מסקנות והמלצות הוועדה הבינלאומית להערכת איכות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול בראשות פרופ' ג'יין אמונס מאוניברסיטת ג'ורג'יה טק, הוצגו היום במליאת המועצה להשכלה גבוהה.
ועדת הערכה בדקה את תכניות הלימודים בתחום ב-5 המוסדות הבאים: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה והמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
הועדה קובעת כי התכניות שנבדקו מספקות לתעשייה ולמדינת ישראל בוגרים מיומנים, בעלי כלים וכישורים ראויים. כמו כן, ציינה שבאופן כללי, הסטודנטים בתכניות שנבדקו מוכנים למגוון רחב מאוד של קריירות בארגונים מסוגים שונים.
הוועדה מצאה שחברי הסגל בתכניות שנבדקו היו בעלי הכשרה ראויה ומוטיבציה, וציינה שהם עושים עבודה טובה בחינוך הסטודנטים ובמקרים רבים גם עורכים מחקר מוביל בתחום.
עם זאת, זיהתה ועדת ההערכה חמישה אתגרים והזדמנויות בתחומים הבאים:
1. ייעוד וחזון של תכניות הלימודים
הוועדה ציינה שבהקשר של מערכת ההשכלה בישראל צריכה להיות הפרדה ברורה בין הייעוד של האוניברסיטאות ושל המכללות. האוניברסיטאות אמורות להתמקד ביצירת, יישום והפצת ידע והמכללות אמורות להתמקד בהפצת ידע ובהכשרת בוגרים שישרתו את התעשייה.
הוועדה סבורה שעל המל"ג לקחת אחריות על הגדרה ברורה של ייעוד המכללות ועל שינוי מערכת התמריצים (הכלכליים ואלה המתייחסים לקידום/קביעות) כך שיתאימו בצורה טובה יותר למטרתן החינוכית האמיתית של המכללות, ויבואו לידי ביטוי, בין היתר, בקריטריונים שונים לקידום חברי סגל במכללות.
הוועדה המליצה שתכניות לתואר שלישי ולתואר שני עם תזה בהנדסת תעשייה וניהול לא יתקיימו במכללות, וזאת משום שהאוניברסיטאות נמצאות בעמדה טובה יותר מהמכללות ללמד ולהנחות סטודנטים לתארים מתקדמים המבקשים לבצע מחקר מסוגים שונים, בעוד המכללות יכולות לעשות עבודה מצוינת בהכנת תלמידים לעבודה בתעשייה ובארגונים אחרים, וכן משום שיש לתעל את המשאבים הלאומיים המוגבלים באופן היעיל ביותר.
לדעת הוועדה המכללות צריכות להתגאות בהישגיהן לחנך סטודנטים מקשת רחבה של החברה הישראלית, דבר המהווה תרומה חיונית למדינת ישראל. הוועדה ציינה כי על מנת להשיג מצוינות במימוש הייעוד הייחודי של התכניות בכל מוסד, יש לזהות את הנישה הייחודית להן ולשלבה בהצהרת הכוונות שלהן.
2. תמיכה כלכלית
הוועדה ציינה שהיא מבינה את האופן שבו מגובש שכר הסגל בישראל, אך הדגישה כי המשכורות של חברי הסגל בהנדסת תעשייה וניהול אינן יכולות להתחרות באפשרויות תעסוקה חלופיות בתעשייה ובחו"ל, וכתוצאה מכך, סובלות התכניות בהנדסת תעשייה וניהול בישראל מתופעה של "בריחת מוחות".
הוועדה מצאה שכתוצאה מהקיצוצים בתקציב, חל גידול במספרי הסטודנטים ללא גידול מתאים במספר חברי הסגל, נוצרה הסתמכות מוגברת על מרצים מן החוץ, וגידול במספרי הסטודנטים בכיתות הלימוד ובמעבדות.
הוועדה אינה שבעת רצון מכך שמרבית תכניות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול סובלות מריבוי של סטודנטים, אשר יוצר עומס על הסגל ועל התשתיות ומגביל את הפרודוקטיביות במחקר, היכולת לשפר את תוכנית הלימודים והמעבדות. לדעתה יש לטפל בנושאים הללו במהירות ולא, עלול הדבר להשפיע לרעה על איכות הבוגרים בהנדסת תעשייה וניהול ועל התחרותיות ברמה הלאומית.
3. שיפור האפקטיביות והיעילות של תכניות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול
הוועדה קובעת כי חלק מהמחלקות להנדסת תעשיה וניהול אינן מיישמות בעצמן את התיאוריות הנדרשות בתחום, ומציעה למחלקות לקבוע תהליכים שיובילו לחיבור טוב יותר לתעשייה, לעולם העסקים ולבוגרים, כדי שניתן יהיה לעדכן באופן שיטתי את מידת הרלוונטיות וההתאמה של תכניות הלימודים והמחקר. ברוח זו הוועדה מעודדת הקמת מועצה מייעצת של בוגרים-תעשייה, ככלי לתמיכה ושיפור מתמשך.
4. הזדמנויות לשת"פ ולאינטרדיסציפלינאריות
באוניברסיטאות קיימים חברי סגל ומוניטין מחקרי ברמה עולמית, אולם נדרש שת"פ בין האוניברסיטאות לצורך שימור הרמה העולמית במחקר ובהוראה.
בנוסף לשיתופי פעולה בין האוניברסיטאות, הוועדה מציעה לפתח שיתופי פעולה בתוך האוניברסיטאות עצמן. לצורך כך קוראת הוועדה למל"ג ולהנהגה הבכירה של האוניברסיטאות לפעול לקידום שיתופי הפעולה.
5. שליטה בשפה האנגלית
הועדה קובעת כי סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול צריכים להיות מסוגלים לתקשר באנגלית, להעביר פרזנטציות בעל פה, לכתוב דוחות טכניים, ולקרוא מאמרים מדעיים באנגלית, וממליצה שהמל"ג תעודד הרחבת התכנים באנגלית בתכניות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול.
לסיכום הוועדה ממליצה:
1. להעניק תמיכה כלכלית הולמת לתכניות הקיימות בהנדסת תעשייה וניהול ולחזק את הקיים לפני פתיחת תכניות חדשות בתחום.
2. המעמד הבינלאומי הנוכחי של התכניות הישראליות לתארים מתקדמים בהנדסת תעשייה וניהול מצוי בסכנה. אם לא יינתן מימון נוסף, לרבות התייחסות לשכר הנמוך של הסגל, עלולות התכניות הללו להפוך במשך הזמן לתכניות "מסוג ב'".
3. לפתח קריטריונים אלטרנטיביים לקידום סגל במכללות, שלא יכללו הישגים בתחום המחקר כדרישת מפתח.
4. לדרוש מהתכניות להנדסת תעשייה וניהול להגדיר במסגרת היעדים שלהן את הנישה הייחודית שלהן, ולפתח תכנית אסטרטגית ולו"ז ליישום בהתאם לנישה הייחודית שהוגדרה.
5. לעודד את התכניות להנדסת תעשייה וניהול ליישם כלים מהתחום בתהליכים פנימיים שלהן, ולעשות שימוש במומחיות בתחום למען שיפור במוסדותיהן, בהתאם לנדרש.
6. הענקת תמריצים, הכרה, ותגמול רב יותר לשיתופי פעולה בין המוסדות ובתוך המוסדות עצמם.
7. עידוד הרחבת התכנים באנגלית בתכניות הלימודים בהנדסת תעשייה וניהול.
