מחלות מסכנות חיים נדירות בקרב אוכלוסיית הילדים. אולם למרות זאת מחלות מסוימות ניתנות לריפוי רק על ידי השתלות מח עצם. בישראל מבוצעות בילדים כמה עשרות השתלות כאלו מדי שנה. מרבית הילדים יאלצו לעבור השתלות כאלו בשל מחלה ממאירה של מח העצם – לאוקמיה. אחרים בשל מחלות (שחלקן גנטיות) הגורמות לתפקוד לא תקין של מח העצם, או של מערכת החיסון
אז מה זו למעשה 'השתלת מח עצם'?
בתוך העצמות של כולנו זורם נוזל אדום שנראה בדיוק כמו דם, ורק תחת המיקרוסקופ מתגלה כי הוא עשיר בתאים שונים מתאי הדם. זהו המפעל הגדול שאינו נח לעולם – מח העצם. כאן נוצרים תאי מערכת החיסון, תאי הדם הלבנים. מח העצם מייצר גם תאים אדומים ואת טסיות הדם, הקשורות לקרישת הדם. התאים שמרכיבים את האיבר הנוזלי הזה הם תאי האב של הדם.
כאשר מבקשים להחליף מח עצם חולה בבריא, או כאשר יש סיבה אחרת להכנסת תאי אב של דם לגוף חולה – זו למעשה השתלת מח עצם. שם לא ממש מדויק. בעוד שבעבר נהגו לשאוב את התאים הללו ישירות מעצמות האגן, כשהתורם מורדם ושוכב על בטנו, הרי שחלק גדול מההשתלות הללו מבוצע כשהתאים מופקים בטכניקה מיוחדת מהדם.
איסוף תאי אב מבוצע כשהתורם יושב במשך מספר שעות ליד מכונה המפרידה את התאים הללו מהדם שלו, לאחר שבימים לפני כן קיבל זריקות שממריצות את פעילות מח העצם. אם כן, לא ממש השתלה של מח עצם, אלא של תאי האב של הדם.
מאז סוף שנות השמונים של המאה העשרים מבוצעות ההשתלות הללו גם בעזרת דם טבורי. הסתבר כי בשליה שנפלטת מהרחם לאחר הלידה, נותר 'אוצר' ביולוגי. כמאה וחמישים מיליליטר של דם עשיר במיוחד בתאי האב הדרושים להשתלת "מח עצם". דם זה יכול להיאסף, לעבור הקפאה עמוקה , ובעת הצורך לעבור הפשרה ולשמש כתרומה לחולה הזקוק לו.
בין אם מדובר בשאיבה ישירות מהעצמות, באיסוף התאים מהדם, או בדם טבורי, העיקרון דומה. הנוזל העשיר בתאי האב של הדם יוזרם לורידי החולה, לאחר שזה עבר תהליך בן מספר ימים של השמדת מח העצם הישן שלו. ללא הטיפול מלא העוצמה הזה (שילוב של כימותרפיה או קרינה) אין סיכוי לתאים הזרים לגוף להיקלט. אלו ימצאו דרכם אל תוך חללי העצמות ותוך מספר ימים ינבטו ויצמיחו תאי דם חדשים.
מי שמודע אפילו לחלק פעוט של מורכבות המערכת החיסונית לא יכול שלא לחשוב שהתהליך של קליטת השתל בגוף חדש וזר, הינו לא אחר מאשר אירוע מופלא. הרי גם לאחר שנבחר תורם תאי אב תואם, ולרוב יעדיפו אנשי הצוות באח או אחות של החולה, הרי שתמיד תהיה מידה כזו או אחרת של אי התאמה בין התאים וגוף החולה.
ולכן מי שעבר השתלה , יקבל לאורך שבועות וחודשים ארוכים תרופות שונות שנועדו למנוע ממערכת החיסון החדשה לתקוף את הגוף החדש בו היא 'נובטת'. תהליך ההחלמה מהשתלה הוא ארוך ולעיתים מסובך. הסכנות שאורבות למושתלי תאי האב רבות.
מספר שבועות לאחר יום ההשתלה המושתל ישתחרר לביתו, קרוב לוודאי עדיין חלוש וחיוור. לגן או ללימודים בכיתה הילד ישוב בדרך כלל רק כעבור חודשים ארוכים. את בית החולים הוא והוריו יפקדו מספר פעמים בשבוע, לבדיקות שונות והמשך טיפולים.
אבל בסופו של דבר מרבית הילדים שעוברים השתלות תאי אב שורדים את תלאות הטיפול. הצוות שמייעד ילד להשתלה מודע היטב למורכבות התהליך. אין כמעט רופא מומחה בבית החולים לילדים שלא טיפל בילדים שעברו השתלות תאי אב. אנשי טיפול נמרץ ילדים מכירים את הזיהומים הקשים בהם הם לוקים טרם מערכת החיסון החדשה יכולה להגן עליהם באופן מיטבי. מומחי העור מכירים את נזקי מחלת השתל נגד מאכסן האופיינית, וכך גם מומחי מחלות הכליות, מערכת העיכול, הריאות, ומי לא...?
מאז שנות השבעים של המאה העשרים, עת החלו ההצלחות הראשונות של השתלות מח עצם, ועד היום, חלו התפתחויות רבות. אך גם באלף השלישי יש עדיין אתגרים רבים הניצבים בפנינו, העוסקים בהשתלות בקרב הילדים.
עם השנים משתפרות הטכניקות ועולה שיעור הילדים שמחלימים מהמחלות הקשות בעטיין עברו השתלות. דם טבורי מאפשר ליותר ילדים לעבור השתלות, גם אם אין התאמה מלאה לחולה. השתלות עם דרגה גבוהה של אי התאמה גם הן הפכו לדבר שבשגרה, ולעיתיים ההורים נקראים לשמש כתורמים.
מאת: ד"ר גל גולדשטיין, מומחה בהמטו אונקולוגיה ילדים, המחלקה להמטו אונקולוגיה והשתלות מח עצם בילדים, בית חולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר
