ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. החוק החדש נותן לראשונה מענה מקיף לטיפול באלפי מוקדי זיהום קרקעות שזוהמו במשך עשרות שנים ומהוות מפגע בריאותי-סביבתי.
בישראל זוהו כ 3,300 אתרים בהם הקרקע חשודה כמזוהמת ובהם כ– 23,000 מוקדי זיהום. סך השטח החשוד כמזוהם ברחבי המדינה משתרע על פני כ– 3,900 דונם. כ- 75% מפוטנציאל הזיהום במדינה מתרכז באזורי התעשייה. העלות הכוללת המוערכת לסקירה ולטיפול בקרקע חשודה כמזוהמת הינה כ- 8.8 מיליארד ₪.
עליית ערך הנכסים הסמוכים לאתרים מזוהמים בעקבות שיקומי הקרקע מוערכת בכ 35 מיליארד ₪. זאת לעומת עלות שיקום הקרקע באזורי תעשייה בכל ישראל המסתכמת בכ- 2.5 מיליארד ₪. מכאן שיחס התועלות לעלות השיקום הוא- 14:1 וישנה כדאיות כלכלית לשיקום הקרקעות באזורי תעשיה.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "חשיפה לקרקע מזוהמת מסכנת חיים! החוק החדש ישים סוף להתייחסות לאדמות המדינה כבור ספיגה לחומרים רעילים, ולא יאפשר המשך המצב האבסורדי בו מזהמים את הקרקע ומתנערים מאחריות לניקיונה ושיקומה. מדינת ישראל שמשתרעת על שטח קרקע קטן ומסתמכת על מקורות מים מוגבלים, לא יכולה שלא לטפל בקרקעות המזוהמות. שיקום הקרקע יביא לעלייה בערכי הנדל"ן בשטחים המזוהמים ולמעשה יכניס יותר כסף מאשר עלות הניקוי והשיקום."
החוק קובע לראשונה בחקיקה הגדרה לקרקע מזוהמת וקובע הסדר למניעת זיהום קרקע, איתור קרקע מזוהמת, ניקיון קרקעות אלו, הסדרת מנגנוני מימון ויידוע רוכשים על קיומן. על פי החוק החדש האחראי לזיהום קרקע יחויב בשיקומה. קידומם של הליכי תכנון ובנייה על קרקעות החשודות כמזוהמות יותנה בביצוע סקרי קרקע ואף בשיקום הקרקע. מנגד, יוצרת ההצעה תמריצים לטיהור ושיקום קרקעות שיאפשר שימוש בטוח בהן. לנוכח עלות גובה השיקום, מוקמת קרן ייעודית לשיקום קרקעות מזוהמות שמקורותיה בין היתר בהיטלים שיוטלו על עוסקים בחומרים מזוהמים ועל המחזיקים בקרקע מזוהמת.
מזהמי הקרקע הנפוצים ביותר הינם: דלקים, שמנים, ומתכות. מזהמים אלו מהווים סכנה לבריאות, פוגעים בסביבה וחלקם ידועים או חשודים כמסרטנים וכוללים: חדירת תרכובות מזהמות נדיפות, רעילות וחלקן גם מסרטנות, החודרות למבנים תת-קרקעיים, נשימת אבק מזוהם, פגיעה ביבולים חקלאיים עקב הצטברות מזהמים בקרקע, ואף זיהום מקורות מים עד כדי פסילת מים לשתיה.
עיקרי החוק : החוק קובע איסור מפורש על זיהום קרקע, ומטיל חובה לטפל בקרקע מזוהמת. חובות הטיפול בקרקע וביצוע סקרי הקרקע מוטלות על הגורם שזיהם את הקרקע, בין אם הוא מחזיק בקרקע ובין אם לא, בין אם החזיק בקרקע בעבר ובין אם לא.
מחזיק או בעל קרקע שלא תרם לזיהום הקרקע ואפשר למזהם הקרקע לבצע את חובותיו, אך זה לא ביצען, יוכל לבצע את סקר הקרקע והטיפול בקרקע שזוהמה, ולדרוש כפל הוצאותיו ממזהם הקרקע, אלא אם קיבל את המימון מהקרן לצורך ביצוע פעולות אלה.
מניעה ואיסור על זיהום קרקע וטיפול מיידי בזיהום קרקע חובת טיפול מיידית על מזהם קרקע, בין אם הקרקע שזיהם בחזקתו או בבעלותו, ובין אם לא. תופסק לאלתר עבודה בעת ביצוע עבודת חפירה, חישוף או כיסוי של הקרקע במידה והתגלו חומרים מזהמים או שהורגש ריח חזק ומתמשך המצביע על קיום חומר מזהם בקרקע.
הקמת קרן לשיקום קרקעות מזוהמות
הקרן תרכז משאבים כספיים מתקציב המדינה ומהיטלים וקנסות, על מנת לממן ולשפות מחזיקים ובעלי קרקע הזכאים לכך. הקרן תבטיח כי קרקעות מזוהמות יטופלו וישמשו את הציבור בצורה בריאה ובטוחה, ולא יינטשו בשל העדר משאבים כלכליים לטיפול בהן. המימון יהיה לפי זכאויות שייקבעו בחוק ולפי סדרי עדיפויות שהקרן תקבע. הקרן תוכל גם לתת הלוואות ומענקים למי שחייב לשקם קרקע. עוד מוצע שתהיה אפשרות להקלות במס הכנסה למי שמבצע שיקום קרקע.
