מתי הגוף מעלה חום והאם חום גבוה באמת מסוכן? האם רצוי להוריד חום באמצעים מלאכותיים לפני שהבנו מה מקורו, ואולי בכלל חום הוא אמצעי ריפוי ולא גורם המחלה? כמה דברים על הורדת חום במבוגרים וילדים בראי הרפואה המשלימה
מאז שהמדחום והתרופות להורדת חום הפכו מצרך קל להשגה, השתנו חיי האנושות המערבית במידה רבה ולמרות זאת, גם כיום קיים פחד מחום ואנשים חולים נוטים בקלות רבה ליטול תרופות מורידות חום.
אלא שחום אינו מחלה אלא דווקא אמצעי ריפוי, ולא צריך כל כך לפחד ממנו. יש להתייחס למצב החולה ופחות לחום עצמו, שכן הורדת חום בצורה לא שקולה עלולה להאריך את זמן המחלה ואף לגרום לנזק בטווח הארוך.
כמה מילים על חום:
האדם שייך לקבוצת היצורים בעלי דם חם - הוא מייצר חום ממקור פנימי ושומר אותו ברמה קבועה בעזרת מנגנונים מורכבים מופלאים בחוכמתם. חום הגוף נשלט על ידי אזור קטן בבסיס המוח שנקרא היפותלמוס ופועל כמעין תרמוסטט הדואג שרמת החום תהיה יציבה כל הזמן.
כמה חום? החום הממוצע בקרב בני האדם הוא 36.8 מעלות צלזיוס ויכול להגיע עד 37.7 כאשר מדי יום קיים שינוי רתמי בין הבוקר לערב - בבוקר חום הגוף נמוך בחצי מעלה ביחס לערב. ייצור החום נעשה באמצעות הפעילות הבסיסית של הגוף - נשימה, עיכול, פעילות הלב וכדומה, וכן ממאמץ השרירים. לעיתים, בעת הצורך, הגוף יפעיל את מנגנון הרעד (מנגנון פיזיולוגי הגורם לגוף לרעוד) על מנת להגביר את ייצור החום הפנימי.
מתי אם כן אנו מדברים על חום? חום מוגדר כעלייה בטמפרטורת הגוף, במרכז בקרת החום במוח. במצב כזה הגוף קר ביחס לטמפרטורת האיזון, מה שגורם לו להפעיל מנגנון רעד, המגביר את החום וגורם לטמפרטורה לטפס מעלה.
הסיבות להופעת חום:
תהליך דלקתי זיהומי, אלרגיות, מחלות ממאירות, מחלות דלקתיות לא זיהומיות ועוד – כל אלה הם גורמים להופעת חום. ברוב המקרים פעולתם של התאים הלבנים של מערכת החיסון היא המשפיעה על המוח ומעלה את חום הגוף. חשוב להבין כי כפי שיש מנגנונים להעלאת חום יש מנגנונים השומרים כי החום לא יהיה גבוה מדי ודואגים להוריד אותו במידה והוא עולה.
האם חום מסוכן?
זו השאלה הקשה שבה מתלבטים הורים רבים.
המחקרים בתחום החום ומחלות הילדים מוכיחים כי אין קשר בין גובה החום לבין מצבו הרפואי של הילד וחומרת המחלה ולהשוות ביניהם אם כן, היא טעות נפוצה.
המדד האמיתי הוא לראות כיצד הילד מתפקד. אם הילד משחק, משתף פעולה ורק הוריד במידה מסוימת את הקצב למרות שהוא עם חום המתקרב ל-40 מעלות צלזיוס - הרי שאין כל סיבה לדאגה גם אם הוא כרגע מרגיש דיי מסכן וסובל. איך אפשר לדעת? אם הורדנו לילד את החום ומעט אחרי כן הוא חוזר לשחק ומתפקד כרגיל - רוב הסיכויים שלא מדובר במחלה חמורה. מקרי החום עם טמפרטורות מעל 41 מעלות צלזיוס נדירים, ואילו חום בגובה 42 מעלות מהווה סכנה ממשית למערכת העצבים.
עקרונית יש לגשת לבדיקת רופא כשהילד מראה סימני מחלה בלי קשר לגובה החום. הרופא יחליט האם מדובר במחלה קלה שאינה דורשת טיפול או במחלה הדורשת התייחסות מתאימה.
כמו כן, גם כאשר הורדנו את החום (בעזרת אמצעים שנסקור בהמשך) לדוגמא ל-38 מעלות צלזיוס, יש להסתפק בכך ולא לשאוף להורידו ל- 36.8 באמצעות מתן תרופות נוספות. הדבר מיותר ועלול לגרום למינון יתר ופגיעה בכבד, למשל (הרעלת אקמול).
מתי המצב מצריך התערבות רפואית מידיית: ילד שחולה במחלה חמורה - גם הורדת חום לא תשנה את התפקוד שלו וזהו בהחלט מצב לדאגה המצריך התערבות רפואית מיידית.
