ההסלמה בין החות'ים לסעודיה, שנמשכת בעוצמות משתנות מאז יולי, חצתה בסוף השבוע קו חדש. בלילה שבין חמישי לשישי הודיע דובר הקואליציה בהובלת סעודיה על "מבצע איכותי" נגד החות'ים, ובמסגרתו, לדבריו, הושמדו שישה בתי מלאכה לייצור ולהרכבה של משגרי טילים בליסטיים וכטב"מים, ונפגעו "יכולות מבצעיות בנמל חודיידה" ששימשו, לטענת הקואליציה, להברחת נשק וטילים. על פי הדיווחים ברשת אל-ג'זירה הערבית, הקואליציה הודיעה בהמשך על תקיפת שבעה יעדים צבאיים נוספים, וקראה לאזרחים להתרחק מאזור הנמל.
התגובה מצנעא הגיעה במהירות, ובניסוח שנועד להישמע מעבר לגבולות תימן. דובר הכוחות החות'יים, תת-אלוף יחיא סריע, הודיע כי אם נמל חודיידה יופצץ, יותקפו נמל ג'דה "וכל נמלי הים האדום של סעודיה". הוא קרא לחברות הספנות לפנות את ספינותיהן מן הנמלים הסעודיים "באופן מיידי", והזהיר את חברות התעופה כי המרחב האווירי הסעודי "אינו בטוח" ויהפוך לזירת פעולה של כוחותיו. כתב אל-ג'זירה בצנעא, נביל אל-יוסיפי, תיאר את השינוי כמעבר מ"משוואת שדה תעופה מול שדה תעופה" ל"משוואת נמל מול נמל".
רקע: מ"שחר תימן" ועד הנסיגה מבאב אל-מנדב
כדי להבין את משמעות האיום על הנמלים, יש לחזור כמה חודשים אחורה. הסבב הנוכחי נפתח ביולי, כאשר מטוסי הממשלה המוכרת בינלאומית תקפו את שדה התעופה של צנעא. בספטמבר השתלטו החות'ים על נמל מוח'א שבחוף הים האדום ועל אזור באב אל-מנדב, והטילו מצור על תעז. ב-5 באוקטובר פתחה הממשלה המוכרת, בתמיכת הקואליציה הסעודית, במבצע "פג'ר אל-ימן" ("שחר תימן") שנועד להדוף את החות'ים מן החוף המערבי. דובר הממשלה מאג'ד א-נזילי טען באמצע נובמבר כי בתוך שעות ספורות בוצעו 13 תקיפות אוויריות, 67 פעולות כטב"מים ו-581 פעולות ארטילריה, וכי כ-219 לוחמים חות'ים "נוטרלו" – נתונים שלא ניתן לאמת באופן עצמאי.
אלא שבשטח התמונה שונה. לפי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית, שצוטט ביורוניוז ערבית, שלושה בכירים צבאיים תימנים אישרו כי החות'ים השתלטו על עמדות אסטרטגיות במחוז אל-מקאטרה ועל חלקים נרחבים מאל-מודבה ואל-ערה שבמחוז לחג', והם מחזיקים ברכסים הצופים על מפרץ עדן.
"קיבלנו הנחיות מגבוה לבנות ביצורים צבאיים ממערב ומצפון לעדן"
אמר אחד הבכירים הצבאיים התימנים, בציטוט סוכנות הידיעות הצרפתית
ב-15 בנובמבר הודיעו כוחות הממשלה כי נסוגו משדה התעופה של ד'ובאב ומן השטחים הסמוכים למצר באב אל-מנדב – שטח שנכבש מידי החות'ים רק בספטמבר – "כדי להגן על עדן". א-נזילי הגדיר זאת "תמרון טקטי"; האנליסט הצבאי עלי א-ד'הב היה פחות דיפלומטי:
"זו נסיגה או הסתלקות, ולא פריסה מחדש"
אמר עלי א-ד'הב, אנליסט צבאי
תת-אלוף במילואים חסן ג'וני, שצוטט באל-ג'זירה, העריך כי החות'ים הגיעו לטור אל-באחה, כ-80 ק"מ מעדן, והגדיר את העיר "מרכז הכובד האסטרטגי של המלחמה בתימן". הקרבות בתעז, לדברי כתבת הרשת הדיל אל-ימאני, הם "עזים", ורשויות העיר מאשימות את החות'ים בהפגזת אזרחים ובחסימת משלוחי תרופות. משרד המצור המקומי בתעז דיווח על 44 אזרחים הרוגים ו-37 פצועים בתוך עשרה ימים.

