"מלחמה כוללת, רב־שכבתית ובלי ריסון": טהרן נערכת לסיבוב הבא

סירות מהירות של הזרוע הימית של משמרות המהפכה בטקס הכנסה לשירות, מרץ 2023. צי הסירות הקטנות הוא עמוד השדרה של אסטרטגיית ההטרדה בהורמוז | צילום: סוכנות הידיעות פארס / ויקישיתוף, CC BY 4.0

טהרן של סוף אוקטובר 2026 נראית כמו עיר שמחכה. ברחובות הבירה תלויים דיוקנאות ענק של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי, ותושבים חולפים על פניהם בלי להרים את הראש. מאחורי הקלעים, לפי מה שמשתקף בכלי התקשורת של המשטר עצמו, מנגנון הביטחון האיראני עבר למצב של היערכות מלאה. הטון השתנה בתוך ימים ספורים: מ"אנחנו פתוחים למשא ומתן" ל"העימות הפך לבלתי נמנע".

המשפט שמסמל יותר מכל את מצב הרוח בצמרת הגיע ביום רביעי מערוץ פרס TV, שופרו האנגלי של המשטר. מקור ביטחוני "ברמה גבוהה", שלא נחשף בשמו, אמר כי "טהרן הכינה את עצמה לניהול מלחמה כוללת, רחבת היקף ורב־שכבתית". המקור הוסיף כי איראן קיבלה "החלטה נחרצת" להגיב לכל תקיפה נגדה, כולל חיסולים והתנקשויות, "בלי מגבלות ובלי איפוק". כל תוקפנות חדשה, כך לפי המקור, תיענה בתגובה שתכוון "לאינטרסים וליעדים של התוקפים ושל תומכיהם באזור". סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, הלכה צעד נוסף וציטטה גורם בקיא שלפיו העימות עם וושינגטון ותל אביב "הפך לבלתי נמנע".

רקע: שמונה חודשים של מלחמה, הסכם שקרס ומצור ימי

כדי להבין את מצב הרוח בטהרן צריך לחזור לסוף פברואר. ב־28 בפברואר 2026 פתחו ארצות הברית וישראל במלחמה נגד איראן, שגבתה לפי הדיווחים בעיתונות הערבית אלפי הרוגים. איראן השיבה בתקיפות על ישראל ועל מה שהגדירה כמתקנים צבאיים אמריקאיים במדינות ערב. ב־18 ביוני נחתם בין וושינגטון לטהרן מזכר הבנות ונפתח משא ומתן, אך הוא קרס, כפי שמזכיר העיתון אל־קודס אל־ערבי, על רקע מחלוקת עמוקה סביב הבטחת חופש השיט במצר הורמוז. מאז נמצאת איראן תחת מה שהמשטר מכנה "מלחמה ומצור כלכלי", והמצר עצמו הפך לזירת התשה יומיומית.

לפי יורוניוז בערבית, הדרישות האיראניות לא השתנו: סיום המלחמה והמצור, פתיחה מחדש של מצר הורמוז וסירוב מוחלט להוציא את מלאי האורניום המועשר מגבולות המדינה. העיתון הלבנוני אל־אח'באר דיווח כי מפקד צבא פקיסטן, עאסם מוניר, העביר לטהרן אזהרה אמריקאית מפני תקיפה רחבה אם איראן לא תציג ויתורים בתחום הגרעין. בטהרן, כך נראה, קראו את המסר הזה כהוכחה שהדרך הדיפלומטית מוצתה כמעט לחלוטין.