החום כמנגנון הגנה חשוב:
עליה בחום מאפשרת ל"חיילים" של מערכת החיסון (התאים הלבנים) לנוע מהר יותר באופן משמעותי לאזור המזוהם על מנת לבלוע או לחסל את הפולש הזר. חיידקים הפוגעים בבני אדם מתרבים בטמפרטורת הגוף הרגילה - 36.8 בצורה אופטימאלית, אולם דווקא כאשר החום עולה, קצב ההתרבות שלהם יורד משמעותית - בחום גבוה מופעל מנגנון המצמצם זמינותם של מרכיבים חשובים להתרבות מיקרואורגניזמים כמו ברזל, למשל.
חום גבוה אם כן, לא רק שאינו מזיק אלא אף משפר בכך את פעילותה של מערכת החיסון על מרכיביה השונים.
מדוע החום נחוץ במיוחד בשנות הילדות?
כשהילד נולד גופו נסמך על כוחות התורשה שקיבל מהוריו. מרגע זה מתחיל מסע מרתק בו "האני האינדיבידואלי" של הילד מנסה לבצע את השינויים הנדרשים על מנת שגופו יוכל להסתגל ולבטא בצורה הטובה ביותר את יכולותיו בהגיעו לבגרות.
הדבר דומה לאדם שקיבל בית במתנה וכעת מזמין את המשפצים לבצע בו את השינויים הנדרשים על מנת שיתאים לצרכיו. במהלך השיפוץ יש לכלוך, רעש ואי סדר, אולם עם סיום התהליך הדייר מרגיש כי זהו ביתו בו הוא מרגיש בנוח ובהרמוניה.
תהליכי השיפוץ משולים בעצם למחלות חום - תארו לכם מצב בו אנו מונעים מהדייר לשפץ את ביתו או לחילופין עוצרים את השיפוץ בתחילתו. מהר מאוד נקבל דייר עצבני, מתוסכל ולא מרוצה.
כך גם הילד - בשנותיו הראשונות הוא חווה מחלות חום שמסייעות לו ל"שפץ" את גופו ולהתאימו ל"מגורי האני" שלו כדי שבבגרותו כאמור, ימצה את כל יכולותיו.
השימוש הנרחב והקל מדי בתרופות להורדת חום יוצר מצב בו אנו מונעים מהילד להעלות חום, מגבירים את אי השקט והעצבנות שלו ולמעשה גורמים לו לפתח מחלות כרוניות כמו אסטמה ואלרגיות.
מחקרים:
מחקר שעקב אחר ילדים שחלו באבעבועות רוח הצביע על משך הגלדה ארוך של הנגעים בילדים שטופלו בפאראצטמול (להורדת חום) ביחס לילדים שטופלו בפלצבו (תרופה דמה). מחקרים אחרים העלו כי משככי חום בזמן זיהום ויראלי האריכו את משך התפתחות הווירוס בהפרשות האף ועיכבו את יצירת הנוגדנים נגד הווירוס.
מחקר נוסף שהתפרסם לא מכבר בדק את השימוש בתרופה להורדת חום אצטאמינופן (החומר הפעיל שמכילות התרופות אקמול, דקסמול, אברול ועוד) בקרב אלפי נשים בין השנים 1976 -1990. מהמחקר עלה כי נשים שצרכו את התרופה במשך 14 יום בחודש העלו את הסיכוי לחלות באסטמה ב-60 אחוז.
כיצד להתייחס לחום ולטפל בו?
חשוב להיבדק על ידי רופא ואם הוא לא מגלה בעיה משמעותית אלא ממליץ לנוח, אפשר להתקדם לשלב הטיפול.
שיטה להורדת חום: מדובר בשיטה פשוטה המתבססת על קירור השוקיים: סוחטים לימון לקערת מים פושרים בחום נמוך ב 2-3 מעלות ביחס לחום הגוף. מספיגים מגבת במי הלימון, סוחטים, עוטפים את השוק במגבת הרטובה ומכסים אותה במגבת יבשה. חוזרים על אותה פעולה ברגל השנייה.
תרופות הומיאופתיות: ניתן להשתמש ב- ACONITUM המשמשת בשלבים הראשונים של הופעת החום. אם פספסנו את תחילת המחלה ניתן לעבור ל- BELLADONN- תרופה הומיאופתית נוספת המסייעת להורדת חום גבוה.
ניתן להשתמש גם ב- ABC המכילה את שתי התרופות הקודמות וגם בקמומיל הומיאופתי המקל על כאבי שרירים ועל אי הנוחות המתלווה לחום.
שימו לב: אם משתמשים בתרופות כימיות אסור לשלב תרופות מסוגים שונים בו זמנית מחשש לפגיעה בכליות למשל, ויש להקפיד הקפדה יתרה על המינון הנכון בהתאם לגיל.
הכותב הוא ד"ר מוטי לוי, רופא ראשי, רשת מרפאות "כללית רפואה משלימה"
