ארז טל: "אין הצדקה ליצירת תוכן סלולרי"

ארז טל: "אין הצדקה ליצירת תוכן סלולרי"; רם לנדס: "תוכן טלוויזיוני של פריים-טיים אי אפשר לראות באייפד". הדוברים היו מאוחדים בדעה ששום תוכן סלולרי לא יחליף את התוכן הטלוויזיוני בפריים-טיים

במסגרת "כנס סלקום" הרביעי שנערך היום בתל-אביב התקיים רב-שיח מיוחד בנושא עתיד המדיה בישראל, תחת הכותרת "הזירה". המשתתפים: ארז טל; רם לנדס, מנכ"ל "קודה תקשורת"; יונה ויזנטל, סמנכ"ל התוכן של YES; ואיתי נגלר, מנהל הפקות המקור של "לוגיה", חברת התוכן של "סלקום". את הדיון הנחה איש התקשורת ניב רסקין.

בפתיחת הדיון, שאל ניב רסקין את המשתתפים לגבי עתידו של המסך הקטן?

ראשון ענה ארז טל, שטען כי המסך הקטן לא מהווה תחליף למסך הגדול. איתי נגלר השיב לו כי "רק בתכנים המתאימים, המסך הקטן יהווה תחליף." רם לנדס ציין כי "טרנד הצפייה הגדיל את מסכי הסלולר." ואילו יונה ויזנטל הוסיף כי: "מספר שעות הצפייה רק הולך וגדל, למרות שהציבור רואה טלוויזיה גם בסלולר."

למה לא מייצרים תוכן שמתאים לסלולר?

הדוברים היו מאוחדים בדעה ששום תוכן סלולרי לא יחליף את התוכן הטלוויזיוני בפריים-טיים. טל ציין כי "אין הצדקה ליצירת תוכן לסלולרי"; ולנדס הוסיף: "אנשים צורכים תוכן דרך הסלולר בלית ברירה ואפילו באמריקה אין מהפיכה בתחום זה."

ויזנטל: "אם לא תהיה טלוויזיה, לא יהיה תוכן לסלולר. אורך התוכנית לא ישתנה בגלל הסלולר כמו שאורך הסרטים לא התקצר בגלל הטלוויזיה."

נגלר : "אנשים משתמשים בסטרימרים כדי להראות תוכן שירד מהאינטרנט, אבל אירוע טלוויזיוני כמו 'האח הגדול' ימשיך לרכז קהל גדול בטלוויזיה."

טל ציין בהומור, כי הסטרימר הוא אמצעי להעביר פורנו למסך הגדול. וציין כי המשפט 'אין מה לראות בטלויזיה' אינו נכון בעידן ריבוי הערוצים. "הצופה הממוצע לא רוצה להתאמץ כדי לראות תכנים."

האם יש דרך לראות את כל התכנים בסלולר ?

ויזנטל: "אנשים מורידים תוכן, כי אין כבר ספריות וידיאו לסדרות. אם יהיה פתרון לנושא זכויות [הקניין] אולי יהיה סדר."

בנקודה זו ביקש רסקין להדגיש: "האם התשלום לשחקנים וליוצרים ירד בגלל האינטרנט? התשובה היא שכן. השאלה היא, האם התכנים בטאבלטים יתאימו למציאות? אני חושב שגם כאן התשובה חיובית."

טל: "שימו לב שהאורך של סרטי הקולנוע לא השתנה לאורך השנים, למרות הלחץ מהטלוויזיה לקצר אותם. רק אם יהיה קשר בין האינטראקטיביות של התוכן לצופה יהיה קיצור של זמן התכנים."

נגלר: "בעבר הלא-רחוק היו נסיונות לקצר את התוכן ולהתאימו לסלולר, וזה לא צלח. גם היום רואים אנשים שמצליחים לראות פרקים שלמים באורך מלא עם הסלולרי."

טל: "אין מצב שהסלולרי יחליף את הטלוויזיה. עם זאת, כל פורמט חדש בודק את כל הכלים המשלימים שלו. כך לדוגמא, ב"אל תפיל את המיליון" ניסינו כמה פורמטים סלולרים והם השתלבו יפה בתוכנית."

האם בסיס התוכניות ישתנה בעקבות ההשפעה של האינטרנט?

טל ענה בסקפטיות: "בואו לא ניסחף. הצופה לא יטרח להשיג תכנים. הוא יזיז את עצמו רק אם הוא מעורב רגשית בתוכן או אם ייצא לו משהו מזה. הוא ישמח להשפיע ב-SMS, אבל לא יותר מזה."

נגלר: "כשאני רואה תוכן ויזואלי, אני רוצה שיספרו לי סיפור, ובטאבלט קשה לספר סיפור."

בהקשר זה סיפר לנדס על ניסוי, במסגרתו ניסו לייצר תוכן אינטראקטיבי לסלולר. "התברר שהציבור רוצה להיות פסיבי, ציין. "התחום יתפתח רק כשימצאו את הטריק שיגרום לתכנים לייצר כסף."

ויזנטל : "הטכנולוגיה מאפשרת לקבל משוב מהצופים וכשיתחילו לגבות כסף מהצפייה באינטרנט נדע אם המודל מצליח או לא."

האם הימורי ספורט יכולים לעורר את הצפיה בספורט דרך הסלולר?

רסקין, שעוסק בתחום הספורט, אמר כי זה יקרה "רק אם הצרכן יוכל להשפיע ולהחליף את יוצרי התוכן."

לנדס: "הצופה לא יוכל להשפיע על המוצרים בסלולרי, כי במציאות לוקח זמן לייצר תכנים כאלה."

טל: "קשה מאד להתבסס על בחירת הקהל, כי אין כלי מחקרי כדי לברר מה הציבור רוצה."

ומה קורה עם נושא הפיראטיות וההורדות הבלתי-חוקיות?

ויזנטל: "זו בעיה קשה שאין לה פתרון. מי שימצא אותו יהיה עשיר." על-כך ענה לנדס כי מדובר בבעיה ללא פתרון "עבור אנשי התוכן."

נגלר: "אין היום מודל כלכלי להורדות וצריך שיהיה מודל כזה שיחליף את המצב הקיים."

לנדס: "אם זה היה תלוי בי, לא הייתי מאפשר להעביר את התוכן לרשת. אולי תמורת תשלום."