לילה של אש במפרץ

אם מישהו בטהרן עוד רצה להוכיח שהאיום אינו רק רטורי, הלילה שבין רביעי לחמישי סיפק את ההוכחה. משמרות המהפכה הודיעו כי שלוש ספינות, שהוגדרו בלשון הרשמית כ"מפרות", עלו באש לאחר שעלו על מוקש ימי ממערב למצר הורמוז. סוכנות הידיעות תסנים, הקרובה לארגון, פרסמה את הפרטים. במקביל הודיע הארגון כי ארבע ספינות נוספות, שביצעו העברת מטעני נפט מכלי שיט לכלי שיט בחלקו הצפוני של המפרץ, נפגעו ועלו באש. יורוניוז בערבית ציינה כי לא ניתן לאמת את הטענות באופן עצמאי, אך עצם הפרסום הוא מסר מכוון: טהרן רוצה שכולם יידעו שהמים שסביב הורמוז ממוקשים, ושהיא זו שמחזיקה את המפתח.

משמרות המהפכה לא הסתפקו בדיווח. בהודעה רשמית האשים הארגון את הצבא האמריקאי בכך שהוא "מעודד" ספינות לחצות נתיבים שהוגדרו "לא חוקיים" וממוקשים, והזהיר מפני תקריות נוספות. ההודעה הסתיימה באיום מפורש: אם "הגישה הנוכחית של וושינגטון בהורמוז" תימשך, העימות עלול להתרחב גם לבסיסים הצבאיים האמריקאיים באזור. לפי דיווחים שצוטטו ביורוניוז, טהרן שוקלת גם תקיפה של תשתיות אזוריות, ובהן מרכזי נתונים וכבלי אינטרנט תת־ימיים, כחלק מתגובה לכל מתקפה חדשה.

"העולם יופתע": משמרות המהפכה מבטיחים נשק שעוד לא נחשף

הקו הרשמי של משמרות המהפכה התגבש עוד בתחילת השבוע. דובר הארגון, חוסיין מוחבי, אמר ביום שני בראיון לטלוויזיה הממלכתית, כפי שצוטט באל־קודס אל־ערבי, כי טהרן "אינה שוללת את האפשרות של מלחמה, ותגובתנו הפעם תהיה חריפה הרבה יותר". מוחבי הזהיר כי ארצות הברית תעמוד בפני "בעיות גדולות מאוד", וכי העולם כולו ייקלע ל"משבר אנרגיה חמור". החלק המעניין ביותר בדבריו נגע לארסנל: לדבריו, איראן טרם השתמשה בחלק מכלי הנשק שלה, כאלה ש"דורשים תנאים מיוחדים", והיא תפעל ב"אלמנט ההפתעה" אם הלחימה תתחדש. סגן מפקד משמרות המהפכה הודיע במקביל, לפי יורוניוז, על שיפור יכולות הטילים ועל העלאת רמת הכוננות המבצעית.

הרטוריקה הזו אינה מקרית. מאז פברואר ספג המשטר מכות קשות, ועכשיו הוא מבקש לשדר לציבור הפנימי ולאויביו שהוא למד את הלקח. הבטחה ל"נשק שעוד לא נחשף" נועדה גם להרתיע את וושינגטון וגם לחזק את המורל בבית, בתקופה שבה הכלכלה נאנקת תחת המצור והציבור האיראני עייף ממלחמה.

שני קולות בטהרן: עראקצ'י מדבר על הזדמנות, הגנרלים על מלחמה

ובכל זאת, המשטר אינו מדבר בקול אחד. שר החוץ עבאס עראקצ'י, שאירח ביום שני את שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בטהרן, ניסה לשמור על פתח. במסיבת עיתונאים משותפת האשים עראקצ'י את ארצות הברית וישראל בחוסר הביטחון באזור, ובמיוחד במפרץ ובמצר הורמוז, אך הדגיש כי איראן, רוסיה ומדינות נוספות מסכימות ש"לא ניתן לפתור את בעיות האזור באמצעים צבאיים". לפי יורוניוז, עראקצ'י אף אמר כי איראן מוכנה לתת למשא ומתן "הזדמנות חדשה", ובאותה נשימה הבהיר כי ארצו "לא תהסס להגן על ריבונותה מול כל תקיפה". לברוב, מצדו, תיאר את השיחות כ"פוריות, פתוחות וכנות" ואמר כי מוסקבה פועלת למנוע חזרה למלחמה בהיקף מלא.

