השר סילבן שלום בוועידת הנגב 2010: מיזם ביו-נגב יוצא לדרך - מרכז חדשנות בינלאומי לתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים יוקם בנגב כ"אשכול" תעשייה אזורי. "החזון שלי להבאת כ-300 אלף תושבים נוספים לנגב עד 2020 יקרה בזכות פרוייקטים דוגמת ביו-נגב, שיחוללו באזור שינוי אמיתי", אמר השר שלום, בוועידה שנפתחה הבוקר בבאר שבע

כלים
המרכז הוקם במטרה לאגד את היכולות האקדמיות, הרפואיות והתעשייתיות הקיימות באזור ולטובת הקמת תשתיות פונקציונאליות מרכזיות ומשיכת הון אנושי לאזור. בין השותפים: אוניברסיטת בן-גוריון, הרשות לפיתוח הנגב, עיריית באר-שבע, בי"ח סורוקה, חברת BGN (חברת המסחור של אונ' בן גוריון), המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), הפארק לטכנולוגיות מתקדמות (ATP) וארבע חממות טכנולוגיות מעומר, דימונה, שדה בוקר ואשקלון.

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, הודיע בוועידת הנגב 2010, שנפתחה הבוקר בבאר שבע, על השקתו הרשמית של ביו-נגב (BioNegev), מרכז חדשנות בינלאומי לתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים בנגב. לדברי השר, משרד נגב-גליל, מוביל בימים אלה מהלך לאיגום תקציב בין-משרדי לטובת המרכז.

ביו-נגב, אשר יוקם כ"אשכול" תעשייה אזורי, במתכונת האשכולות האירופאים (Bioclusters), ישמש מסגרת על לפיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים באזור הנגב.

לדברי השר שלום, ביו-נגב נותן מענה לשלושה יעדים אסטרטגיים של מדינת ישראל: העצמה של אזור הנגב מבחינה כלכלית וחברתית; היפוך מגמת בריחת המוחות ברמה האזורית וברמה הלאומית; ופיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים כמנוע צמיחה כלכלי. "מיזם ביונגב הוא הדרך לעודד צעירים להגיע אל הנגב, להתפתח ולפתח אותו - ולגרום לצעירים שלומדים כאן לרצות להשאר", אומר השר שלום. "החזון שלי להבאת כ-300 אלף תושבים נוספים לנגב עד 2020 יקרה בזכות פרוייקטים כאלה שיחוללו כאן שינוי אמיתי".

השר ציין את החלטת הממשלה מהשבוע האחרון לאישור תוכנית לאומית ל"הבאת מוחות" לישראל באמצעות מרכזי מצוינות והבהיר כי הוא מקווה שביו-נגב תהווה את "הדגל בראש המחנה ליישום התוכנית בפועל, ומעצם כך תוכל מדינת ישראל להרוויח פעמיים". השר שלום הוסיף כי האשכול יהווה מנוף להקמת תעשייה על בסיס מקורות הידע באזור (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית החולים האוניברסיטאי סורוקה) וההשקעות הקיימות (המכון הלאומי לביוטכנולוגיה, הפארק לטכנולוגיות מתקדמות).

מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורנה הוזמן-בכור אמרה בוועידה: "זיהינו פה הזדמנות למצב את הנגב ולמתג אותו כמרכז בינלאומי לתעשיית מדעי החיים, תוך מעבר מתעשיות מזהמות לתעשייה נקייה תומכת אקולוגיה. הנגב הפך למרכז מקורות הידע של המדינה ויש להשתמש במשאב זה."

"ביו-נגב נוסד בכדי למצב את הנגב כמרכז בינלאומי לתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים" אומר מנכ"ל ביו-נגב, ד"ר שי ירקוני, המשמש גם כיו"ר הוועדה המייעצת של מכון הייצוא בתחום מדעי החיים. ירקוני, רופא ומנהל בכיר בתעשיית הביוטכנולוגיה, הדגיש כי ביו-נגב הינו כיום האשכול היחיד מישראל החבר בוועדת ההיגוי של מסגרת העל האירופית - המועצה האירופית למרכזי ביוטכנולוגיה אזוריים – CEBR וכי הוא ישלב משאבים ויכולות קיימות (אקדמיות, קליניות ותעשייתיות), יפעל להקמת תשתיות תעשייתיות באזור ויהווה מוקד למשיכת משאבים כספיים, ארגוניים, ניהוליים ואנושיים לנגב.

לדברי ירקוני, המלווה בהליכי ההקמה על ידי ד"ר בינה באום, מנהלת אזור אירופה ומחלוצות תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל וקובי פרישמן, סמנכ"ל לענייני ישראל, "הקמת האשכול משתלבת במהלך עולמי לפתרון בעיית הפיצול (fragmentation) בתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים".

"תחום מדעי החיים נחשב לאחד ממנועי הצמיחה המבטיחים ביותר של מדינת ישראל והתעשייה אף הוגדרה כיעד לאומי על ידי ראשי הממשלה ושרי התמ"ת של ישראל בעשר השנים האחרונות" אומר פרישמן, יליד באר-שבע ומהנדס ביוטכנולוגיה שמאחוריו שנים של ניהול פרויקטים וייעוץ אסטרטגי בחברות ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי והיי-טק. פרישמן מסביר כי "במדינות רבות בעולם מפתחים אשכולות תעשייה ככלי להתמודדות עם בעיית הפיצול בענף, האשכולות מאפשרים נגישות ויעילות גבוהה של מרכיבי האשכול על ידי ריכוז גיאוגרפי של היכולות ופעילות סינרגטית ביניהם. הממשלות באותן המדינות, תומכות בפיתוח כלי זה ומכירות בחשיבותו האסטרטגית". פרישמן מסכם כי "גם בארץ השכילו להבין את חשיבות האשכולות בכלל (לדוג' דו"ח מכון מילקן בנושא תעשיית מדעי החיים) ולפריפריה בפרט (דו"ח מקוב לחיזוק הפריפריה) אך הנושא לא יושם עד היום הלכה למעשה".

ועידת הנגב 2010 נפתחה הבוקר (23 במרץ) בבאר שבע בראשות המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום ובמעמד נשיא המדינה, שמעון פרס. שרים נוספים שהגיעו לוועידה: שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, שר האוצר, יובל שטייניץ, והשר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן.