האם סיפור ששזורים בו דמיון ומציאות ונכתב על-ידי מי שהיה בעבר סוכן מוסד, יכול לשפוך אור על הפעולה שהסעירה וממשיכה להסעיר את העולם כולו? מה באמת קרה בדובאי? האם האמת תצא אי-פעם לאור?
הספר (137 עמודים, 58 שקלים) שקיבל את כל האישורים הדרושים מהגורמים האחראים לכך, נשען ברובו על עובדות, כאלה שידועות ופורסמו בזמנו בכלי התקשורת, וכאלה שנחשפות בספר זה לראשונה, ונמסרו למחבר ממקור חסוי בדובאי איתו יש לו קשרי עסקים.
הספר מתובל, פה ושם, בבדיון פרי דמיונו של המחבר. למשל דמותה של גייל – סוכנת צעירה ואטרקטיבית (סגנית מפקד המבצע) שקיבלה על עצמה לפתות את מחמוד אל-מבחוח שמאחוריו קופה של שרצים.
עוד בספר: פרק מרתק במיוחד, "ראש המוסד", המאפשר הצצה לנבכי פעולות המוסד העלומות. פרק "דעות", בו מובאות דעות של אנשי תקשורת בעד ונגד המבצע. פרק "פעילות במסגרת המוסד"-סיפור אמיתי על פעילות מבצעית של יומי עיני, כאיש יחידת ההאזנה של המודיעין, במסגרתה יצא להתחקות אחרי חולייה מצרית עויינת.
יומי עיני, בעל עבר עשיר בקהיליית המודיעין, הן בשטח האיסופי והן בתחום המחקרי-ארגוני, נמנה עם מייסדי יחידת האיסוף 8200 היוקרתית, שהפכה לחוד החנית של המודיעין. יחידה זו סיפקה ומספקת ידיעות משמעותיות ובעלות ערך מבצעי אד-הוק לאגף המודיעין של צה"ל ולקברניטי המדינה. יומי עיני שימש ביחידה זו בתפקידים שונים, כשגולת הכותרת היה תפקידו כמפקד בסיס ההאזנה דרום. הוא ופקודיו היו צמודים במלחמת ששת הימים לאלוף הפיקוד ישעיהו גביש, וסיפקו לו ידיעות בזמן אמת.
לאחר לימודים אקדמיים הועבר לאמ"ן-מחקר שבמסגרתה כתב את הספר "הצבא הסורי", המתבסס על מסמכים שנתפסו כשלל במלחמת ששת הימים.
במשך ארבע שנים שב ושימש כיו"ר העמותה של יחידה זו. בהמשך עשה מטעם המוסד באפריקה ובאירופה, במבצעים רגישים ביותר שעד לימים אלה השתיקה יפה להם, ביניהם כאלה שיקח עמו אלי קבר. היום, לאחר שנים רבות, אפשר להזכיר את אחד המבצעים הכמוסים, שמופיע ב"דובאי". בשנות ה-60 המוסד ביקש מיחידה 8200 להשאיל את עיני למבצע רגיש של התחקוּת אחר חוליה מצרית מסוכנת שפעלה באתיופיה נגד מוסדות השלטון של היילי סילאסי וניסתה להכשיל פעילות מודיעינית וצבאית של המשלחת הישראלית. מי שלימים היה לראש המוסד, נחום אדמוני, מסר בידי עיני דרכון מזויף על שם ג'ון גרין שבמקצועו הוא מהנדס דרכים. מבצע זה קיפל בתוכו סיפורים מרתקים, כולל מפגש אקראי לפני כשנה עם מי שזייף את הדרכון.
יומי עיני הינו ממקימי המערכת לניתוב מידע באגף המודיעין, וערך בה רפורמה משמעותית שאיפשרה העברת המידע בזמן לקברניטי המדינה. כשהשתחרר מצה"ל (1976) לאחר 24 שנות שירות, שלח ידו בעסקים והקים את חברת "פירסל סחר בע"מ", שעסקה בסחר עם מדינות ערב, בעיקר עם לבנון וסוריה. ההישג הבולט של החברה היה הקמת קו אספקה באמצעות האונייה "רומל" שהפליגה, תחת דגלים שונים ומסמכים מזויפים, בקו בֵירות-אשדוד. נקודת השיא היתה בשיתוף פעולה עם מרגל לבנוני שעבד לטובת ישראל. שיתוף פעולה זה ביניהם יצר קשרי חברות , שבאו לידי ביטוי כשעיני נחלץ לעזרתו ולעזרת משפחתו כשנקלעו לבעיות בריאותיות וכספיות.
חייו של יומי עיני ניצלו לפחות פעמיים: בפעם הראשונה כאשר יצא להשתתף בחיפוש אחר הל"ה והוא כבן שש-עשרה. בפעם השנייה, כאשר עימאד מורנייה, קצין המבצעים של החיזבאללה תכנן לחטוף אותו בעזרתה של אישה אוקראינית יפיפייה שהבטיחה להכיר לו סוחרים סעודים וסוריים ולאחר מכן לקחתו ליאכטה ולתת לו מה שאף אישה בעולם לא נתנה לו. חייו ניצלו הודות לערנותו של כאמאל חברו לעסקים מקפריסין. עימאד מורנייה התעניין ביומי בגלל עברו המודיעיני ביחידה 8200 ובגלל פעילותו במסגרת המוסד.
ליומי עיני תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובמדעי המדינה, ותואר שני במדעי ההתנהגות, בדגש על יחסי עבודה. כמו כן הוא בוגר פיקוד ומטה של צה"ל - הקורס הגבוה ביותר - וקורסים שונים במודיעין מתקדם. שולט בשפה הערבית על בוריה, מה שסייע לו רבות הן בכתיבת הספר על "הצבא הסורי" במסגרת אמ"ן מחקר והן בקשריו העסקיים עם מדינות ערב.
יומי כתב עד כה 13 ספרים ביניהם ספרי מתח, רומנים וספרי ילדים. ספריו תורגמו לאנגלית, ערבית ורוסית. בימים אלה ראה אור ברוסית הספר "נדיה" שיצא אף הוא בהוצאת "סער". התרגום לערבית של ספר זה זכה לביקורת משבחת מהסופר והמשורר זכרי אל-עומרי מאוניברסיטת אל-ירמוך שבירדן.
