ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג לשנת 2011 מנתה את פרופ' רות הלפרין קדרי, פרופ' מיכאיל קרייני ופרופ' יוסי יונה. נימוקי הוועדה:
העיתונאית קרן נויבך
בעבודתה העיתונאית קרן נויבך יוצרת, כשם תכניתה, סדר-יום חדש: היא מציבה מדי יום במרכז השיח התקשורתי את הבעיות החברתיות המבניות בישראל. נויבך מעלה סוגיות חברתיות-כלכליות המשפיעות על כלל אזרחי המדינה, וגם כאלו הפוגעות בקבוצות שוליים ועוני, וקולן אינו נשמע במקומות אחרים.
בכלל עשייתה העיתונאית, ובאופן בולט במיוחד בתכנית הבוקר אותה היא מגישה ברשת ב' בארבע השנים האחרונות, חושפים נויבך ושותפיה לעשייה עיוותים של הרשויות ללא מורא, וזאת בתקופה שבה רבים מעמיתיה מדירים רגליים מנושאים אלו. נויבך סיקרה ומסקרת בהרחבה ובהעמקה נושאים חברתיים עוד הרבה לפני שהיו אלו במרכז סדר היום הציבורי, וכך היא ממשיכה לעשות גם היום. בין יתר הסוגיות שנויבך האירה היו ריכוזיות המשק הישראלי, תופעות אי-השוויון בחברה, בעיות מבניות בביטוח הלאומי, מעקב אחר מצוקת הדיור וייבוש הדיור הציבורי, ועוד ועוד.
על רקע ההתקפות מצד הכנסת על חופש הביטוי וחופש העיתונות, ועל רקע רוחות ההשתקה המנשבות במסדרונות כלי התקשורת, בולטים במיוחד לטובה קולה הייחודי של נויבך כעיתונאית וכאישה, והתעקשותה להמשיך ולעסוק בנושאים חברתיים. הוועדה בחרה להעניק לנויבך את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוייג על כל אלה וגם כתמיכה במאבק הנוכחי והעתידי על מעמדם של עיתונאים ועיתונאיות והתקשורת בכללה בישראל.
כוח לעובדים: ארגון עובדים דמוקרטי
מאז הקמתו בשנת 2007, ארגן "כוח לעובדים" אלפי עובדות ועובדים במספר מרשים של מקומות עבודה ועיסוקים: במגזר הציבורי, במגזר הפרטי, בתחום השירותים ואף בעמותות החברה האזרחית.
כוח לעובדים מייצג, בין השאר, קבוצות עובדים המועסקים אצל עמותות וקבלנים פרטיים המספקים שירותים ציבוריים שהופרטו על-ידי המדינה. פעילי כוח לעובדים, אשר הקימו את הארגון ללא משאבים כלכליים, התמודדו באומץ ובנחישות עם התנגדות מצד מעסיקים, תוך שימוש בצעדים ארגוניים (שביתות ומחאות) ובכלים משפטיים בבתי הדין לעבודה.
ייחודו של הארגון ביכולת שלו לחבר בין עובדים מעולמות שונים. כך, עובדים מחיפה כימיקלים יושבים בצד עובדות סיעוד זרות באסיפות של חברי הארגון. זו המשמעות לבניית סולידריות החוצה גבולות בין מקומות עבודה.
הוועדה בחרה להעניק את האות לכוח לעובדים על פעילותו אשר הביאה לשינוי מהותי ביותר במעמדה של הזכות להתארגנות בישראל, גם בצד המשפטי, אך חשוב מכך - בצד המעשי. הארגון שינה את תפישת קהילת העובדים, את תחושת ההעצמה של קבוצות עובדים, ואת התודעה של המדינה, המעסיקים והציבור הרחב לגבי המשמעות העמוקה של התארגנות עובדים. מזה עשרות שנים לא נראה שינוי שכזה בתפישת הזכות להתארגנות ומימושה.
אות על מפעל חיים לעו"ד תמר פלג שריק:
עו"ד תמר פלג שריק מהמוקד להגנת הפרט החלה בלימודי המשפטים בשנת 1980 במקביל לעבודתה כאשת חינוך. בעשרים וחמש השנים האחרונות היא מקדישה את עבודתה לייצוג פלסטינים בשטחים הכבושים: עצירים מנהליים, עצירים קטינים, עצורים בכלא אל חיאם בלבנון, אסירים בוועדת שחרורים, עצורים בחקירות שב"כ ועצורי ההפגנות בבילעין.
עו"ד פלג שריק נאבקה בבתי המשפט הצבאיים והגישה עשרות עתירות לבג"ץ כיום כעורכת דין במוקד להגנת הפרט, וקודם לכן במסגרת ארגון DCI והאגודה לזכויות האזרח. הוועדה בחרה להעניק לה אות על מפעל חיים, על פעילותה הנמרצת במקום בו מתרחשות הפרות כה רבות ובוטות של זכויות האדם, בחסות הכיבוש ומערכת החוק הנפרדת לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים. בשנתה ה-85 עו"ד פלג שריק עדיין פעילה, נמרצת ומחויבת להגנה ללא חת על זכויות האדם.
