, |

זמן קריאה: 6 דקותשיתוף:

מוחסן רזאי מדבר על "נכסים בשווי של יותר משני טריליון דולר", דובר משמרות המהפכה מזכיר שבעה כבלים ראשיים שעוברים מתחת למצר, וקטאר מזהירה ש"כולם ייפגעו". בינתיים בטהרן מכריזים על המל"ט האמריקני ה-54 שהופל, ומפקד צבא פקיסטן נוחת בבירה האיראנית לסבב תיווך נוסף.

מפת מצר הורמוז ואיי טונב ואבו מוסא. אילוסטרציה | צילום: ויקישיתוף / נחלת הכלל
מפת מצר הורמוז ואיי טונב ואבו מוסא. אילוסטרציה | צילום: ויקישיתוף / נחלת הכלל

לפני עלות השחר ביום שלישי, 20 באוקטובר, פרסמו משמרות המהפכה הודעה קצרה ומוכרת: מערכת ההגנה האווירית של כוח החלל־אוויר שלהם יירטה והפילה, לדבריהם, מל"ט אמריקני מדגם MQ-9 בשמי מצר הורמוז. לפי האתר הערבי "אירם ניוז", שציטט את התקשורת האיראנית, זה המל"ט ה-54 מסוג זה שטהרן טוענת שהפילה. כלי תקשורת בתימן שמזוהים עם "ציר ההתנגדות" כבר מיהרו לכנות את המצר "בית קברות למטוסי האויב האמריקני". אבל מאחורי עוד הודעת יירוט מתחבא שינוי משמעותי יותר בשפה של המשטר. המוקד עובר מהנפט ומהמכליות אל הסיבים האופטיים שעל קרקעית הים, ואל חוות השרתים שמפעילות את הבינה המלאכותית של המפרץ.

"דופק הכלכלה האמריקנית עובר אצלנו"

את המסר הזה ניסח מוחסן רזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, בראיון לערוץ האיראני בשפה האנגלית Press TV. לפי יורוניוז בערבית, רזאי הכניס לתוך אזהרה מפני כל תקיפה אמריקנית חדשה גם את כבלי האינטרנט התת־ימיים, מרכזי הנתונים ומתקני הבינה המלאכותית שקשורים לארצות הברית במערב אסיה. הוא העריך את שוויים ביותר משני טריליון דולר.

"עדיין לא הכנסנו את הנכסים האלה לרשימת המטרות שלנו"

אמר מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי.

מיד אחר כך הבהיר שמדובר בהשהיה ולא בוויתור: אם המלחמה תפרוץ מחדש, "רבים מהכבלים האלה יושמדו". ובמשפט שתמצת את האסטרטגיה כולה: "הדופק של הכלכלה האמריקנית באזור הזה עובר דרך החלק שלנו בעולם". רזאי הוסיף ש"אנחנו מוכנים לחלוטין להכניס יכולות חדשות אם המלחמה תתחיל שוב", ו"לא נחזור לגישה הדיפלומטית שנקטנו בעבר".

במקביל הודיע דובר משמרות המהפכה, חוסיין מוחבי, ששבעה כבלי אינטרנט מרכזיים עוברים מתחת למצר הורמוז. הוא הבטיח שבקרוב יחשוף "מטרות חדשות" ו"כלי נשק חדשים". לפי האתר המצרי "סדא אל-בלד", המשמרות שלחו לכוחות האמריקניים במפרץ גם אזהרה מפורשת: "על האויב לדעת שיש לנו מטרות חדשות".

רקע: מלחמה שלא נגמרה ומצר שלא נפתח

האיום החדש מגיע בתוך מלחמה אזורית שפרצה בסוף פברואר השנה ומאז לא הסתיימה באמת. היא ידעה הפסקות, סבבי תיווך ותקופות שקטות יחסית, אבל מצר הורמוז נשאר מוקד חיכוך מתמיד. רזאי עצמו אמר שאיראן "תשמור על השליטה" במצר, ודחה את הטענות האמריקניות שהוא פתוח לשיט. לפי "אירם ניוז", הרשות האיראנית שאחראית על המצר הכניסה 122 ספינות לרשימה של כלי שיט "שאינם עומדים בדרישות". עם יותר מ-40 מהן נוצר קשר, 19 מנהלות משא ומתן, ושתיים הסכימו לעמוד ב"התחייבויות" שלהן תמורת הוצאה מהרשימה. הרשות מזהירה שעוד כ-30 ספינות עלולות להיכנס אליה אם לא יגיבו לאזהרות.

