מדד החופש הכלכלי מתייחס לחמישה תחומים: גודל הממשלה ביחס לכלל הפעילות הכלכלית במשק, יעילות מערכת המשפט וההגנה על זכויות קניין, יציבות המטבע, חופש המסחר הבינלאומי, ומידת הרגולציה על פעילות עסקית. לכל מדינה ניתן ציון בכל אחת מ-42 תת-קטגוריות של התחומים הללו, והציונים משוקללים למדד אחד של חופש כלכלי.
התחום בו ישראל בולטת ביותר לרעה, עבורו היא קיבלה ציון של 5.0 מתוך 10 (מקום 107), הוא גודל הממשלה. שיעור מס שולי גבוה (5.0) והוצאה ממשלתית גבוהה ביחס לתוצר (3.0) הורידו את מדד החופש הכלכלי של ישראל.
אולם גם ביחס למדינות סוציאל דמוקרטיות בעלות ממשלות גדולות, ישראל מפגרת בתחומים רבים. ישראל קיבלה ציון של 5.9 (מקום 62) עבור יעילות מערכת המשפט והגנה על זכויות קניין, בעוד שבתחום זה מדינות סקנדינביה תופסות 5 מ-6 המקומות המובילים. ציונים נמוכים במיוחד ניתנו לישראל על אכיפה משפטית של חוזים (3.5), ועל הגבלות על מכירת נדל"ן (5.6). בתחום הרגולציה ישראל מדורגת במקום ה-55 עם ציון של 6.7, הרבה אחרי מדינות כאיסלנד, דנמרק, שוודיה והולנד. ציון נמוך במיוחד קיבלה ישראל על עלויות בירוקרטיות (3.6) ועלויות פיטורין (1.6).
המצב הביטחוני פוגע בחופש הכלכלי של ישראל לא רק בגלל תקציב הביטחון הגדול. בגין מדיניות גיוס החובה קיבלה ישראל ציון אפס על צבא מבוסס מתנדבים. מעבר לצבא מתנדבים היה מעלה את ישראל 5 מקומות בדירוג. בנוסף, היא קיבלה ציון של 4.2 על מעורבות הצבא בתהליכים משפטיים ופוליטיים.
את הציונים הטובים ביותר שלה קיבלה ישראל על יציבות המטבע (9.1, מקום 39) וחופש המסחר הבינלאומי (7.6, מקום 28). המיסוי הגבוה על יבוא מוצרים מסוימים כמו מכוניות וחלפים (3.1), וגודלו הצנוע של מגזר המסחר הבינלאומי (3.5), מנעו ממנה ציון גבוה יותר.
המדד מתייחס לנתונים משנת 2008, ומדרג את הונג קונג במקום הראשון, ואחריה סינגפור, ניו זילנד ושוויץ. המדינה הסובלת מהמחסור הגדול ביותר בחופש כלכלי היא זימבבווה, ואחריה מיאנמר, אנגולה וונצואלה.
מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין חופש כלכלי לצמיחה. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי התייחס הדו"ח לראשונה גם לשאלת היציבות ובחן את הקשר בין מדד החופש הכלכלי לבין יציבות המשק. "המחקר מצא כי ישנו מתאם שלילי מובהק בין חופש כלכלי לבין תנודתיות בשווקים, כלומר חופש כלכלי מחזק את היציבות המאקרו-כלכלית", אומרת קורין סאור, מנכ"לית מכון ירושלים לחקר שווקים. "גם מצבם של העניים במדינות בעלות החופש הכלכלי הרב ביותר טוב יותר מזה של כלל האוכלוסייה במדינות החופשיות פחות. ההכנסה הממוצעת של העשירון התחתון ברבעון העליון של המדינות בדירוג החופש הכלכלי גבוהה יותר מפי שניים מההכנסה הממוצעת של כלל האוכלוסייה ברבעון התחתון של המדינות בדירוג."
מדד החופש הכלכלי נערך מדי שנה על ידי מכון פרייז'ר הקנדי בשיתוף 75 מכוני מחקר ברחבי העולם, ביניהם מכון ירושלים לחקר שווקים. אבני היסוד לחופש כלכלי הם בחירה חופשית, סחר וולונטרי, החופש להתחרות והבטחת זכויות הקניין. מחקרים מראים כי אנשים החיים במדינות בעלות חופש כלכלי רב יותר נהנים מרמות גבוהות יותר של שגשוג כלכלי וחרות אישית, ומתוחלת חיים גבוהה יותר.
"ישראל התקדמה רבות מאז פורסם לראשונה מדד החופש הכלכלי ב-1980", אומרת סאור,'' אולם בעשור האחרון, על אף כמה רפורמות חיוביות שביצעה, מדינות רבות מתקדמות בקצב מהיר יותר מישראל מבחינת קידום החופש הכלכלי. כדי להתמודד עם האתגרים הרבים הצפויים לה בעשורים הקרובים, על ישראל לטפח את עוצמתה הכלכלית. אין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לבצע רפורמות נוספות אשר יקדמו את החופש הכלכלי בישראל."
