למרות דו"ח המבקר: השר שמחון ממשיך לקדם את הרפורמה בלולים. ביום שני תדון ועדת החינוך בתקנות החזקת התרנגולות. תקנות אלו מעכבות את הרפורמה שהוקפאה עקב עתירה לבג"ץ של ארגוני בעלי החיים. הח"כים ידונו בשאלת החוקיות של כליאת תרנגולות ב"כלובי סוללה”, שנאסרו לשימוש ב-30 מדינות. מול הכנסת תיערך הפגנה בקריאה לצרף את ישראל לרשימת המדינות הנאורות שאוסרות על כליאת תרנגולות – ולומר לא לבזבוז 300 מיליון ₪ מכספי ציבור על כלובים מיושנים ואכזריים

כלים
ועדת החינוך של הכנסת תתכנס ביום שני לדון בתקנות להחזקת תרנגולות מטילות בתעשיית הביצים מתוקף חוק צער בעלי חיים. התקנות הללו ממתינות זה 16 שנים: עם חקיקת חוק צער בעלי-חיים החליטה הכנסת שיש לדאוג לתנאים מינימליים לתרנגולות, אבל משרד החקלאות לא מיהר להגדיר מהם התנאים הללו. אלא שכרגע, התקנות הן הגורם המעכב את הרפורמה בענף הלול, המוקפאת כחצי שנה בצו ביניים עקב עתירה לבג"ץ של ארגוני בעלי החיים. הארגונים דורשים לקבוע תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות, על מנת שלא ייבנו מכספי ציבור כלובים אכזריים שמנוגדים לחוק צער בעלי-חיים. עד שלא יאושרו התקנות בכנסת, לא ניתן יהיה לבנות את הלולים החדשים.

הרפורמה היא הזדמנות היסטורית להקל על סבלם של 7 מיליון בעלי-חיים בשנה, לעבור ללולים ללא-כלובים ולאמץ סטנדרטים בינלאומיים של רווחת בעלי-חיים. ואולם טיוטת התקנות הנוכחית מבקשת לכלוא את התרנגולות לכל חייהן ב"כלובי סוללה" המותירים לכל תרנגולת שטח בגודל 550 סמ"ר (פחות מעמוד A4). כלובים מסוג זה נאסרו בכל מדינות האיחוד האירופי, וכן במישיגן ובקליפורניה בארה"ב. התקנות מציעות להקים ועדה שתבחן מעבר לתקן מתקדם יותר של רווחת בעלי-חיים, ותגיש את המלצותיה בתוך שנתיים – לאחר שהרפורמה תהיה לקראת סיום, וכלובי הסוללה יקבעו עובדות בשטח.

אם יאושרו התקנות, אומרים באנונימוס, הן לא יעמדו במבחן בג"ץ. שופטי בג"ץ כבר אמרו בדיון ב-14.2.10, כי על המדינה להיות מוכנה לכך שישראל תאמץ את התקן האירופי – בין בתקנות ובין בפסק-דין. ב-13 באפריל החליטו השופטים רובינשטיין, פוגלמן ועמית לאפשר התקדמות בפיילוט של הרפורמה רק אם הלולים החדשים שיוקמו יהיו ללא כלובים או לפחות יעמדו בסטנדרט האירופי המינימלי. למרות זאת, התקנות שניסח משרד החקלאות מציעות להקים כלובים שאסורים להקמה באירופה מזה 7 שנים.

עו"ד יוסי וולפסון: "התקנות שמציע משרד החקלאות אינן חוקיות. הן בוחרות באמצעי הפוגעני ביותר לניצול התרנגולת, שוללות מממנה את כל צרכיה והופכות יצור חי למכונת הטלה. כשקיימות שיטות גידול שפגיעתן פחותה, ומדינות רבות כל-כך אימצו אותן כתנאי מינימום, התקנות הללו לא יעברו את מבחן בג"ץ".

67% מהישראלים מעדיפים לרכוש ביצים שלא הוטלו בכלובים, כך לפי סקר מכון "מאגר מוחות" שנערך במארס 2009. כ-30 אלף איש חתמו על עצומה הקוראת לאיסור על כלובי-סוללה. אורנה בנאי, שי אביבי, שי גולדשטיין, ריקי בליך ולביא זיטנר הצטלמו לסרטוני ההסברה של קמפיין "ישראל יוצאת מהכלוב".

רונן בר, מנהל הקמפיין: "התקנות הללו הופכות את חוק צער בעלי-חיים לאות מתה בספר החוקים, ואנו קוראים לחברי הוועדה להתנגד להן. עשרות מדינות קבעו תנאים מינימליים לתרנגולות, ואף אחת לא הכשירה בחוק כליאת תרנגולת בכלוב מתכת זעיר שאינו מאפשר לה אפילו למתוח כנף. גם מבחינה כלכלית אין הצדקה לכלובי-סוללה. לפי נתוני משרד החקלאות, הקמת 'לולי מעוף', לולים ללא כלובים רב-מפלסיים, חסכונית בשטח וזולה ב-12.5% מאשר הקמת לולי כלובים. הרעיון להקים ועדה שתבחן מעבר ללולים מודרניים ותגיש את המלצותיה בעוד שנתיים, לאחר שתושלם בניית הלולים, הוא חסר אחריות מבחינה כלכלית. מי יממן רפורמה נוספת בעוד שנתיים?"

עמי יעקובסון, לולן מכפר ברוך, לא חיכה לרפורמה כדי לשדרג את הלול: "בלול כ-20 אלף תרנגולות, שעפות בין המפלסים עד לגובה 3 מטרים. הן מטילות בתאים המרופדים בדשא מלאכותי רך ונעים. בלילה הן ישנות על מוטות הלינה הגבוהים, כפי שהטבע מורה להן. זה נותן להן תחושת ביטחון. התחזוקה פשוטה כי איסוף הביצים וההפרשות ממוכן. אני ממליץ בכל לב לעבור לגידול עופות בלולי מעוף, זו שיטה זולה יותר וטובה יותר לעוף ולסביבה".