בשני ימי המפגשים ישתתפו אדריכלים, אמנים ממגוון תחומי תרבות, פסיכולוגים, מנהלי מוסדות חינוך ותרבות ומקבלי החלטות, וכן שלושה אדריכלים מובילים מאירופה שהוזמנו על ידי עמותת האדריכלים (מאנגליה, גרמניה ופינלנד). השחקן מנשה נוי יופיע בכנס תחת הכותרת "החוויה הקאמרית".
הנושאים שיוצגו והבעיות שיידונו ב"יום האדריכל" קשורים לדרך שעל ישראל לעבור כדי להגיע לתפישה חדשה בתכנון ובנייה ציבורית של מוסדות חינוך, תרבות ופנאי, שהם היום "הקתדרלות" של חיי הקהילה. מדובר בשינויים שלא יתבטאו רק בהקצאת המשאבים הכספיים, אלא גם באימוץ תפישה תכנונית וחברתית מודרנית, הרואה מרכז חינוכי ותרבותי ציבורי כגרעין חי, שבתוכו וסביבו רוחשות פעילויות חינוך, פנאי ותרבות כל הזמן, והוא מחובר באופן יומיומי ורציף למערכות החיים סביבו. המגמה העכשווית היא לראות במרכזי תרבות ופנאי גם מקום ללמידה ולהשכלה, ולהיפך, בניגוד להפרדה הקיימת היום. למשל, במקומות רבים קיימת הפרדה בין בתי"ס המוקפים גדרות ושוממים אחרי שעות הלימודים לבין הרחובות והקהילה המצויים סביבם, או בין איצטדיונים המשמשים בעיקר לאירועי ספורט ורוב הזמן מנותקים מחיי המקום בו הוקמו.
ב"יום האדריכל" תוצג תוכנית מודרנית לבית ספר רב שימושי שמכין משרד אדריכלים תל אביבי לשכונה חדשה בתל אביב, שיהיה מוקד לפעילות רציפה ומגוונת וישולב בכיכר מרכזית שבתוכה רוחשים חיי היומיום של התושבים. כן יוצג אצטדיון בינלאומי חדש המוקם בחיפה, שישמש גם לאירועי תרבות וחינוך שאינם מתחום הספורט, וכן למסחר, לכנסים ולמלונאות. האורחים מחו"ל יציגו את הבניינים המודרניים המקובלים היום בארצותיהם.
השוואה של נתוני ההשקעה שונים של ישראל במתקני חינוך והשכלה, עם נתונים של מדינות אירופיות מובילות, לא מבשרת עדיין את השינוי הנחוץ אצלנו. במיוחד בהתייחס למרכזיותו וחשיבותו של החינוך ולסטנדרטים של בנייה ו"שטח מחייה" לתלמיד. מהשוואה שנערכה על ידי מארגנת הכנס אדריכלית גבי נוסבאום עולה, למשל כי, עלות בניה לתלמיד בישראל עומדת היום על כ- 25,000 ש"ח לעומת 45,00 ₪ באנגליה, כשבישראל אין הבחנה בין השקעה ביסודי ובתיכון, בעוד שבאנגליה הנתונים הם 52,00 ₪ השקעה לתלמיד ביסודי ו- 34,000 בתיכון (30% יותר ביסודי). החשיבות של ההשקעה ביסודי לעומת התיכון בולטת בחו"ל לעומת ישראל גם בתקציב לבניית מ"ר: בישראל סביב 1100 דולר למ"ר בשני סוגי בתיה"ס, בעוד שבגרמניה משקיעים כ- 4,000 דולר למ"ר ובאנגליה בין 1,820-2,150 דולר למ"ר ביסודי ובתיכון, בהתאמה, כשההשקעה ביסודי גבוהה בהרבה.
אדריכלית גבי נוסבאום מציינת, שעל אף שיפור מה שחל בקביעת הסטנדרטים בפרוגרמות לחינוך בישראל בשנה האחרונה , כגון עליה ל- 53 מ"ר לעומת 49 מ"ר בגודל הכיתות ביסודי ו- 60 מ"ר לעומת 53 מ"ר בתיכון, וכן הוספת אודיטוריום בבתי ספר יסודיים והגדלת הספרייה מ- 20 מ"ר ל- 70 מ"ר, עדיין רב המרחק בין ישראל לבין המדינות המתועשות, בנתונים כמו השקעה לתלמיד, השקעה למ"ר בנייה והשטח העומד לרשות תלמידי ישראל בבית הספר, שלא לדבר על הצפיפות בכיתות. דווקא בשטח שמחוץ לכיתות ישראל מובילה עם 5 מ"ר בממוצע לתלמיד לעומת כ- 3 מ"ר באירופה. צפיפות הכיתות בישראל עולה ביותר מ- 25% ואף יותר לעומת מדינות אירופה (20-30 תלמיד באירופה לעומת 35-40 ויותר תלמידים בכתה בישראל). המבנים והשטח של בתיה"ב גם אינם מנוצלים כיאות ובאופן מושכל ושיטתי לפעילויות אינטנסיביות של תרבות, פנאי והשכלה עבור שאר חלקי הקהילה אותם הם משרתים.
בנוסף, במימוש תוכניות להקמת מוסד חינוכי על פי משרד החינוך, עיריות חזקות יכולות לשפר ממקורותיהן את התנאים במוסדות החינוך שהן בונות. כך נוצר, כמובן, פער בין יישובים בהם התלמידים יכולים ליהנות מכתות קטנות ומתקני חינוך והשכלה בסטנדרט גבוה ועדכני, לעומת מקומות שאין להם מקורות פנימיים להגדיל את התקציב שקבע משרד החינוך.
שלושה האדריכלים מחו"ל, סר ביל אינסוורט מאנגליה, פרופ' פריד ביהלר מגרמניה ואדריכל יאנה פיהלהיאניימי ממשרד M3 מפינלנד, יציגו עבודות תכנון חדשות של בניינים ומרחבים ציבוריים, שתפקידם להוות ציר מרכזי בחיי הקהילה, לאפשר מילוי צרכים חינוכיים, תרבותיים וחברתיים מגוונים ולהביע את הקשר של הקהילה לטבע.