הגל החות'י לעומק סעודיה
במקביל ללחץ הקרקעי על עדן, החות'ים הגבירו את התקיפות בעומק סעודיה. ב-17 בנובמבר הודיע דובר הקואליציה, תת-אלוף תורכי אל-מאלכי, על תקיפת 60 יעדים צבאיים חות'יים במחוזות צנעא, חודיידה, עמראן וסעדה, ובהם מנהרות ששימשו כבתי מלאכה ומחסנים לטילים בליסטיים – "מבצע מדויק", בלשונו. למחרת הודיעה הקואליציה כי יירטה שני טילי שיוט שנורו לעבר ריאד, ואזעקות נשמעו בג'יזאן, נג'ראן וחמיס משיט.
ב-19 בנובמבר פרסם סריע הודעה שבה טען ל"ארבעה מבצעים" בעומק סעודיה: המרכז הפיננסי בעיר הכלכלית המלך עבדאללה, שלדבריו הותקף עם שחר ושוב בערב, ו"יישאר יעד פתוח" כל עוד נפגעים אזרחים בתימן; חברת הפטרוכימיה "א-צדף" באל-ג'ובייל שבמחוז המזרחי; בסיס חיל האוויר בחמיס משיט שבעסיר, שבו נגרם, לטענתו, "נזק רב"; ושדה התעופה הבינלאומי המלך ח'אלד בריאד. ההודעה, שפורסמה באתר אל-ח'בר אל-ימני המזוהה עם צנעא, נומקה כתגובה לתקיפה סעודית על סירה מול ראס אל-ערה, שבה נהרגו ונפצעו, לפי החות'ים, עשרות אזרחים, רובם נשים וילדים. בהודעה נקראו "חברות ההשקעות, המשקיעים ובעלי ההון" לעזוב את סעודיה "באופן מיידי", והוצהר כי כל השטח הסעודי "אינו בטוח" – למעט מכה ואל-מדינה.
הנוסחה שחוזרת בהודעות סריע מאז אוקטובר – "מצור מול מצור, שדה תעופה מול שדה תעופה, הסלמה מול הסלמה" – קיבלה כעת, לאחר תקיפת חודיידה, נדבך רביעי: נמל מול נמל. על פי כתב אל-ג'זירה, החות'ים פרסמו רשימה של חמישה יעדים סעודיים אפשריים: נמלי ג'דה, ג'יזאן וינבוע, הנמל התעשייתי המלך פהד והמרכז הפיננסי בעיר הכלכלית המלך עבדאללה. לצד הרשימה פורסמו מפות של האתרים, ואזהרות לספינות ולעובדים להתרחק מהם. הרשויות בצנעא, כך דווח, שלחו הודעות ישירות לעובדי הנמלים בג'דה, ג'יזאן וינבוע ולעובדי מרכז המלך פהד הכלכלי בריאד, והודיעו להם כי מקומות עבודתם הם מעתה "יעדים צבאיים".
האיום תורגם במהירות למעשים, לפחות על פי הצהרות החות'ים: בהמשך הלילה טען הדובר הצבאי כי כוחותיו תקפו את תחנת הכוח א-שוקייק ואת נמל ג'יזאן. מהצד הסעודי אישר אל-מאלכי כי שני טילים בליסטיים שנורו לעבר אזור ג'יזאן יורטו והושמדו, וכי במיירוט מעל אזור א-שוקייק נפלו רסיסים. ההגנה האזרחית הסעודית פרסמה התרעה מוקדמת לתושבי ג'יזאן.

למה דווקא חודיידה
נמל חודיידה הוא עורק החיים של השטח שבשליטת החות'ים, ונקודת המחלוקת הוותיקה ביותר במלחמה. הקואליציה והממשלה המוכרת טוענות זה שנים כי הנמל משמש צינור להברחת רכיבי טילים וכטב"מים מאיראן; האנליסט עלי א-ד'הב הזכיר באל-ג'זירה את דוח פאנל המומחים של האו"ם מ-2024, שקבע כי הנמל שימש לאחסון חומרים צבאיים ודו-שימושיים. ממשלת תימן הודיעה בהצהרה רשמית כי הקבוצה החות'ית "נושאת באחריות המלאה" להפיכת נמלי חודיידה לנתיבי הברחת נשק.
