עו"ד נעמה אלעד, אשר הציגה את המלצות אט"ד בפני הוועדה: "ועדת החקירה הממלכתית שמעה בקשב רב את המלצותינו בנושא משבר המים בישראל. אנו תקווה כי המלצות אלו יבואו לידי ביטוי במסקנות הוועדה ויישומן יביא לכדי שינוי משפטי וציבורי בניהול משק המים, לטובת האינטרס הציבורי".
אלו עיקרי המלצותיה של אדם טבע ודין כפי שהוצגו בפני כבוד חברי ועדת החקירה הממלכתית, בכל הנוגע לנושאים הדורשים שינוי תודעתי, מבני ומשפטי באופן ניהולו של משק המים במדינה:
המלצה ראשונה: על מדינת ישראל לפעול במגוון כלים על מנת למנוע זיהום מאגרי מי שתייה ולשקם לאלתר בארות מי שתייה שהזדהמו ולהחזירם לציבור, תוך חיוב המזהמים בנשיאה באחריות
- מצב איכות מי התהום במדינת ישראל מצוי בהידרדרות מתמשכת, וזאת עקב התרבות מקרי זיהום והעדר טיפול מצד הרשויות המופקדות על הנושא.
- לפי נתוני רשות המים, בין השנים 1997-2007 בלבד, נפסלו 219 קידוחי מי שתייה עם תפוקת מים של כ-80 מיליון מ"ק בשנה. חשוב לציין בעניין זה, כי למעשה מדובר בהערכת חסר בכל הנוגע למספר הבארות המושבתות בפועל, שכן מדובר בבארות שנסגרו רק בעשור האחרון וכי בפועל מספר הבארות הסגורות בשל זיהום גדול יותר. גם לרשות המים אין את המידע המדויק בנושא זה, דבר המלמד על המקום הנחות שמקבל נושא זה בסדר העדיפויות לניהול משק המים.
- השינויים הבולטים הנדרשים בתחום זה: (1) הגדלה משמעותית של צווים מנהליים על - ידי רשות המים והמשרד להגנת הסביבה כנגד מזהמי מים ושימוש בסמכות משרד הבריאות לטיוב בארות מזוהמות (2) שימוש בצעדי אכיפה כנגד מזהמי מים שהינם רשויות המדינה. (3) הקמת פרקליטות מתמחה לעבריינות סביבתית (4) טיפול מבני בפיצול הסמכויות בין המשרד להגנת ה סביבה ובין רשות המים אשר גורם למחדלים רבים בנושא מניעת זיהום מקורות מים.
המלצה שנייה: על מדינת ישראל לצמצם את היקפי ההתפלה המתוכננים בשל ההשלכות הסביבתיות השליליות של מתקנים אלו ובשל הפגיעה באינטרס הציבור אשר יצטרך לממן מכיסו באמצעות ייקור תעריפי המים את עלות רכישת מים אלו וחיבורם למערכת האספקה הארצית
- התפלה כאמצעי אחרון: החלטת ממשלת ישראל מחודש 2008 בנוגע להגדלת היקף ההתפלה עד 2020 בהיקף של 750 מלמ"ק, עומד בניגוד לאינטרס הציבורי. יש לשלב את ההתפלה כנדבך אחרון בניהול משק המים, לצד אמצעים זולים וסביבתיים יותר דוגמת מניעת זיהום מקורות מים ושיקום בארות, עידוד החסכון באופן קבוע, ניהול הצריכה בכל המגזרים, שימוש בקולחין ברמה שלישונית ומחזור מים אפורים.
- להתפלה השלכות סביבתיות שליליות: ההתפלה משווקת לציבור כפתרון קסם, למרות השלכותיה השליליות על הציבור באמצעות תפיסת שטחי קרקע אשר אמורים לשמש את הציבור ופליטה מוגברת של מזהמי אוויר וגזי חממה עקב צריכת אנרגיה גבוהה.
