לדברי שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים על מנת להשיג את המטרות האלו בתוכנית מגבשים אנשי המקצוע של לשכת התיאום תוכנית כלכלית שתאפשר שינוי מהיר בסביבה העסקית בישראל. תוך הפיכת המשק הישראלי ממשק בירוקרטי, אשר ממוקם נמוך בכל מדדי עשיית העסקים, למשק ממוקד בעשיית עסקים כתנאי הכרחי להעלאת רמת החיים, הצמיחה והתעסוקה. ברוש אומר היום: "השיח הכלכלי צריך להשתנות וכך גם גישת מקבלי ההחלטות והפקידות הממשלתית: יש לשים את המגזר העסקי במרכז".
לדברי ברוש: "העולם בעידן אי הודאות שלאחר המשבר הגלובלי ייכנס לתחרות חריפה על משקיעים ועסקים, ישראל צריכה לספק את הסביבה העסקית הטובה בעולם ליוזמה, עסקים והשקעות תוך חיסול משקולות הבירוקרטיה אשר מונעות תנועה זריזה וחופשית של יזמות והון".
יצויין כי בשנים האחרונות רושמת ישראל ירידה במדדים בינלאומיים רבים אשר בודקים את כושר התחרות של המשק ויכולת המגזר העסקי לפעול ביעילות ובקלות. כך, בדו"ח התחרותיות העולמית רשם המשק הישראלי צניחה של 12 מקומות תוך 3 שנים למקום ה- 27, תוך הדרדרות דווקא בחוזקות היחסיות של המשק כמו זמינות מדענים ומהנדסים ותחכום תהליכי יצור. במדד הרגולציה הממשלתית הדרדרה ישראל למקום ה-76. במדד נוחות עשיית עסקים המשיכה ישראל להדרדר למקום ה- 29, מדד הביצועים הלוגיסטיים למקום ה-31, ובדו"ח ההתפתחות הכלכלית למקום ה-31. יצוין כי במדד השחיתות (CPI)לשנת 2009 ישראל קיבלה את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-32 מבין 180 המדינות שנבדקו. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל נמצאת במקום נמוך אף יותר תוך שקטאר ואיחוד האמירויות הערביות קיבלו ציון גבוה יותר מישראל.
ברוש מציין כי למרות הצליחה הקלה יחסית של המשק הישראלי את המשבר העולמי, פער התוצר לנפש וההידרדרות הנמשכת בכלל המדדים העולמיים מעמידה בסכנה אסטרטגית את יכולתו של המשק הישראלי להמשיך ולבסס את הצמיחה על התוצר העסקי והיצוא.
עוד מוסיף ברוש "גם לאחר המשבר, ישראל נמצאת בנחיתות קשה ברמת החיים בהשוואה למדינות המפותחות (תוצר לנפש נמוך בכ-16% מאירופה וב-40% מארה"ב), הדרך היחידה היא צמיחה מהירה באמצעות עידוד עשיית עסקים. המטרה – תוצר של 35 אלף דולרים לנפש, בדומה לממוצע במדינות המפותחות.
כדי להגיע לתוצר לנפש ברמה של המדינות המפותחות נדרשת צמיחה יציבה של 6% לשנה ב-7 שנים הקרובות, תוך הגדלת מספר המועסקים במשק, בדגש עם מגזרי הערבים והחרדים.
התוכנית הכלכלית המתגבשת של המגזר העסקי, עשויה להביא לקידום משמעותי של הסביבה העסקית וכוללת בין היתר: חיסול מוקדי בירוקרטיה ושחיתות באמצעות פונקציה ממשלתית מיוחדת, הסרת מכשולים ועידוד יזמות ועסקים קטנים, הגדלת תמריצי השקעות בפריפריה, תמיכה מאסיבית בחדשנות ובמחקר ופיתוח, הגדלה משמעותית של מספר התיירים והוזלת שירותי התיירות באמצעות רפורמות, פיתוח מרכזי חינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית, עידוד היצוא, עידוד מעבר של זוגות צעירים לפריפריה, הגדלת השקעות באיכות הסביבה והתייעלות אנרגטית, טיפול במכשולי ארנונה, מים וחשמל, טיפול מתואם ומשותף ביחסי עבודה, יצירת סביבת מיסים ידידותית יותר הן לעובד והן לעסק, רפורמה בהתייחסות לעצמאים, עידוד המגזר העסקי בישראל באמצעות הגדלת רכש ממשלתי בישראל ועוד.
לדברי גורמים בהתאחדות התעשיינים, התוכנית הכלכלית נמצאת בתהליכי גיבוש סופיים בימים אלו ותובא בשלמותה לשולחן העגול אשר אמור להתכנס במחצית חודש מאי בלשכת ראש הממשלה.
