ההצעה הוגשה לכנסת אתמול, תחת הכותרת "הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (הסדרי ראיה רחבים) (הוראת שעה), התשע"ב–2012". ההצעה נוסחה ע"י רות הלפרין קדרי ממרכז רקמן והוגשה ע"י ח"כ זהבה גלאון, פאינה קירשנבאום, מירי רגב ואורית זוארץ.
על פי ההצעה למשך שלוש שנים בלבד "בקביעת הסדרי ראייה, יאפשר בית המשפט הסדרי ראייה רחבים ככל האפשר עם ההורה הנוסף, בהתחשב בצרכיו ההתפתחותיים המשתנים של הקטין, בהתאם למצבו, לגילו ולצרכיו המיוחדים, ככל שאלה קיימים; רצון הקטין, ככל שכשריו המתפתחים מאפשרים לבררו, תוך מתן משקל מתאים להם לפי גילו ומידת בגרותו; זכותו של הקטין לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם שני הוריו; כישוריו של כל אחד מההורים לממש את הסדרי הראיה; המידה שבה טיפל כל אחד מההורים בקטין; זכותו של הקטין לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר; זכותו של הקטין לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר".
כמו כן על פי ההצעה, "תוקם ותנוהל בבתי המשפט לענייני משפחה מערכת ממוחשבת שתקיים, באופן יזום, מעקב אחר יישום סעיף זה, כפי שיקבע שר המשפטים בתקנות".
הצעה זו להקמת מערכת ממוחשבת למעקב אחרי הסדרי הראייה פורסמה לראשונה כאן, כהצעה של ארגוני הגברים והקואליציה למען הילדים. אז פורסם כי "בנוסף יוזמת הקואליציה בימים אלה הצעה לשר משה כחלון להחליף את פיקוח הסדרי הראייה באוטומציה ממוחשבת כמו "סלופארק" לפיה כל מסירה של קטין מהורה להורה והחזרתו תתועד באופן ממוחשב באמצעות טלפון סלולארי, כך שבסוף כל חודש יתקבל דו"ח על כמות זמן ההורות שהקטין שהה עם כל הורה, ולא יהיה מקום לויכוח מי מונע הסדרי ראייה, ומי משתמט מקיום ואכיפת הסדרי ראייה".
מארגוני הגברים מוסרים כי אותה הצעה בדיוק של חברות הכנסת גלאון וזוארץ לאוטומציה של הסדרי הראייה הועלתה ע"י ארגוני הגברים והקואליציה למען הילדים והמשפחה בפגישה עם השר משה כחלון, היות ומי שמפקח על הסדרי הראייה הם בדרך כלל פקידות הסעד - אלא שבהוראה של היועצת המשפטית של משרד הרווחה, בתיה ארטמן, הרעיון נגנז.
על פי אמיר שיפרמן, אחד האבות שפגשו את השר כחלון, "עו"ד בתיה ארטמן שלחה מסרים שבכוונתה להכשיל כל דבר אשר יכול להועיל לאבות, ולהזיק לנשים, והיות ופיקוח ממוחשב על מסירת הילדים והחזרתם, עלול לחשוף את סרבנות הנשים להסדרי ראיה, ואף לחילופי משמורת במקרה של מספר חבלות כרוניות בהסדרי הראייה, ארטמן הורתה לכחלון לרדת מהעניין".
לגבי תוכנה של הצעת החוק החדשה נמסר מהקואליציה למען הילדים והמשפחה כי מדובר ב"שרבוט פתטי של משהו שנוסח בחופזה כלאחר יד, כנראה על ידי אחד המתמחות הצעירות במרכז רקמן. ראשית, הכותרת מוזרה - מה ההבדל בין הסדרי ראייה "רחבים" להסדרים הקיימים כיום? האם משתמעת הודיה בכך שהסדרי הראייה בישראל הם מן העלובים שבעלובים ממדינות העולם, כפי שטענו האבות כבר כמעט עשור? שנית, כאשר מכריזים בכותרת שהסדרי הראייה יהיו "רחבים" מעתה ואילך, מצפים שבגוף הצעת החוק יהיה תוכן קונקרטי ממנו אפשר יהיה לראות כיצד ליישם את ההסדרים הרחבים, וכיצד לדאוג לכך שאבא יקבל יותר משעה אחת בשבוע במרכז קשר, או יותר מפעמיים אחה"צ+ שני סופ"שים."
"איך לדאוג שקטינים ילונו בבית האבות מבלי לריב על הזכות ללינה בבית האב, איך לדאוג על שמירת קשר סקייפי או טלפוני יומיומי של לפחות שעה, וזכות אוטומטית לחגים, מועדים, ימי הולדת, קשר עם המשפחה המורחבת (סבא, סבתא, דודים ודודות), איך לסגור את מרכזי הקשר, להפסיק את מבחני המסוגלות הורית לאבות, ולהוציא את פקידות הסעד מהמשוואה. יוצא שבהצעה עצמה אין אף מילה מה פירושם של אותם הסדרים "רחבים".
