בית המשפט קבע: "ניכויים שנוכו בפועל לא הועברו ליעדם. הנאשם והחברה עשו בהם שימוש אותו ניתן להגדיר בלשון המקורות "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך" ועשו שימוש בכסף לביתם הם ועל חשבון טובת הציבור... בענישה מסוג זה בעבירות מסוג זה יש לתת את הדעת, יש להעדיף גם העברת היגד ברור לנאשם הספציפי שבפני, לאחרים השוקלים ללכת בדרכו, ולציבור בפרט, ולציבור בכלל, כי, כל ההולך בדרך זו סופו שיוכה מכה קשה גם בחירותו וגם בכיסו"
ת"פ 1121-08