ביצוע סקר היסטורי וסקר קרקע- שלושה מצבים בהם תוטל על מזהם הקרקע, המחזיק ובעל הקרקע חובה לבצע סקר היסטורי: במידה ונמצא בקרקע או במקור מים חומר מזהם שיש בו בכדי להצביע על קיומה של קרקע מזוהמת, כאשר נתגלתה דליפה או שפיכה של חומר מזהם לקרקע שיש בהם בכדי להצביע על קיומה של קרקע מזוהמת, כשיש בידי המחזיק או הבעלים מידע המצביע על חשש ממשי לקיומה של קרקע מזוהמת.
במידה וסקר היסטורי הראה כי יש יסוד לחשד שהקרקע מזוהמת, מוטלת החובה לבצע סקר קרקע, על מזהם הקרקע, המחזיק ובעל הקרקע.
טיפול בקרקע מזוהמת לאחר ביצוע סקר הקרקע או סקר הסיכונים, מוטלת על מזהם הקרקע, מחזיק ובעל קרקע מזוהמת החובה להגיש תכנית לטיפול בקרקע ולמניעת סיכונים ממנה.
לרשם המקרקעין תינתן סמכות לרשום הערה בדבר קרקע מזוהמת בטאבו. ניתן יהיה למחוק הערה או לתקנה, לאחר הטיפול בקרקע.
בעל זכות בקרקע מזוהמת ובעל זכות בקרקע החייבת בביצוע סקר קרקע, יחויב להודיע לרוכש או לשוכר הקרקע על מצבה טרם כריתת החוזה. חוכר של קרקע החשודה כמזוהמת יהיה חייב לבצע סקר קרקע בתום תקופת החכירה, ויהיה חייב לטפל בקרקע טרם השבתה למינהל, אם נמצא כי הקרקע מזוהמת כתוצאה מהשימוש שעשה בה אותו חוכר. מינהל מקרקעי ישראל רשאי לסרב לקבל את הקרקע המזוהמת שלא טופלה, ולחלופין לחייב את החוכר בעלויות הטיפול וירידת ערכה של הקרקע, וזאת על מנת להבטיח כי הקרקע תטופל.
החוק יחול גם על מעשה או מחדל שנעשו לפני תחילת החוק, גם אם התיישן, ובלבד שלא עברו למעלה מ- 25 שנים ממועד תחילת ההתיישנות. במידה והגורם המזהם הוא רשות מרשויות המדינה, או מי שמחזיק גם כיום במקור הזיהום, הוא לא יוכל להעלות טענת התיישנות.
תועלות כלכליות משיקום קרקעות מזוהמות- לפי חוות דעת כלכלית שהכינה עבור המשרד חברת פארטו
בדיקת התועלות הישירות והעקיפות משיקום קרקע באזורי תעשיה בארץ בהסתמך על בדיקות שנעשו בעולם ובישראל מצאה כי סך התועלות הישירות משיקום קרקע מזוהמת באזורי תעשייה הוא כ- חצי מיליארד ₪ עקב מניעת אובדן הכנסות מהמתחם.
כמו כן, נמצא כי יש ירידה בערך הנכס למגורים הנמצא במרחק 1/2 ק"מ מאתר מזוהם של כ- 11-12% בממוצע, וירידה של 6% בערך הנכס למגורים הנמצא במרחק בין 1/2 ק"מ ל- 1 ק"מ.
תועלות נוספות משיקום קרקע מזוהמת:
ממצאי מחקר אמריקאי לבדיקת השפעת אתרים מזוהמים על גרימת סרטן עודף לאוכלוסיה המצויה בקרבת קרקעות אלו מצביעים כי יש 4.87 מקרי סרטן נוספים בממוצע באוכלוסיה הסמוכה לכל אתר עקב זיהומים שלא שוקמו על פני 30 שנה.
בנוסף, טיפול בקרקע מזוהמת ימנע נזקים לתשתיות ולחומרים, יצמצם את הפגיעה בפוריות הקרקע, יפחית נזקים אקולוגים באזורים המיועדים לפעילות פנאי , פגיעה בדיג עקב זיהומי מים שמקורם בקרקע מזוהמת ונזקים למשק המים.
"הצעת החוק היא בשורה של ממש לציבור בישראל - לחייו ולבריאותו, ולמשאבי הקרקע והמים המוגבלים של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל 'אדם טבע ודין', עו"ד עמית ברכה. "הצעת החוק תאפשר טיפול מקיף בקרקעות מזוהמות בארץ, באופן שימנע זיהום מי תהום ובכך יתרום לשיפור איכות מי השתייה ולהגדלת משק המים וכן במניעת החשיפה של הציבור לסכנות בריאותיות. שיקום הקרקעות המזוהמות יאפשר לשחרר לציבור מצאי גדול של קרקעות לבניה, ואף פיתוח של שטחים ציבוריים פתוחים לטובת הציבור.
