פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס היוקרתי של האגודה האמריקנית לחקר הסרטן. זוהי הפעם הראשונה שהארגון הגדול ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם בחקר הסרטן מעניק את הפרס לחוקר ישראלי.
פרופ' יוסי שילה, חוקר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, זכה בפרס האגודה האמריקאית לחקר הסרטן THE AMERICAN ASSOCIATION FOR CANCER REASEARCH)) . מדובר בהחלטה יוצאת דופן של הארגון הגדול, הוותיק ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם בחקר הסרטן, שלראשונה בתולדותיו יעניק את אחד מפרסי המחקר היוקרתיים שלו - פרס קלואוס (Clowes) לחוקר ישראלי.
"פרופ' שילה הינו מנהיג בינלאומי בתחומו ומדען יוצא דופן", כתבה ד"ר מרגרט פוטי, מנכ"לית הארגון, בנימוקים להענקת הפרס, בציינה כי "עבודתו חוללה מהפכה מדעית ופתחה אופקים חדשים בהבנת התמודדות התא החי עם נזקים לד.נ.א., הנמנים עם הגורמים העיקריים לסרטן".
הפרס יינתן לפרופ' שילה בתחילת אפריל באורלנדו, פלורידה, בכנס המדעי השנתי של האגודה האמריקנית לחקר הסרטן, שבה חברים כ-33,000 חוקרי סרטן, רופאים וניצולי המחלה מתשעים מדינות ברחבי עולם. כנס זה, המציג את המתרחש בחזית חקר הסרטן והמושך אליו כ-18,000 חוקרים מרחבי העולם, מהווה את גולת הכותרת של פעילות האגודה. בכנס מעניקה האגודה מספר פרסים, המייצגים אספקטים שונים של התמודדות האדם עם מחלת הסרטן, ואחד החשובים שבהם הוא פרס קלואוס. פרס זה מוענק, בדרך כלל, לחוקרים אמריקאים: מבין 50 החוקרים שזכו בפרס זה מאז 1961, רק ארבעה לא היו אזרחים אמריקאים, וזוהי הפעם הראשונה כאמור שהוא מוענק לחוקר ישראלי.
בטקס הענקת הפרס, יוצגו הישגיו של פרופ' שילה בפני מליאת משתתפי הכנס, והוא יישא הרצאה מדעית.
מנגנוני הגנה מפני נזקים לחומר התורשתי
תחום מחקרו של פרופ שילה הוא הבנת המנגנונים המאפשרים לתא להתגבר על נזקים הנגרמים לחומר התורשתי (ד.נ.א), כתוצאה מפגיעתם של גורמים סביבתיים, כגון קרינה וכימיקלים שונים. מנגנוני הגנה אלה חיוניים לשמירת חיי התא ולמניעת סרטן. פגיעה מולדת בהם גורמת למחלות תורשתיות קשות, לרגישות קיצונית לגורמי הנזק ולנטיית-יתר לסרטן. מאידך גיסא, הבנתם של מנגנונים אלה חשובה לשיפור הטיפול בסרטן, המבוסס על שימוש מבוקר וממוקד בקרינה ובכימיקלים שונים.
פרופ' שילה החל במחקר זה בסוף שנות השבעים, בימיו הראשונים כתלמיד מחקר. הדחף לעסוק בנושא נגרם ע"י פגישתו עם משפחה ישראלית, שבה התגלתה מחלה תורשתית המכונה A-T. הוא בחר במחלה זו כנושא לעבודת דוקטור שלו, ומחקרו את המחלה נמשך עד היום. במחלה נדירה וקשה זו נפגע המנגנון המגן על גופנו מנזקי קרינה מייננת וכימיקלים שונים, השוברים את מולקולת הד.נ.א. מנגנון זה פועל כל העת לתיקון הנזקים הנגרמים ללא הרף לד.נ.א. ע"י גורמים סביבתיים ופנימיים. בהיעדרו, נגרמות פגיעות חמורות במערכת העצבים ובמערכת החיסון ונטיית-יתר לסרטן, האופייניות לחולי A-T. המחלה נמצאה בכל אוכלוסיות העולם, אך בישראל וברשות הפלסטינית קיים ריכוז בולט של עשרות משפחות הפגועות במחלה.
בתחילת מחקרו את המחלה תרם פרופ' שילה להכרת הליקוי הבסיסי במחלה – תגובה לקוייה לשברים בד.נ.א. אולם, מנגנון ההתמודדות עם נזקים אלה נותר עלום. פריצת הדרך הושגה בשנת 1995, כאשר הגן הפגום במחלה התגלה במעבדתו של פרופ' שילה באוניברסיטת תל אביב. התברר, כי גן זה מקודד חלבון מפתח, המפעיל את מנגנון התגובה לנזק – רשת מסועפת של תהליכים, שחלבון זה מנצח עליהם כעל תזמורת. בחולי A-T לא קיים החלבון, כתוצאה מפגם בגן האחראי לייצורו, והרשת אינה מופעלת. מאז חוקרת המעבדה רשת זו, ומגלה בה ענפים חדשים. "תקוותנו הגדולה", אומר פרופ' שילה, "היא שהבנת מנגנון מסועף ומורכב זה תאפשר דרכי טיפול חדשות במחלה, ובעוד מחלות הנגרמות כתוצאה מליקויים בהגנתנו מפני נזקים לד.נ.א."
פרופ' יוסי שילה הוא בוגר הטכניון ובעל תארי מוסמך ודוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא השתלם באוניברסיטאות הרווארד ומישיגן ובמכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב, ומאז 1985 הוא חבר סגל באוניברסיטת תל אביב. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנת 2005 זכה בפרס א.מ.ת. בחקר הסרטן.