בנוסף טוענים האבות שהקריטריונים המוצעים אינם רלבנטיים להסדרי ראייה. אלה קריטריונים שקשורים להחלטה מי יקבל את המשמורת, ולא מה הכמות של הסדרי הראייה. למשל, על פי נוסח הצעת החוק, הסדרי הראייה למי שאינו משמורן יקבעו, בין השאר, על פי "המידה שבה טיפל כל אחד מההורים בקטין". זהו קריטריון ישן וארכאי אשר פעם החליף במדינות מסוימות את חזקת הגיל הרך כאבן בוחן לשאלה מי יקבל את הילדים למשמורתו, אולם אין לה כל קשר להסדרי ראייה. הרי הנחת היסוד של הנשים היא שתמיד האישה תצליח להוכיח שהיא טיפלה בילדים ועל כן היא תזכה במשמורת, אם כן כיצד זה מועיל להרחבת הסדרי הראייה? כמובן שאין לטיפול בילדים בזמן הנישואין כל קשר למערכת היחסים עם הילדים אחרי הגירושין, שהרי משנפרדים ההורים, על האישה לבצע מלאכות בית שנחשבו פעם גבריות, ועל הגבר, כאשר הילדים איתו לבצע מלאכות שפעם נחשבו נשיות, וכל הורה בזמן ההורות שלו משמש גם אימא וגם אבא, כי ההורים אינם משלימים זה את זה יותר כזוג מתפקד."
אלי דניאל, אחד האבות סיכם את הצעת החוק כך: "על פניו ברור שההצעה מיותרת כי דו"ח שניט כבר קבע שחובה לבטל את חזקת הגיל הרך כי היא איננה תואמת אמנות בינלאומיות, והיא חזקה שיוצרת הפלייה. נשות המגדר מסרבות להפנים שמי שמפרות את הסדרי הראייה אלו הנשים אשר מסרבות למסור את הילדים להסדרי ראייה, והן אלה שמערכת ממוחשבת תתעד את סרבנות הקשר שלהן ונקמתן בגברים באמצעות הילדים. הרי היום די בצלצול למשטרה ופברוק תלונת שווא כדי לחבל בהסדרי הראייה ולנתק את הילדים מאבותיהם".
"את השימוש באוטומציית פיקוח על הסדרי ראייה, כפי שהציעו ארגוני הגברים יש לחזק באמצעות הפוליגרף. מן הראוי שתדע כל אישה המנכרת ילדים מאביהם שהיא תהא חשופה לבדיקת פוליגרף מיידית ואפקטיבית. עוד מסרבות נשות המגדר להפנים את העובדה שמי שמלבות את הסכסוך הן פקידות הסעד אשר מקבלות הוראות מבתיה ארטמן וסימונה שטיינמץ ליישם את מדיניות "נתק כל ילד, והשליכהו למרכז קשר". אחת הבשורות החשובות בדו"ח שניט היא שעל בתי המשפט להפסיק להזמין תסקירים מפקידות סעד, ולהתחיל לשמוע ראיות באופן עצמאי וישיר. על פקידות הסעד אשר נגועות בהסתה מגדרית, הן במכון רקמן, והן ע"י מומחיות מנעמת, לחפש עיסוקים אחרים. הפיתרונות נעוצים בסילוק פקידות הסעד מחיי ההורים, שימוש בפוליגרף ומערכת ממוחשבת לתיעוד קיומם של הסדרי הראייה, וסגירה מיידית של מרכזי הקשר".
עוד טוענים בקואליציה למען הילדים והמשפחה כי יש לנקות את בתי המשפט למשפחה משופטות פמיניסטיות רדיקליות. דניאל זר, אחד האבות אשר מתלונן כי מזה 10 חודשים רשמת בית המשפט למשפחה, תמר סנונית פורר מתנכלת לו באופן אישי, מציקה ומחבלת בו כדי למנוע ממנו מלראות את ילדו מוסיף כי יש להוציא מבתי המשפט למשפחה רשמות ושופטות אשר הזדהו או מזדהות באופן מובהק עם התנועה הפמיניסטית-רדיקלית, היות והן נגועות בניגוד אינטרסים. הרשמת תמר סנונית פורר למשל הייתה פעילה בשדולת הנשים, וככזו הצהירה שהיא מבקשת להיכנס לבית המשפט למשפחה "על מנת להפעיל לחץ במוקדי כוח" לטובת נשים, כאשר נטען שהיא פשוט מבצעת "התעללות-רבתי" בגברים, "והיא אכן עושה זאת יום-יום, שעה שעה. איך אפשר לצפות משופטת פמיניסטית רדיקלית שההתעללות בגברים היא ציפור נפשה, להיות מכריעה ניטראלית בין גברים לנשים, כאשר היא חשה שתפקידה "להפעיל לחץ במוקדי כוח" לטובת נשים?" שואל זר.
