בית המשפט העליון פרסם אמש (שני, 26.12) פסק דין הדוחה את עתירת יש דין הקוראת תיגר על חוקיותה של פעילות החציבה והכרייה הישראלית של אוצרות טבע בגדה המערבית (בג"ץ 2164/09). בארגון זכויות האדם יש דין הביעו צער על פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק וכן הביעו דאגה כי הכרעת בית המשפט עלולה לסבך את מדינת ישראל בביצוע הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.
פסק הדין קובע שהיות והכיבוש הישראלי בגדה המערבית הוא ארוך שנים, יש להתאים את דיני הכיבוש אליו ולאפשר גם פעילויות שאסורות בכיבוש קצר-מועד. יחד עם זאת, בית המשפט ממליץ שלא לפתוח מחצבות חדשות בשטחי הגדה המערבית: "המדינה הודיעה שהוגשו לדרג המדיני המלצות לפיהן בין היתר, לא תוקמנה באיו"ש מחצבות חדשות אשר עיקר מטרתן הפקת חומרי חציבה לשם מכירתם לישראל. המלצות אלה מבטאות עמדה ראויה, הנותנת בהיבט מסוים מענה לסוגיה שבמחלוקת..."
בארגון יש דין הביעו תמיהה על קביעת הנשיאה דורית ביניש, לפיה הרשות הפלסטינית הסכימה כביכול להפעלת המחצבות, הן משום שנוסח הסעיף הרלבנטי בהסכמי הביניים אינו מלמד על הסכמה – בדיוק כשם שהסעיפים העוסקים בהתנחלויות אינם מלמדים על הסכמה לחוקיותם, והן משום שלרשות אין את הזכות להסכים להפרת זכויות אדם של פלסטינים. בארגון הזכירו כי שמירה על זכויות האדם של הנכבשים היא אינטרס ישראלי וכך גם מניעת ביצוע עבירות על המשפט הבינלאומי.
עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של יש דין, אמר: "חציבה של אוצרות טבע בשטח כבוש לצרכים הכלכליים של המדינה הכובשת היא ביזה, ונימוקיו של בג"צ לפיהם יש להתייחס אחרת לכיבוש ארוך-טווח אינם יכולים להכשיר פעילות כלכלית שפוגעת בתושבים המקומיים."
עו"ד ספרד הוסיף כי: "פסק-הדין מנסה ללכת בין הטיפות: בין החשש הברור שאנו מבצעים ביזה ומפירים את האיסור על ניצול משאבי שטח כבוש, לבין הקושי לנתק את התלות הכלכלית הפושעת שהתפתחה בין ישראל לשטחים שכבשה. לצערי, יבשים אנחנו לא יוצאים מהסיפור הזה. לא אנחנו ולא בג"צ".
מנכ"ל יש דין חיים ארליך אמר: "בג"צ כבר אישר בפסיקותיו את מפעל ההתנחלויות ואף את גדר ההפרדה החוצה כפרים פלסטיניים, וכעת הוא מאפשר גם את המשך גזל המחצבים הפלסטינים לטובת כלכלת מדינת ישראל. בכך נחצה עוד קו אדום של הפרת החוק הבינלאומי, תוך זלזול מוחלט בזכויות העם הכבוש בו שולטת ישראל."
בעתירה, אשר הוגשה במרץ 2009 כנגד המדינה ו- 11 חברות ישראליות המפעילות מחצבות בגדה המערבית, דרש ארגון יש דין להפסיק את כל פעולות החציבה והכרייה שחברות ישראליות מבצעות בגדה המערבית. כמו כן, בעתירה נדרשה המדינה גם להימנע ממתן זיכיונות כלשהם למחצבות ומהארכת רישיונות החציבה הקיימים.
בעתירה נטען כי פעילות החציבה הישראלית במחצבות בגדה המערבית היא בלתי חוקית וכרוכה בניצול כלכלי בוטה של שטח כבוש לטובת צרכיה של מדינת ישראל, שהיא הכוח הכובש. בנוסף לכך נטען כי העברת רוב חומרי החציבה לתחומי ישראל, עוברה אשר אושרה בהמשך בתגובות המדינה, עומדת בניגוד לחובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי להגן על הרכוש הציבורי בשטחים הכבושים, ובכלל זה על משאבי הטבע.
