דובר ההסתדרות, אייל מלמה, זועם על הנהלת בנק דיסקונט למשכנתאות. מלמה כותב ל- thepulse, במאמר אישי ומשוחרר, על המכתב ששלח אלדד זרחיה, סמנכ"ל הבנק, לעובדים, שהתחילו להתארגן להקמת וועד. "הבנתם? המנהל שלכם שולח לכם מכתב תמים שעניינו בסך הכל "לעדכן" אתכם בדבר התארגנות העובדים. אלא שתוך כדי העדכון מעביר לכם מסר מאוד ברור שדעתו ממש לא נוחה ממהלך ההתארגנות", כותב מלמה

כלים

תארו לכם שאתם כעובדים מקבלים מכתב ממנהל משאבי אנוש. כן, אותו מנהל שמחליט אם לפטר אתכם, לקדם אתכם, להעלות את שכרכם וכהנה וכהנה החלטות הנוגעות לעתידכם. המנהל בסך הכל, מתוך "דאגה אמיתית וכנה" מעדכן אתכם אודות מהלך התארגנות העובדים שהחל במקום העבודה שלכם. לא, שלא תבינו לא נכון, הוא אינו מפטר אתכם או חלילה מאיים עליכם. הוא בסך הכל "מידע" אתכם ו"מעדכן" אתכם היכן עומדים הדברים בעניין ההתארגנות. כמו-כן, כמובן רק מתוך "כוונות טובות" הוא עורך עבורכם מין דף של שאלות ותשובות בקשר ל"זכויותיכם" במקרה של התארגנות עובדים במקום העבודה.

ובכן, אלדד זרחיה, סמנכ"ל טכנולוגיות תפעול ומשאבי אנוש בבנק דיסקונט למשכנתאות, החליט לעשות כן ולשגר מכתב כזה לכל אחד מעובדיו. זאת לאחר שיותר משליש מעובדי הבנק חתמו על הצטרפות להסתדרות שביקשה לפתוח במו"מ על הסכם קיבוצי כחוק.

ומה יש במכתב? פתיח שמכפיש את ההסתדרות תוך כדי ציון "עובדות" כמו, למשל, שההסתדרות לא העבירה את שמות העובדים שהצטרפו אליה למרות חובתה החוקית (אין חובה כזאת בחוק). "עובדה" נוספת נכתבת כאילו ההסתדרות איימה על עובדים בתביעות אישיות, למרות שבפועל איימה ההסתדרות רק על מנהלים. ותוך ציון "העובדה" שההסתדרות מפעילה לחץ על עובדים שבחרו שלא להצטרף לשורותיה, או ביטלו הצטרפותם, תוך הטעייתם בקשר לזכויותיהם (שזה כמובן קשקוש מוחלט).

הבנתם? המנהל שלכם שולח לכם מכתב תמים שעניינו בסך הכל "לעדכן" אתכם בדבר התארגנות העובדים. אלא שתוך כדי העדכון מעביר לכם מסר מאוד ברור שדעתו ממש לא נוחה ממהלך ההתארגנות. מדובר כמובן בהתנהלות פסולה. הסמנכ"ל הנכבד יכול בהחלט להביע את דעתו בתקשורת, או בפורומים אחרים אבל במכתב אישי לעובדים שכפופים אליו ועתידם התעסוקתי תלוי גם בו? אין-ספק שמדובר פה בהתנהלות פסולה של ההנהלה. הרי שאם המנהל שלך כותב אליך שדעתו אינו נוחה מה תעשה? אולי אתה רוצה להצטרף אבל תחשוב פעמיים? אולי תבטל את הצטרפותך? בהחלט יכול להיות....

נמשיך במכתב...אלדד זרחיה אינו מסתפק במסר נגד ההתארגנות אלא אף "מרכז", כמובן אך ורק למען העובדים, סדרה של שאלות ותשובות על "זכויותיהם". נשאלת השאלה: ממתי סמנכ"ל משאבי אנוש מנדב לעובדים מידע בעניין התארגנות? למה לעשות את זה? האם מדובר בעניין שנוגע ישירות לעבודתו של העובד? הרי אם רצה לנדב מידע כזה היה יוכל לשלוח אותם לאחד מעשרות אתרי האינטרנט העסקים בעניין או לחדר המצב של ההסתדרות או משרד התמ"ת או להוראות החוק ולא לפרש עבורם, בצורה מניפולטיבית, את "הזכויות".

כדי לעמוד על גודל המניפולציה הבה ננתח את השאלות. שאלה ראשונה ששואל הסמנכ"ל הנכבד: "האם מותר לעובד שהצטרף להסתדרות לחזור בו? האם מותר לעובד שלא הצטרף להסתדרות להצטרף בשלב מאוחר יותר?" והתשובה כמובן אינה קשורה לשאלה. עונה זרחיה: "מותר לעובד להצטרף או לבטל את הצטרפותו בכל עת". הבנת את זה עובד יקר. המנהל שלך בסך הכל "מידע" אותך שיש לך זכות לבטל את הצטרפותך להסתדרות. סתם, לידע כללי.

