לראשונה בישראל: מנתח בכיר הגיש תביעה נגד עמיתיו למקצוע בסך 8 מיליון ש"ח: "הם עשו לי חיסול תקשורתי ממוקד". ביה"ח אסותא: "מאחורי הכפשתו של ד"ר דוידוביץ עומדים רופאים החשים מאויימים מהצלחתו"
דבר כזה עוד לא קרה במערכת הרפואית: לראשונה במדינת ישראל, הגיש מנתח גב בכיר תביעת דיבה, בהיקף חסר תקדים, נגד רופאים בכירים, בטענה כי ביקשו לחסל את הקריירה שלו כמנתח גב, וזאת מתוך חששם מכך ששיטת ניתוח חדשנית וייחודית, שהוא ייבא לישראל ואשר זכתה להצלחה חסרת תקדים, תפגע בפרנסתם.
בתי החולים "בילינסון" ו"אסותא" התייצבו איתן לצד המנתח-התובע, והאשימו את המנתחים-הנתבעים בכך, שאינטרסים אישיים הביאו אותם לפרסם את דברי לשון הרע, חסרי בסיס, אודות המנתח-התובע.
התובע, ד"ר שלמה דוידוביץ', הנו רופא-מנתח בכיר, בעל שם ומוניטין בינלאומי, מומחה בנוירוכירורגיה, ומכהן כמנהל השירות הנוירואנדוסקופי במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים "בילינסון". תביעת הענק, בסך 8 מיליון ₪, הוגשה הבוקר לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב על ידי פרקליטו של ד"ר דוידוביץ', עוה"ד אמיר טיטונוביץ.
על-פי התביעה, במהלך תקופת עבודה בת כ-3 שנים, במרכז רפואי ידוע בארה"ב, רכש לעצמו ד"ר דוידוביץ' מומחיות ייחודית בביצוע ניתוחים אנדוסקופיים – זעיר פולשניים - של עמוד השדרה. הניתוח בשיטה זו מונע בחלק גדול מהמקרים את הצורך בביצוע ניתוחים פתוחים בגב ובקיבועים (החדרת ברגים), ובכך מפחית, במידה רבה, את הסבל שעל החולים לחוות.
עוד נטען בכתב התביעה, כי מזה כשנתיים מבצע ד"ר דוידוביץ' את הניתוחים בשיטה החדשנית והייחודית בבתי החולים "בילינסון" ו"אסותא". השיטה זכתה לפופולריות חסרת תקדים, והתורים לד"ר דוידוביץ הלכו והתארכו. בשנתיים בלבד הוא ביצע למעלה מ-450 ניתוחים. בית החולים "בילינסון": "הניסיון שהצטבר בבית החולים מראה כי אחוזי ההצלחה בניתוחיו של ד"ר דוידוביץ הם של כ-90%. מדובר בניתוח פחות פולשני הכרוך בפחות תחלואה והיקף סיבוכים קטן יותר".
בכתב התביעה טוען פרקליטו של ד"ר דוידוביץ', כי במהלך התקופה מאז החל לבצע את הניתוחים האנדוסקופיים בישראל, הלך תור הממתינים לניתוחיו והתארך. במקביל, מטבע הדברים, התורים לניתוחים ה"קונבנציונאליים" אצל מנתחים אחרים הלכו והתקצרו, ולכן חברו אלה יחד כדי לחסל את הצלחתו של ד"ר דוידוביץ'.
פרקליטו מוסיף, כי הצלחתו הרבה של ד"ר דוידוביץ' עוררה מורת-רוח בקרב מנתחי הגב הנתבעים, שכולם מנתחים באופן פרטי, והם פתחו ב"ציד מכשפות" נגדו, "על-מנת להסירו מדרכם ולחסל את הקריירה הרפואית שלו". המנתחים-הנתבעים הם ד"ר נחשון קנולר, ד"ר צבי לידר, ד"ר גד ולן וד"ר אלי אשכנזי, מנתחים מובילים במרכזים רפואיים בולטים בישראל.
כתב התביעה מגולל את האופן, שבו הוכפש שמו של ד"ר דוידוביץ' והותר דמו על ידי עמיתיו למקצוע, שביקשו להרוס את הקריירה הפורחת שלו וש"הוציאו עליו חוזה", כלשון התביעה.
תביעת לשון הרע שהוגשה נסבה סביב פרסומים שונים, שפורסמו על-ידי המנתחים האמורים, ועל-ידי אחרים, בהזדמנויות שונות ובמדיות שונות, ובהן אתרי אינטרנט ובטלוויזיה.
בפרסומים נשוא התביעה הוצג ד"ר דוידוביץ', כך טוען עו"ד טיטונוביץ, באור שלילי, מכפיש ומבזה, ללא כל ביסוס אמיתי. בין היתר פורסם, כאילו ד"ר דוידוביץ מכסה את חלונות חדר הניתוח במגבות, על-מנת שלא יהיה ניתן לראות מה קורה בתוכו בעת שהוא מנתח (דבר שהוכחש מכל וכל ע"י ביה"ח אסותא).
עו"ד טיטונוביץ טוען בכתב התביעה, כי בעקבות קמפיין ההכפשה, נעצרה הנסיקה המטאורית של ד"ר דוידוביץ' כמנתח בשיטה החדשנית והייחודית, ונגרמו לו נזקים חמורים.
עוד מתוך כתב התביעה: "הדברים שפורסמו ושפורטו לעיל, בין בדרך של ציטוט ובין בדרך אחרת, לא היו אמת, ולפיכך לא היה כל עניין ציבורי בפרסומם; הנתבעים עשו את הפרסומים שלא בתום-לב. בנסיבות העניין, הפרסומים שעשו הנתבעים חרגו מתחום הסביר. בעת עשיית הפרסומים לא האמינו הנתבעים באמיתותם. טרם עשיית הפרסומים לא נקטו הנתבעים אמצעים סבירים על-מנת להיווכח אם אמת הם אם לאו. בעשיית הפרסומים נתכוונו הנתבעים לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת ערך כלשהו, ככל שהיה בכוונתם להגן על ערך כזה. הנתבעים לא חזרו בהם מן הפרסומים, אלא, להיפך, התחפרו בעמדותיהם והמשיכו ופרסמו דברי לשון הרע חמורים ביותר אודות התובע, גם לאחר שהוענקה להם ההזדמנות לתקן את הדברים".
כתב התביעה הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וזכה לסימון ת"א 43111-02-11.
