הקרנה חגיגית ורב-שיח של הסרט התיעודי "הנשים של קפריסין" התקיימה היום (ו', 11.3) בסינמטק תל אביב, במעמד הבמאיות והדמויות הראשיות של הסרט. האירוע נערך מטעם הפרוייקט הדו-לאומי "פצועים חוצי גבולות", פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני וקרן אנשים לשלום. הסרט עוסק בהתמודדות החברתית עם הסכסוך הלאומי-אתני בקפריסין דרך נקודת מבטן של מספר נשים משני צדדי הקונפליקט, ובפרט בחוויית הפליטות והעקירה שלהן מבתיהן וכמיהתן לשוב לבתים בהם גרות משפחות אחרות מזה שנים רבות. עולה ממנו הקבלה מעניינת ומשמעותית ביותר לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולדרכים בהן ניתן להגיע לפיוס
להקרנה בתל אביב הגיעו עשרות פלסטינים, חברים ובני משפחה מפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני ומפצועים חוצי גבולות, הפועלים ליצירת דיאלוג בין העמים. לאחר ההקרנה התקיים מפגש עם הבמאיות וסיליקי קטריבנו (יוון) ובושרה עזוז (עיראק/ארה"ב), וכן עם שתי הדמויות הראשיות (קפריסין).
בדיון אמרה יוצרת הסרט וסיליקי קטריבנו: "יצרנו את הסרט באמצעות תהליך של דיאלוג, ושיתפנו את שני הצדדים בהחלטות כיצד להציג את הסכסוך ואת ההיסטוריה באופן שבו כולם יהיו מיוצגים היטב".
הבמאית השותפה בושרה עזוז הוסיפה כי: "בעת יצירת הסרט חשבתי על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, וזו הסיבה שהתעניינתי בנושא. בשני המקרים מדובר בקונפליקט בין שכנים, אך בדרך כלשהי כולנו צריכים ללמוד להגיע לדיאלוג וללמוד לחיות עם ההבדלים בינינו".
ראש עיריית בית אומר (עיירה בסמוך לחברון) נסרי סבארנה, שנכח בקהל, אמר בעקבות הצפייה בסרט כי: "'קיים הצורך לזכור את הכאב כלקח לעתיד ולשלום, ולא בשביל נקמה. כשתי אומות כולנו חווינו אבדן והרג, שתי האומות סבלו. יש לזכור את הסיפורים על מנת ללמוד כיצד לעשות שלום, ולא כדי לנקום באחר. כפלסטינים זיהינו כי מיליוני ישראלים גרים עכשיו בישראל, ולהם יש את הזכות לחיות בביטחון ושלום. גם אנחנו – הפלסטינים – מליונים שגרים כאן, ומקווים שזכותנו לחיות בביטחון ושלום תוכר."
סבארנה הוסיף כי: "בסרט ראיתי שהמאמץ לשלום הוא מאמץ של נשים. הנשים הן אלו שסובלות הכי הרבה – הן אלו שאיבדו אחים, בעלים, ילדים. הן אלו שעובדות למען השלום ויכולות להביאו". בסיום דבריו הזמין סבארנה את הקהל להקרנת הסרט בבית אומר בשבוע הבא. הקרנות נוספות יערכו באוניברסיטת אל-קודס, סינמה ג'נין, האוניברסיטה העברית, מעגן מיכאל ועוד.
הסרט "הנשים של קפריסין" עוקב אחר מריה, קפריסאית יוונייה, וזהרה, קפריסאית טורקית שחוצות את הגבול המחלק את קפריסין כדי לבקר בבתי ילדותן מעבר לגבול, בית אותו לא ראו 30 שנה. מסען האישי של נשים אלו ואחרות רדופות הכאב והמלחמה הוא מסע מרגש אל עבר הפיוס. הסרט מתמקד באתגר המשותף של תושבי קפריסין: לחלוק ביניהם את פחדיהם ואת תקוותם ולאחות את הפצעים שהותירו המלחמות.