ואז באה השאלה השניה: "הועד איים אלי כי אם אבטל את חברותי, הוועד יתנקם בי באופן אישי- מה לעשות?" לא צריך להכביר במילים...הנה לך לגיטימציה לבטל את חברותך. אתה תמיד יכול לנמק את הביטול בפני חבריך ב"איום" של הועד. רגע, סליחה, במה בדיוק הועד יכול לאיים במהלך של התארגנות ראשונית? לא ממש ברור...

הלאה...שאלה שלישית: "מה המשמעות של הסכמת שליש מציבור העובדים להצטרף להסתדרות?", שואל זרחיה ידידנו. יפה. האמת שאלה מפתיעה. נדמה שזרחיה התחפש פתאום לצ'ה גאוורה שמעודד את העובדים להתארגן. אולם כשרואים את התשובה מתבררת המניפולציה במלוא תפארתה. כותב מר זרחיה: "לפי החוק אם יחליטו למעלה משליש מהעובדים להצטרף לארגון עובדים (דוגמאת ההסתדרות) מכונה הארגון "ארגון יציג". בחתימת השליש מחוייבים גם שני שלישים הנוספים להיות מיוצגים על-ידיהם, לרבות תשלום כ- 0.7%-0.9% משכרם החודשי להסתדרות (ההדגשה אינה במקור)".

אתה הבנת את זה עובד יקר שלי? ההתארגנות בסך הכל תביא לך להוצאה מיותרת. שום מילה על-כך שהתארגנות עשויה להוביל להסכם קיבוצי שישפר את זכויות העובדים, אולי את שכרם, אולם את ביטחונם התעסוקתי, אולי את יכולת המיקוח שלהם מול ההנהלה, אולי את זכות המחאה באמצעות שביתה וכהנה וכהנה. להתארגנות, לשיטתו של זרחיה, אין שום יתרון. כל המהלך הוא בסך הכל הוצאת כספים מיותרת מכיסו של העובד להסתדרות....נו, באמת.

נעבור לשאלה נוספת. וזאת כבר קריאה לביטול ההצטרפות: "נאמר לי כי אין משמעות לביטול הצטרפותי כי ממילא השיגה ההסתדרות הסכמה של שליש מהעובדים?" והתשובה של זרחיה, כמה לא מפתיע: "כמפורט לעיל, לא ידוע לי כי שליש מהעובדים הסכימו להצטרף להסתדרות, ומאי העברת ראיה על-ידי ההסתדרות לקיום ועד ניתן ללמוד כי לא כך הדבר. עם זאת, חשוב להדגיש כי ארגון יציג חייב הסכמת שליש מהעובדים בכל זמן נתון. בהתאם כל הצטרפות או ביטול הצטרפות להסתדרות משפיעים".

וחותם זרחיה את מכתבו בנכונות בלתי רגילה לסייע לכל עובד בעניין: "דלתי נשארת פתוחה בפני העובדים לכל שאלה שתתעורר, כתמיד".

אז מה המסר הסמוי אך הברור, עובדים יקרים: המנהל שלכם לא ממש אוהב את ההתארגנות, אבל הסיפור לא סגור. אתם עדיין יכולים למלא את מבוקשו. יש לכם עדיין יכולת להשפיע ע"י ביטול הצטרפותכם להסתדרות. המנהל שלכם הרי יודע שחוקי העבודה החדשים מאוד נוקשים בכל הקשור ללחץ שמפעילים מנהלים על עובדים שמנסים להתארגן. הוא חושש שאם ימשיך להפעיל לחץ עליכם, כפי שעשה עד עכשיו תתבע אותו ההסתדרות. אז מה הוא עושה? פשוט מאוד...מציע לעובדים היקרים לבוא אליו למשרד. כי הרי "דלתו פתוחה, כתמיד".

המכתב הזה מעיד על שיטה חדשה שמצאו מעסיקים נגד התארגנות עובדים. לא מבצעים פעולות ישירות אלא מרומזות ומתוחכמות אולם שהמסר לעובדים הוא ברור. ההסתדרות הפיצה הבוקר כבר איגרת לעובדי דיסקונט למשכנתאות עם תיקון של המצב הזה ואנחנו חושבים שהעובדים מספיק אינטליגנטים כדי להבין את הפעולה השקופה של ההנהלה. אנחנו מקווים שבסופו של דבר תסיים ההנהלה את הסאגה הזאת ותכנס למו"מ קיבוצי.