, |

זמן קריאה: 6 דקותשיתוף:

הכוחות הדרומיים בתימן הודיעו על "התמקמות מחדש" ופינו את שדה התעופה ד'ובאב ואת גזרת באב אל-מנדב במערב מחוז תעז. בתוך שעות דיווחו החות'ים על התקדמות בלחג', ובליל שישי-שבת הכריזו על טילים בליסטיים לעבר נ

מצר באב אל-מנדב במבט מאמצע הערוץ, חופי תימן ברקע | צילום: Richard Weil / ויקישיתוף, CC0 (נחלת הכלל)
מצר באב אל-מנדב במבט מאמצע הערוץ, חופי תימן ברקע | צילום: Richard Weil / ויקישיתוף, CC0 (נחלת הכלל)

הכוחות הדרומיים בתימן הודיעו על "התמקמות מחדש" ופינו את שדה התעופה ד'ובאב ואת גזרת באב אל-מנדב במערב מחוז תעז. בתוך שעות דיווחו החות'ים על התקדמות בלחג', ובליל שישי-שבת הכריזו על טילים בליסטיים לעבר נמל התעופה המלך ח'אלד והמרכז הפיננסי בריאד ועל כטב"מים נגד תחנות השאיבה של צינור הנפט מזרח-מערב. פרשנים בעולם הערבי מדברים על "נסיגה לא מחושבת" שמחזירה את מצר הסחר העולמי לידי הארגון הנתמך על ידי איראן.

מה קרה בבאב אל-מנדב

ביום ראשון, 15 בנובמבר, פרסמו הכוחות הדרומיים הנאמנים לממשלה המוכרת בינלאומית הודעה שעוררה סערה בזירה התימנית: הם מפנים את עמדותיהם בשדה התעופה ד'ובאב ובאזור באב אל-מנדב, ומעבירים את מרכז הכובד שלהם לגזרות הדרומיות והדרום-מערביות. ההודעה דיברה על "עדיפות לאבטחת הבירה עדן והמחוזות הסמוכים", על חיזוק קווי החזית ו"טיפול באיומים הקיימים", וציינה כי ההתמקמות החדשה תשרת גם את המאמץ לשבור את המצור החות'י על העיר תעז, בתמיכת הקואליציה בהובלת סעודיה.

המילים הרשמיות היו מתונות, אך המשמעות המבצעית ברורה: הכוחות שעמדו במשך כחודשיים על החוף המשקיף אל אחד ממצרי הים החשובים בעולם – המעבר בין ים סוף למפרץ עדן ולאוקיינוס ההודי – אינם שם עוד. בירחי הסתיו ניהלה הממשלה מערכה לכיבוש מחדש של רצועת החוף המערבית, לאחר שהחות'ים דחקו דרומה בספטמבר והתקרבו למצר. באוקטובר הכריזה הממשלה כי שחררה את ד'ובאב ואת המוח'א. כעת, פחות מחודש לאחר מכן, חלק ניכר מההישג הזה מתפוגג.

החות'ים, מצדם, מציגים גרסה אחרת לחלוטין. לדבריהם, יחידות הממשלה לא "התמקמו מחדש" אלא נסוגו בעקבות מהלך איגוף וקרבות שהתפשטו עד למחוז לחג'. בלילה שבין שבת לראשון פרסם הארגון סרטונים של כוחותיו מתקדמים במחוזות אל-מד'ארבה ואל-ערה בלחג', על רקע הדי פיצוצים וירי. על פי דיווחים בעיתונות הערבית, לחץ חות'י נרשם גם סביב הרי כהבוב, המשקיפים אל המצר ואל החוף, ובאזור ראס אל-ערה – כלומר, במרחב שבין המצר לעדן.

הפרשן הצבאי התימני, תת-אלוף ד"ר עלי אל-ד'הב, אמר בשיחה עם אל-ג'זירה כי יציאת הכוחות הדרומיים ממחוז ד'ובאב "משלימה את השליטה הישירה של החות'ים במצר באב אל-מנדב ובנתיבי הסחר הבינלאומיים". הוא קשר בין שתי התפוצצויות שאירעו בעדן לאפשרות של חדירה מודיעינית, והדגיש כי השבת היוזמה תלויה באחדות פוליטית בתוך המחנה הממשלתי – רמז עבה לקרעים הידועים בין המועצה הנשיאותית לבין הגורמים הדרומיים.

