לעבור לסגנון תזונה ודיאטה בריאה היא סוג של ריצת מרתון לטווח ארוך. בדרך זו ישנן עליות (ירידה מוצלחת במשקל, בדרך-כלל במהלך 6 החודשים הראשונים) ומורידות (מאבק מתמשך לתחזק את המשקל החדש) המשתקפות במשקל הגוף ובסמני "ראי" כגון טריגליצרידים, אינסולין ולפטין.
החדשות הטובות הן, שכל עוד מתמידים בתזונה נכונה, אם זה בדיאטה דלת פחמימות, ים תיכונית או דלת שומן, שהמשותף להן הוא עלייה בצריכת ירקות והפחתה דרסטית בצריכת מזון מעובד, הגוף זוכר, מעבד ומשפר בהדרגתיות ביו-מרקרים אחרים הרגישים ככל הנראה, יותר למערך המטבולי בכללותו מאשר למסת השומן. אלה מתבטאים במרקרים כגון ה"חבר'ה הטובים": HDL ואדיפונקטין (שתרופות כמעט ואינן מצליחות להעלותן) והפחתה מתמשכת בסמן הדלקת CRP. מחקר זה מציע לא להתייאש ולהתמיד בסגנון חיים בריא, גם אם המשקל עולה כמעה חזרה".
