"הסיבה העיקרית למצב עגום זה היא שהצבא נמנע ככלל מביצוע חקירות מצ"ח במקרי הרג של אזרחים פלסטינים בידי חיילים. בנוסף עולה מהמחקר כי הפרקליטות הצבאית נוקטת בסחבת המעכבת קבלת החלטות בתיקים למשך חודשים רבים, ולעיתים אף שנים." אומרים בארגון השמאל בצלם.
הדו"ח "חוסר אחריות: מדיניות הצבא שלא לחקור הרג פלסטינים בידי חיילים" המתפרסם היום (שלישי, 14.9.2010) עוסק באירועים שבהם חיילים הרגו אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה בין השנים 2006 ל-2009 (לא כולל מבצע "עופרת יצוקה"). בתקופה זו פנה בצלם לפרקליטות בדרישה לחקור 148 מקרים כאלה, בהם נהרגו 288 בני אדם. בתקופה הנדונה הרגו חיילים 1,510 פלסטינים, מתוכם 617 שלא השתתפו בלחימה (לא כולל "עופרת יצוקה").
מן הדו"ח עולה כי רק ב-22 מהפניות, פחות מחמישה עשר אחוז, נפתחה חקירת מצ"ח וב-29 מקרים החליטה הפרקליטות הצבאית שלא לחקור את האירוע. עם זאת, ברובם המכריע של המקרים, 95, הפרקליטות עדיין לא הגיעה להחלטה האם לפתוח בחקירת מצ"ח, ב-16 מקרים מתוכם מעכבת הפרקליטות את החלטתה כבר כארבע שנים, מאז 2006. בשני מקרים לא השיבה הפרקליטות לפניות חוזרות, ובבצלם לא יודעים מה עלה בגורל הפניות.
"במקרים הנדירים בהם מתקבלת החלטה לפתוח בחקירה, היא נעשית באיחור רב, מה שפוגע מראש באפקטיביות של החקירה. בכשליש מהמקרים שבהם נפתחה חקירה, היא נפתחה רק כעבור שנה או יותר ממועד האירוע. גם כאשר מסתיימת החקירה והתיק מוחזר לפרקליטות הצבאית להחלטה אם להגיש כתב אישום, מעכבת זו את החלטתה למשך חודשים ושנים. רק שניים מתוך 22 מקרים הסתיימו בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק ללא העמדה לדין. בשלושה מקרים לא סיימה עדיין מצ"ח את החקירה, ואילו בארבעה נוספים הוחזר התיק להשלמות חקירה. בשלושה עשר מקרים לא הכריעה עדיין הפרקליטות אם להגיש כתב אישום, או שלא מסרה עדיין על החלטתה לבצלם.
העובדה שברוב הפניות הפרקליטות הצבאית מעכבת את קבלת החלטתה מקשה על הסקת מסקנות בנוגע לשיקוליה. עם זאת, מניתוח מספר מקרים בטיפול בצלם בהם התקבלה החלטה שלא לפתוח בחקירה נראה שחקירות לא נפתחו גם במקרים שבהם ישנו חשד כבד להפרת חוק. כמו כן, מניתוח התיקים עולה כי הפרשנות של נסיבות האירוע נשענת אך ורק על תוצאות התחקיר המבצעי ודבריהם של החיילים, מבלי להסתמך על עדי ראייה אחרים ועל ראיות נוספות הסותרות את עמדת החיילים.
מדיניות אי החקירה של הצבא מתבססת על קביעה שהמצב המשפטי בשטחים הוא "סכסוך מזוין", ופרשנות מוטעית של החוק הבינלאומי, המתנערת מחובת החקירה המוטלת גם במהלך סכסוך מזוין. בצלם מתריע כי מדיניות זו מעניקה לחיילים ולקצינים חסינות בפועל. בכך מועל הצבא בחובתו לנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים פלסטינים, מאפשר לחיילים ולקצינים לפעול בניגוד לחוק, מעודד יד קלה על ההדק ומפגין זלזול בוטה בחיי אדם. עתירה שהגישו בנושא בצלם והאגודה לזכויות האזרח בנושא בשנת 2003 ממתינה עדיין להכרעת בג"ץ." סיפרו היום בבצלם.
"כבר מתחילת האינתיפאדה התנגדנו להחלטה הגורפת לא לחקור הרג של פלסטינים" אומרת מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל. "קל וחומר שהיום אי אפשר להתייחס למצב בגדה כאל סכסוך מזוין. ההגדרה המשפטית צריכה לשקף את המציאות בשטח כמו גם את ערך חיי האדם, ואת החובה להגן על אזרחים."
בדו"ח מביא בצלם שורת המלצות למערכת הביטחון, בראשן שינוי ההגדרה המשפטית של המצב בשטחים, וביטול ההגדרה של "סכסוך מזוין". בנוסף, קורא בצלם לפרקליטות הצבאית לאמץ את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר זמני טיפול נאותים בתיקים.
