aflulmazuiהכניסה לחלק מהמערות ברחבי הארץ, המשמשות אתרי לינה מרכזיים לאוכלוסיית העטלפים בישראל, נסגרה למבקרים השבוע. הסיבה: עשרות אלפי עטלפי חרקים נכנסים בימים אלו ממש לשנת החורף שלהם. בין המערות הבולטות שהכניסה אליהן אסורה במהלך התקופה: מערת התאומים, מערת עלמה, מערת שרך, מערת נמר, מערת ברניקי, מערת הוטה 6 שבשמורת הר מירון, ומערת אורנית. המערות ייפתחו מחדש לציבור המטיילים ב-1.4, עם סיומה של תקופת הלינה

כלים

יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים: "33 מיני העטלפים שקיימים בישראל מהווים כ-30% מכלל מיני היונקים וחשיבותם למערכת האקולוגית עצומה. מאחר שבחורף יש פחות חרקים מרבית העטלפים נכנסים לחריפה בתקופה זו. במהלך לינת החורף יורד קצב פעימות הלב של העטלפים מכ-1200 פעימות בדקה בזמן תעופה (ו-400 פעימות במנוחה) לעשר פעימות לב בדקה בלבד. העטלפים אוגרים אנרגיה בטרם הם נכנסים ללינת החורף וזו אמורה לקיים אותם במהלך חודשי החורף. תנועת מבקרים במערה עלולה להעיר את העטלפים מהשינה, ואז לעורר את הצורך באכילה בגלל העלייה בצריכת האנרגיה, הנובעת מכך שהעטלף צריך מיד להעלות את טמפרטורת הגוף שלו. אם העטלף מתעורר משנת החורף הוא יוצא לחפש אוכל, שאינו תמיד זמין, וכך הוא שורף אנרגיה לא מתוכננת. אם לא נדע לתת לעטלפים את הזמן הזה הם פשוט לא יישרדו, ואם עטלפי החרקים לא ישרדו- גם בני האדם יסבלו מכך."

ד"ר בני שלמון, אקולוג מחוז אילת ברשות הטבע והגנים: "עטלפי החרקים חיוניים למערכת האקולוגית בישראל. גודלם נע בין גרמים בודדים ועד ל-30 גרם בלבד, ועם זאת כל עטלף שכזה מסוגל לצוד חרקים במשקל המגיע למחצית ממשקל גופו- בכל לילה. בעבר העטלפים סבלו מתדמית גרועה ואף נרדפו מתוך אמונה שהם גורמים נזקים לחקלאות, אך כאמור רוב רובם של העטלפים ניזונים מחרקים ולמעשה קיומם מסייע לחקלאות ולבני האדם בצמצום כמות החרקים. רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים במעקב אחר אוכלוסיות העטלפים בישראל ובהגנה עליהם- אך בתקופה זו אנחנו זקוקים גם לשיתוף הפעולה של הציבור. לבני האדם יש אינטרס בריאותי בסיפור: ללא עטלפי חרקים נאלץ להשתמש ביותר חומרי הדברה וגם הסיכון להעברת מחלות מחרקים לבני אדם יעלה".