מהצד השני, פקידי הנמל שצוטטו בידי כתב אל-ג'זירה בצנעא מציירים תמונה של נמל שכבר כורע תחת הנטל: לדבריהם, הנמל הותקף יותר מעשרים פעמים ב"מאות גיחות" של מטוסים אמריקניים, ישראליים וסעודיים, למעלה ממאה עובדים נהרגו, מאות נפצעו, וכ-6,000 פועלי יום איבדו את פרנסתם. תנועת הספינות בנמל, כך נטען, ירדה ב-88.4 אחוזים במחצית הראשונה של השנה – 83 ספינות בלבד, לעומת 718 בשנת 2014. הנתונים הם טענות של הצד החות'י ואינם ניתנים לאימות, אך הם מבהירים מדוע צנעא רואה בתקיפת הנמל קו אדום, ומדוע היא בחרה להעמיד מולו את הנמלים הסעודיים, שדרכם עוברים נפט, סחורות ומיליוני עולי רגל.
רשויות הבריאות בצנעא דיווחו על כ-70 אזרחים הרוגים ב-24 השעות האחרונות; הכוחות החות'יים טענו כי רשמו 87 תקיפות אוויריות באותו פרק זמן, וכ-5,500 תקיפות מאז תחילת ההסלמה. בצנעא דווח על פגיעה במחסן מזון בשכונת שעוב, בשני מחסני צמיגים ובמפעל של החברה התימנית-סעודית לתעשיות מתכת; בסעדה נפגעו מגדלי תקשורת, ובתעז – פארק א-סוכון במחוז אל-מסראח' ואזור בני שיבה.

המשמעות: הים האדום כולו על הכוונת
שלושה תהליכים נפגשים כאן בעת ובעונה אחת, וכל אחד מהם מסוכן בפני עצמו. הראשון הוא קריסת החזית הדרומית: הנסיגה מד'ובאב והלחץ על עדן פירושם שבאב אל-מנדב – המצר שחשיבותו זינקה מאז הסגירה בפועל של מצרי הורמוז במהלך המלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן – נותר בידי החות'ים משני עבריו התימניים. השני הוא הרחבת מעגל היעדים בסעודיה מבסיסים צבאיים ושדות תעופה למרכזים פיננסיים, מפעלי פטרוכימיה ותחנות כוח, תוך קריאה מפורשת למשקיעים לברוח. השלישי, והמשמעותי ביותר מבחינת הכלכלה העולמית, הוא "משוואת הנמלים": אם החות'ים אכן יפעלו נגד ג'דה וינבוע, יהפוך חוף הים האדום הסעודי כולו, ולא רק נתיב השיט מול תימן, לאזור סיכון לספנות ולביטוח הימי.
הממד האיראני מרחף מעל הכול. בעוד טהראן, על פי כותרות בתקשורת הצרפתית בערבית, מביעה תקווה לדיפלומטיה שתסיים את העימות עם וושינגטון, שלוחתה התימנית מסלימה דווקא. ייתכן שזו חלוקת עבודה מכוונת – לחץ צבאי על הגבול הדרומי של סעודיה כקלף במשא ומתן – וייתכן שזה ביטוי לעצמאות הולכת וגוברת של צנעא, שמנהלת בחודשים האחרונים מלחמה עם סדר יום משלה. מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את ההסלמה החות'ית והאריכה את משטר הסנקציות בשנה נוספת, עד 14 בנובמבר 2027, אך בשטח אין לכך השפעה נראית לעין.
השאלה המיידית היא אם הקואליציה תמשיך לתקוף את חודיידה, ובכך תבחן את נכונות החות'ים לממש את איומם על ג'דה, או שתעדיף למקד את מאמציה בהגנה על עדן. גם הסעודים יודעים שתקיפה חות'ית מוצלחת על נמל ג'דה, בעיצומו של משבר אנרגיה אזורי, תהיה אירוע מסדר גודל אחר לחלוטין מיירוט נוסף מעל ג'יזאן. "נמל מול נמל" אינה סיסמה – זו הצהרה שהמלחמה בתימן עברה מן הגבול לים, ושהמחיר שלה עלול להיות משולם רחוק מחופי חודיידה.












