על פי ההלכה היהודית מותר לעקר ולסרס חתולי בר וכלבי בר. אסור לעשות כן לחתולים וכלבים מבויתים.
מכת החתולים המתרבים והולכים הופכים למטרד ומהווים סכנה בריאותית לסביבה עד כדי הפצת מחלות וסכנת נפשות ממש.
הרב אפרים זלמנוביץ הרב הראשי מזכרת בתיה, מתיר לעקר ולסרס כלבי בר וחתולי בר, אם בניתוח אם בסירוס הורמונאלי.
לדבריו, חתולי בית וכלבי בית אין לסרס אלא *מחובת הבעלים לשמור עליהם לבל יפרו וירבו ללא גבול*.
*אסור לצער בעל חי משום שיש להם תרבות (מאולפים) ויש להם בעלים (ע"פ הרמב"ם). זהו איסור תורה גורף לכל כלבי הבית וחתולי הבית. על הבעלים מוטלת החובה לשמור ולוודא שלא יהא להם כל צער מיותר. כלב - "כולו לב". חברו הטוב של האדם. לכן, יש להקפיד לבל נגרום לו צער חלילה וחס. " אומר הרב
לדבריו, יש יוצא מן הכלל. כשם שניתן להתיר לחולה לאכול ביום הכיפורים, אם רופא מומחה קבע חד משמעית שהצום עלול לסכן אותו, כך גם כאן, מאחר והווטרינרים קובעים חד משמעית שמניעת עיקר ולסרס מחתולים וכלבים, מהווה סכנה קיומית להם ולבני האדם הרי שמצווה לעקרם ולסרסם, על אף הכאב הרב שנגרם להם מהפרוצדורה.
מחקרים גילו שכלבות שלא עוקרו מפתחות מאוחר יותר גידולים סרטניים ודלקות ברחם ואצל הכלבים הזכרים מונע העיקור בעיות בפרוסטטה. ועוד קובע ד"ר ניסים אריאל וטרינר ראשי בעמותה תנו לחיות לחיות כי פעולה הורמונלית מכפילה פי עשרה את האפשרות לגידולים סרטניים לכן עדיף לבצע עיקור ניתוחי.