- התפלה הינו פתרון יקר אשר ימומן באמצעות השתתו על הציבור דרך תעריפי המים: בנוסף, התפלה בהיקפים אלו משמעותה ייקור של תעריפי המים אשר יושתו על תושבי מדינת ישראל לצורך מימון רכישת המים המותפלים מהזכיינים להקמת ותפעול מתקנים אלו וחיבורם למערכת האספקה הארצית. התחייבות המדינה לרכוש מים אלו מהזכיין במשך 25 שנה מנוגדת למדיניות של ניהול ביקושים ומשמעה העשרת הזכיין ופגיעה באינטרס הציבור.
- למים מותפלים השלכה בריאותית שלילית: בנוסף, הציבור אינו מיודע כי מי ים מותפלים חסרים מינרליים חיוניים לבריאות האדם, כמו מגנזיום וסידן, אותם הוא מקבל ממי השתיה הטבעיים וכי הוספת מינרלים אלו למים כרוכה אף היא בעלויות אדירות אשר יגולגלו על כתפי הצרכנים.
המלצה שלישית: יש לפעול לאלתר לשיפור איכות מי השתיה על מנת להבטיח את בריאות הציבור בנוגע למצרך חיוני זה
- תוצאת הניהול הלקוי של משק המים הינו פגיעה מתמדת ומתמשכת באיכות מי השתייה של תושבי מדינת ישראל. אספקת מי שתייה נקיים הינה זכות אדם יסודית ובסיסית ומצרך חיוני לשמירה על בריאותו וקיומו של האדם.
- ועדה בינמשרדית שמינה משרד הבריאות (ועדת עדין) המליצה בשנת 2007 כי יש לשפר את איכות מי השתיה המסופקת לתושבי המדינה, בשורה ארוכה של פרמטרים, ביניהם: הגברת הניטור במקורות מי השתיה, הוספת תקנים באשר להמצאות חומרים מזהמים במי השתיה, החמרת תקנים, הוספת סידן ומגנזיום למי ים מותפלים.
- לצורך ההגנה על בריאות הציבור והגשמת הזכויות לחיים, לבריאות, לסביבה נאותה ולשוויון, על שר הבריאות לעדכן לאלתר את תקנות איכות מי השתיה, על מנת שהתקן לאיכות מי שתיה במדינת ישראל יהיה בהתאם לתקנים המקובלים בעולם המערבי המודרני.
המלצה רביעית: יש ליישם את הוראות חוק תאגידי מים וביוב באופן שלא יפגע בזכויות אדם ולמנוע את המהלך המתוכנן של הפרטת משק המים במסגרת החוק
- חוק תאגידי מים וביוב התשס"א - 2001, טומן בחובו יתרון מסויים לניהול משק המים ה ישראל י ככל שעניינו מעבר למשק כספי סגור לניהול משק המים והביוב ברשויות המקומיות.
- מדינת ישראל עושה שימוש לא ראוי, לא סביר ולא מידתי ברצונה להשלים את תהליך התאגוד ברשויות המקומיות השונות, באמצעות אי ביצוע פתרונות ביוב הכרחיים וחיוניים, ביישובים בהם לא קם תאגיד והתניית הסיוע הממשלתי בהקמתו של תאגיד כזה. התניה זו גורמת להמשך זיהום מקורות המים והחרפת המשבר לצד פגיעה חמורה בבריאות התושבים ובמשאבי הטבע. על מדינת ישראל להקצות משאבים לצורך הקמת תשתיות מים וביוב, וזאת ללא תלות בשאלת הקמתו של תאגיד.
- על מנת להגשים את מטרות החוק יש לפעול להקמת תאגידים אזוריים המאוזנים מבחינה כלכלית, גיאוגרפית וחברתית.
- השלב השני הקבוע בחוק, קובע הפרטה של תאגידי המים והביוב מבעלות הרשויות המקומיות לידיים פרטיות. שלב זה לא יגשים את האינטרס הציבורי העומד ביסוד הפרטה שהינה יצירת תחרות שכן מדובר ב"מונופול טבעי". בנוסף, קיים חשש כבד שהעברת האחריות על אספקת מי שתיה לתאגידים פרטיים עומדת בניגוד למהותה של זכות זו כזכות יסוד. לפיכך, יש לשנות את החוק ולמנוע יישום שלב ההפרטה הקבוע בו.
