לקראת הדיון, הפיצו הארגונים הסביבתיים המאוגדים במטה לתכנון אחראי, נייר עמדה מיוחד בקרב חברי הכנסת, המובא כאן במלואו:
חוק התכנון והבנייה הוא אחד החוקים המקיפים והמורכבים ביותר בספר החוקים, שהשפעתם על החיים, הבריאות והסביבה של כולנו, כמו גם של הדורות הבאים, מרחיקת לכת.
למרות זאת, האופן בו קודמה הצעת החוק החדשה, הן מבחינת הבסיס העובדתי עליו הושתתה והן מבחינת הגורמים אשר שותפו והגורמים אשר הודרו מהליך גיבושה, מעלה ספק כבד באשר לגורמים ולשיקולים העומדים מאחוריה, ויוצר חשש שהמשך קידומה עלול להביא לפגיעה בלתי הפיכה בציבור כולו.
לפיכך מבקשים ארגוני המטה לתכנון אחראי מהוועדה לביקורת המדינה כי תבקש מ "מבקר המדינה">מבקר המדינה לבחון שני היבטים מרכזיים בהליך קידומה של הצעת החוק: ראשית, מיהם הגורמים שהשתתפו בהליך, ומה הייתה השפעתם על התוצאה הסופית. שנית, מה הייתה התשתית העובדתית והמקצועית שעל בסיסה קודמה הרפורמה.
ארגוני המטה לתכנון אחראי קוראים לכנסת לעצור את הדיונים בהצעת החוק עד לסיומה של בדיקת המבקר, ולאחר קבלת חוות דעתו של המבקר- לכנס וועדת חקירה פרלמנטרית לנושא התכנון בישראל, על מנת שתבחן את הצרכים והכשלים ותמליץ על השינויים הנדרשים במערכת התכנון.
יש לבחון מיהם הגורמים אשר שותפו בתהליך גיבוש הרפורמה, ומיהם הגורמים אשר הודרו ממנה
רק מתי מעט, פורום מצומצם וסגור, בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עסקו בגיבוש עקרונות הרפורמה ובפריטתה למאות סעיפי הצעת החוק. על פי פרסומים בתקשורת, בצוות המצומצם שניסח את הצעת החוק עצמה היה חבר עו"ד מן השוק הפרטי, המייצג גם יזמי נדל"ן וגופי תשתיות, ובצוות "מאה הימים" אשר גיבש המלצות ביחס להליך החקיקה של הצעת חוק התכנון והבניה החדשה היה חבר עו"ד פרטי נוסף המייצג לקוחות בעלי אינטרסים נדל"ניים ויזמיים, אשר עשוי להיות להם עניין רב בשינוי החוק הקיים באופן שיקל על קידום פרויקטים בהם הם מעוניינים, ואשר אותם הם מתקשים להעביר במערכת התכנון כיום.
בנוסף, למיטב ידיעתנו, ועל פי פרסומים בתקשורת, לגורמים יזמיים ונדל"ניים מובילים במשק היתה 'דלת פתוחה' בפני פורום זה. כך למשל, עקרון "תכנית אחת בוועדה אחת", שיש לו השלכות הרסניות לגבי הסדרי הפיקוח והבקרה במערכת התכנון, מבוסס על תכנית מבית התאחדות הקבלנים. מנגד, ארגוני הסביבה והחברה מצאו את עצמם מגששים באפילה בפגישות הספורות שקוימו עימם, שהיו מס שפתיים בלבד.
לפיכך מבקשים ארגוני המטה לתכנון אחראי כי המבקר יבחן מי היו הגורמים שהשפיעו ולקחו חלק בהליך קידום הרפורמה, אילו אינטרסים הם מייצגים והאם נמנעה מראש כל אפשרות לניגוד עניינים. יש לבחון את התשתית לקידום הרפורמה, ולהצביע על הנושאים הטעונים בדיקה כתנאי להמשך קידומה
על אף שמדובר בהצעת חוק שהשפעותיה על הסביבה, החברה ודמותה של הארץ מרחיקות לכת, מתברר כי הפרקים הנוגעים למערכת התכנון כלל אינם מבוססים על בחינה רצינית ומעמיקה של מצב מערכת התכנון בישראל! בניגוד לתחום הרישוי, המבוסס על עבודתה של וועדת זיילר ועל עבודת וועדת ההיגוי שהוקמה ליישום המלצותיה, הרי שבנושא הרישוי מעולם לא הוצגו כל עבודות או בדיקות שנעשו על מנת למפות את הבעיות בתחום התכנון, כמו גם את נקודות החוזק של המערכת. כך, לא נבחנו הגורמים לאי מימושן של 200,000 יחידות דיור שאושרו בתכניות וטרם מומשו, לא מופו הגורמים לעיכובים בקידום תכניות, לא נעשתה בדיקה של היחס בין המשאבים המוקצים לוועדות לבין יעילות העבודה בהן, לא נבחנו הגורמים להיעדר תכנון מיתארי ולהיעדרו של תכנון מוטה תחבורה ציבורית והליכה ברגל, ואלו הן דוגמאות בלבד. חשוב לציין, כי בימים אלו יושבת על המדוכה וועדת שרים שכונסה בבהילות בעקבות פרשת הולילנד, אשר אמורה לבחון במהירות את מנגנוני הפיקוח והבקרה בהצעה החדשה. כך, מתברר כי גם נושא חיוני זה לא נבחן כראוי בהליך גיבושה של הצעת החוק.
כאשר ניגשים לקידום רפורמה אשר משנה מן היסוד את מערכת התכנון בישראל, יש לעשות זאת באחריות ועל בסיס עובדתי מוצק, שכן הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהחלטות תכנוניות שגויות או מושחתות הוא ברוב המקרים בלתי הפיך.
לפיכך מבקשים ארגוני המטה לתכנון אחראי כי המבקר יבחן מה היתה התשתית העובדתית עליה התבססה הצעת החוק, ובפרט – מהם הנושאים שלא נבחנו ואשר יש לבחון כתנאי לקידומה של רפורמה כה מרחיקת לכת.
לאחר שתובא חוות דעתו של המבקר בפני הכנסת, ניתן יהיה להמשיך בקידום הצעת החוק, במידת הצורך לאחר שתוקם וועדת חקירה פרלמנטרית לבחינה יסודית ומעמיקה של נושא התכנון בישראל.
ארגוני המטה האחראי קוראים לכנסת לעצור את המרוץ. יש להמתין לתוצאות בדיקת המבקר. יש להקים וועדת חקירה פרלמנטארית שתשמע את כל בעלי העניין בנושא ותבחן, על בסיס תשתית עובדתית ובשקיפות מלאה, מהם השינויים הנחוצים במערכת התכנון, לטובת הציבור כולו ולמען הדורות הבאים.
