מהנתונים, שעובדו בידי מחלקת המחקר של המשמר, עולה כי ח"כ ממוצע השתתף בתשע"ה ב-40.7% מההצבעות על הצעות חוק כלכליות-חברתיות. זאת, לעומת השנה שלפני כן (תשע"ד) שבה השתתף כל ח"כ בממוצע ב-32.9% בלבד מההצבעות על הצעות חוק כלכליות-חברתיות.
"העלייה בפעילות הח"כים התרחשה בעיקר מאז הרכבת הממשלה החדשה, המבוססת על קואליציה צרה, ונאבקת על כל קול מול האופוזיציה", מסביר ארן רונדל, מנהל המחקר במשמר החברתי, "קואליציה צרה מדרבנת את הח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לעבוד יותר בשביל הציבור. לכך נוספת העובדה שתשע"ה היתה שנת בחירות, שבה הנוכחות תמיד גבוהה מעט יותר מהרגיל. הניסיון מראה ששיעור הנוכחות נשחק בהדרגה אחרי הבחירות".
בראש דירוג הנוכחות: "כולנו"
המפלגה בעלת הנוכחות הגבוהה ביותר בהצבעות על חקיקה כלכלית-חברתית, בפער גדול ממפלגות אחרות, הייתה סיעת "כולנו" שחבריה נכחו בשנה החולפת, בממוצע, ב-65% מההצבעות על חוקים כלכליים וחברתיים. מפלגות נוספות שהפגינו נוכחות רבה היו מרצ (57% מההצבעות), המחנה הציוני/מפלגת העבודה (42%) וש"ס (39%), בסדר הזה.
אלופת הנוכחות בהצבעות אלו לשנת תשע"ה הייתה ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), שנכחה ב-88% מההצבעות. אחריה באים ח"כ שני חברי כנסת נוספים מ"כולנו" – מירב בן ארי ורועי פולקמן, עם 82% נוכחות כל אחד.
חבר הכנסת שהפגין את הנוכחות הדלה ביותר בהצבעות על חקיקה כלכלית-חברתית בתשע"ה היה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, עם 7% בלבד, ואחריו ג'מאל זחאלקה וטאלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) עם 9% מההצבעות, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן – 11%, ואילו הח"כ דני דנון (ליכוד) שר הפנים, סילבן שלום (ליכוד), הח"כ הפורש שי פירון (יש עתיד) ויו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד נכחו רק ב-12% מההצבעות החברתיות.
"העלייה בהשתתפות הח"כים בהצבעות בנושאים הכלכליים והחברתיים מעידה על העניין הגובר בקרב הציבור הרחב בנושאים אלו, שמשתקף גם בפעילות הכנסת" אומרת מנכ"ל המשמר החברתי, נירית מוסקוביץ'. "עם זאת, את נתוני הנוכחות צריך לקרוא בזהירות: חלק מהח"כים פעלו כדי לקדם הצעות חוק חברתיות, וחלקם – כדי לקדם מדיניות הפוכה. סיעת כולנו היא דוגמא טובה לכך, עם שיעור נוכחות גבוה שמתבטא גם בתמיכה נמרצת בחקיקה בלתי חברתית, דוגמת מתווה הגז".