מעל כל אלה עומד המנהיג העליון. לפי הדיווחים, מוג'תבא חמינאי התייעץ עם יושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף על ערוץ המשא ומתן עם וושינגטון. העובדה שקאליבאף, מפקד לשעבר בכיר במשמרות המהפכה, הוא שנמצא בחדר, מלמדת הרבה על האופן שבו המשטר רואה את המשא ומתן: לא כמהלך דיפלומטי טהור, אלא כחלק מניהול מלחמה.

השעון של וושינגטון: אחרי 3 בנובמבר

מה שמזין את תחושת הדחיפות בטהרן הוא הדיווחים מהצד השני. לפי ניו יורק טיימס, שצוטט ביורוניוז בערבית, הצבאות האמריקאי והישראלי גיבשו תוכניות למתקפה קצרה ועוצמתית, שעשויה להימשך כשלושה ימים, נגד מתקני גרעין, תשתיות אנרגיה ויכולות הטילים והכטב"מים של איראן. ההערכה היא שהמבצע, אם יאושר, יבוא אחרי הבחירות לאמצע הקדנציה בארצות הברית ב־3 בנובמבר. הנשיא דונלד טראמפ טרם אישר את המבצע; לפי הדיווח הוא שלל תקיפה לפני הבחירות, אך לא אחריהן. הפייננשל טיימס דיווח כי טראמפ חסם תקיפה שתוכננה ל־10 באוקטובר ושנתמכה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטראמפ עצמו אמר כי "משהו יקרה בדרך זו או אחרת בקרוב". אתר אקסיוס דיווח על עשרות מטוסי קרב ישראליים שטסו בסמוך לאיראן.

גורמים איראניים אמרו לניו יורק טיימס כי טהרן מודעת לתוכניות, וכי היא מכינה "מטרות וטקטיקות חדשות" לתגובה. במילים אחרות: המשטר משחק במשחק הפומבי של ההרתעה, ומפרסם במכוון את מה שהוא מכין, בתקווה שהמחיר הצפוי ירתיע את וושינגטון. במקביל, לפי יורוניוז, ארצות הברית מצמצמת את נוכחות כוחותיה וצוותיה הדיפלומטיים באזור, צעד שבטהרן מפרשים כסימן מבשר רעות.

האיראנים נערכים לסיבוב הבא: הנתונים המרכזיים

ניתוח: הימור על המחיר

מה שמתגבש בטהרן הוא אסטרטגיה של "העלאת המחיר מראש". המשטר יודע שבמאזן הכוחות הצבאי הקונבנציונלי הוא נחות, ולכן הוא מבקש לשכנע את וושינגטון שכל תקיפה תגבה מחיר שחורג הרבה מגבולות איראן: מחירי אנרגיה מזנקים, ספינות בוערות במפרץ, בסיסים אמריקאיים תחת אש ואולי גם פגיעה בכבלי התקשורת שעליהם נשענת הכלכלה העולמית. המוקשים בהורמוז הם הביטוי המוחשי של האסטרטגיה הזו. הם זולים, קשים לאיתור, והם מאפשרים לטהרן לשבש את הסחר בלי לירות טיל אחד.

אבל להימור הזה יש גם צד שני. ככל שמשמרות המהפכה מסלימים בים, כך מצטמצם המרחב של עראקצ'י לנהל דיפלומטיה, וכך גדל הסיכוי שהאיום עצמו יהפוך לעילה. בטהרן, נראה, השלימו עם הסיכון הזה. כשמקור ביטחוני בכיר מדבר על תגובה "בלי מגבלות ובלי איפוק", ועוד ביום שבו ספינות בוערות במפרץ, המסר ברור: הרפובליקה האסלאמית לא מתכוונת להמתין בשקט לשעת האפס. היא כבר משחקת בה.

השבועיים הקרובים, עד הבחירות בארצות הברית ומעט אחריהן, יקבעו אם ההרתעה האיראנית עבדה, או שהמפרץ עומד לקראת סיבוב אש נוסף, גדול מקודמיו.