חריפות יותר היו המילים של הפרשן הפוליטי סעיד עקלאן, שתיאר את המהלך כחזרה על התמקמות קודמת בחוף המערבי וקרא לו "נסיגה לא מחושבת". לדבריו, הסיבות שהכוחות עצמם ציינו לא טופלו מעולם, ומי שאחראי להן היה צריך לתת את הדין. הנסיגה, טען, פתחה בפני החות'ים מרחב ללחוץ על לחג' ולאיים על באב אל-מנדב, ד'ובאב ועדן. עקלאן תלה את האשם ב"ריבוי מוקדי ההחלטה" במועצה הנשיאותית, שלדבריו מונע את איחוד הכוחות תחת משרד ההגנה, והציע לרכז את הסמכויות בידי הנשיא עם סגן יחיד, למזג את כל הכוחות תחת מועצת הגנה אחת ולפתוח כמה חזיתות במקביל כדי לשחוק את החות'ים.

שגריר תימן בבריטניה, יאסין סעיד נעמאן, בחר בניסוח דיפלומטי יותר אך לא פחות נוקב: הכוחות באזור, אמר, נשאו בחודשיים האחרונים בעול ההגנה על נתיב שיט בינלאומי, וזאת על חשבון אבטחת לחג' ועדן ועל חשבון המערכה להסרת המצור מתעז. הוא קרא לבנות מחדש את התוכנית הצבאית בהתאם להתפתחויות בשטח ולא לרכז את כל המשקל בחזית אחת.

הממשלה: 906 תקיפות, 41 מהאוויר

הממשלה התימנית ניסתה להציג תמונה של יוזמה ולא של מנוסה. בהודעה שפורסמה בשעות הלילה נמסר כי כוחותיה ביצעו תקיפות אוויריות על עמדות חות'יות דרומית לתעז, וכי הפריסה המחודשת בגזרות הדרומיות והדרום-מערביות נועדה להסרת המצור מהעיר. "הגנה על עדן והסרת המצור מתעז הן אחריות לאומית", נאמר בהודעה, ו"שחרור באב אל-מנדב והחוף המערבי הוא זכות טבעית" של הממשלה. דובר הממשלה הוסיף נתון כמותי: 906 פעולות תקיפה נגד החות'ים, מהן 41 תקיפות אוויריות. כוחות "הענקים" (אל-עמאלקה) פרסמו תיעוד של פגיעות בכלי רכב צבאיים של החות'ים.

הנתונים האלה מצטרפים לדיווח קודם של דובר הצבא התימני, מאג'ד עבדאללה אל-נזילי, שטען כי לפחות 138 לוחמים חות'ים נהרגו או נפצעו ב-773 תקיפות ארטילריה, 44 תקיפות כטב"מים ו-37 תקיפות רקטות במחוזות אל-ג'וף, מארב, אל-ביד'א ותעז. אלה טענות של צד אחד למערכה ולא ניתן לאמתן באופן עצמאי.

אינפוגרפיקה: המערכה בתימן במספרים – נתוני הצדדים וארגון הבריאות העולמי. גרפיקה: ThePulse
אינפוגרפיקה: המערכה בתימן במספרים – נתוני הצדדים וארגון הבריאות העולמי. גרפיקה: ThePulse

ריאד תחת אש: הגרסה החות'ית

ובזמן שבשטח התימני מתנהל קרב על רצועת החוף, החות'ים ממשיכים לנהל מערכה שנייה – הפעם בעומק סעודיה. דובר הצבא של "אנסאר אללה" הודיע בלילה על שלוש מערכות ירי: שישה טילים לעבר ריכוזי כוחות ממשלתיים במחנה קעוה בלחג'; שני טילים בליסטיים לעבר נמל התעופה הבינלאומי המלך ח'אלד והמרכז הפיננסי בריאד; ושני כטב"מים לעבר שתי תחנות שאיבה של צינור הנפט "מזרח-מערב" במחוז ריאד. הקואליציה בהובלת סעודיה, מצדה, הודיעה על יירוט והשמדה של שני כטב"מים באזור אל-מדינה, לאחר שמוקדם יותר דיווחה על יירוט שני כטב"מים חות'ים באזור מכה. על הטענות בנוגע לריאד עצמה לא פורסמה תגובה סעודית רשמית.

ערוץ הטלגרם של הדובר הצבאי, תת-אלוף יחיא סריע, מספק את המסגרת הרעיונית לגל הירי הזה. בהצהרות שפורסמו בשבועות האחרונים חוזר הארגון על הנוסחה "מצור תמורת מצור והסלמה תמורת הסלמה", ומודיע כי "אנו ממשיכים בפעולותינו לעבר העומק הסעודי" עד להפסקת מה שהוא מכנה "התוקפנות" והסרת המצור. סריע הזהיר חברות תעופה מפני שימוש בנמל התעופה המלך ח'אלד בריאד, "משום שאינו בטוח", והבהיר כי מכה ואל-מדינה מוחרגות מאיומיו – הבהרה שקיבלה משנה חשיבות לאחר שסעודיה טענה כי כטב"מים נשלחו לעבר מכה והחות'ים הכחישו בתוקף וכינו את הטענות "שקרים".

הפעולות המדווחות באוקטובר כללו, לפי אותו ערוץ, פגיעות במתקני ארמקו בינבוע, בבית הזיקוק בראבג', בנמלי התעופה בדמאם ובנג'ראן ובבסיס האווירי ח'מיס משיט. מנגד, הדובר החות'י מונה את מה שהוא מכנה "התוקפנות הסעודית": עד סוף אוקטובר, לטענתו, 3,298 תקיפות אוויריות וטיליות על צנעא, אל-ג'וף, תעז, סעדה, עמראן, אב ולחג'. גם אלה מספרים שלא ניתן לאמתם, אך הם מעידים על ממדי המערכה כפי שהצדדים עצמם מתארים אותה.

המשחתת האמריקאית USS Nitze משגרת טיל לעבר אתרי מכ"ם בשליטת החות׳ים בחוף ים סוף של תימן, אוקטובר 2016. צילום: U.S. Navy – נחלת הכלל
המשחתת האמריקאית USS Nitze משגרת טיל לעבר אתרי מכ"ם בשליטת החות׳ים בחוף ים סוף של תימן, אוקטובר 2016. צילום: U.S. Navy – נחלת הכלל

מחיר אנושי מצטבר

מאחורי מפות החזיתות עומד שבר הומניטרי שרק מתעמק. לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-8 בנובמבר נרשמו בלחימה 11,755 נפגעים – 2,098 הרוגים ו-9,657 פצועים – ולמעלה מ-2,000 מהם בתוך תשעה ימים בלבד, בעיקר במארב ובלחג'. יותר מ-320 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם מאז 1 באוגוסט, קרוב ל-16 אלף מהם בשבוע האחרון. תעז, העיר הנצורה, מארחת כמחצית מהעקורים. סיוע אינו נכנס אליה, אזרחים אינם יכולים לצאת ממנה, מתקני בריאות ואמבולנסים נפגעו, ומחסור בדלק משתק את שירותי החירום.

קבל ייעוץ רפואי

המשמעות האזורית

ההתפתחות בבאב אל-מנדב אינה סיפור תימני בלבד. המצר הוא אחת משתי הדלתות של הסחר בין אסיה לאירופה, וכאשר בצד השני של חצי האי ערב איראן מפריעה לתנועה במצר הורמוז, שליטה חות'ית מלאה בחוף התימני של באב אל-מנדב מעניקה לציר הזה מנוף כפול על הספנות העולמית. גם מי שזוכר את ההבטחה שהעניקו החות'ים בספטמבר, שלא יתקפו ספינות אמריקאיות במצר, מבין שהבטחות כאלה תלויות בנסיבות – ובנסיבות הנוכחיות, סעודיה היא היעד המוצהר.

בפתח השבוע נותרו על השולחן שלוש שאלות שהעיתונות הערבית מציבה בגלוי: מי ימלא את העמדות שהתפנו על החוף, והאם הן ייפלו מחוץ לשליטת הממשלה; האם סעודיה תשיב על הירי לעבר ריאד במתקפה רחבה מהאוויר; והאם המחנה האנטי-חות'י, שסוע ונחלק לתשתיות כוח מתחרות, מסוגל לייצר פיקוד אחד. התשובה לשאלה השלישית, כך נראה, תקבע את התשובות לשתי האחרות.

מלח אמריקאי מאייש מקלע על סיפון המשחתת USS Jason Dunham בעת מעבר במצר באב אל-מנדב, בין ג׳יבוטי לתימן. צילום: U.S. Department of Defense – נחלת הכלל
מלח אמריקאי מאייש מקלע על סיפון המשחתת USS Jason Dunham בעת מעבר במצר באב אל-מנדב, בין ג׳יבוטי לתימן. צילום: U.S. Department of Defense – נחלת הכלל
The Butterfly Button