בצד האמריקני, הנשיא דונלד טראמפ אמר שוושינגטון מכה באיראן "בחוזקה" בחזית הכלכלית ובחזית הצבאית. לפי יורוניוז הוא הוסיף: "אנחנו יכולים לעצור את הפעולות הצבאיות עכשיו, תוך הבטחה שאיראן לא תשיג נשק גרעיני". ביום שני ביקר שר המלחמה האמריקני פיט הגסת' בישראל בביקור לא מתוכנן ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

למה דווקא כבלים?

הבחירה בכבלים ובמרכזי נתונים מכוונת. בעשור האחרון השקיעו מדינות המפרץ, ובראשן ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, סכומי עתק בכלכלה דיגיטלית, במחשוב ענן ובפרויקטים של בינה מלאכותית. סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" הקדישה לכך ניתוח מפורט. החלק הזה של התשתית האזורית פגיע כמו מסוף נפט, אבל הרבה פחות מוגן. מנקודת המבט של טהרן, זה מנוף לחץ שמאיים ישירות על אינטרסים של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, לא רק על ממשלות המפרץ.

עם זאת, ב"מהר" עצמה מסייגים את האיום. לפי הניתוח שלה, פגיעה בכבל אחד לא מנתקת בהכרח את האינטרנט, משום שאפשר להסיט את התעבורה לנתיבים אחרים כשיש קיבולת פנויה. גם למרכזי נתונים של בינה מלאכותית יש לרוב קישורים וחשמל מגובים. כלומר, אפילו בטהרן מבינים שמדובר יותר בנשק של הרתעה פסיכולוגית וכלכלית מאשר במתג כיבוי לאזור כולו. אבל בשווקים גם איום שלא מתממש עולה כסף. אתר FXStreet בערבית דיווח הבוקר שהלירה המצרית פתחה את השבוע בשפל הסתווי שלה, "בצל חידוש המתיחות בהורמוז".

הורמוז, אוקטובר 2026: הנתונים המרכזיים

נושאנתון / הצהרהגורםמועד
שווי הנכסים הטכנולוגיים שבאיוםיותר מ-2 טריליון דולרמוחסן רזאי, מזכיר המועצה לביטחון לאומי18–19 באוקטובר
כבלי אינטרנט ראשיים מתחת למצר7חוסיין מוחבי, דובר משמרות המהפכה19 באוקטובר
מל"ט MQ-9 שהופל (לטענת איראן)המל"ט ה-54 מסוגומשמרות המהפכה, כוח החלל־אוויר20 באוקטובר, לפנות בוקר
ספינות ב"רשימה השחורה" של הורמוז122 (19 במשא ומתן, ועוד כ-30 עלולות להיכנס)רשות מצר הורמוז האיראנית20 באוקטובר
התנאים האיראניים שהועברו לוושינגטון7 תנאים, דרך פקיסטן, קטאר ועיראקמוחסן רזאיאוקטובר
עמדת קטארהתיווך נמשך, "הנזק לא ייעצר במדינה אחת"איברהים אל-האשמי, משרד החוץ הקטארי20 באוקטובר
ביקור תיווך בטהרןמפקד צבא פקיסטן, עאסם מונירסוכנות תסנים20 באוקטובר

דוחה: "כולם ייפגעו מניתוק האינטרנט"

התגובה הבולטת ביותר מהמפרץ הגיעה דווקא מקטאר, המדינה שמחזיקה כמה מהערוצים הפתוחים ביותר לטהרן. איברהים בן סולטאן אל-האשמי, מנהל מחלקת התקשורת במשרד החוץ הקטארי, אמר ביום שלישי, לפי יורוניוז בערבית, ש"המגעים, חילופי המסרים והביקורים בין הצדדים לא נפסקו". הוא הדגיש שדוחה ממשיכה לתווך בין וושינגטון לטהרן למרות הקיפאון בשיחות. לדבריו, פתרון צבאי "לא יוביל ליציבות בת קיימא", וקטאר מקווה להגיע להסכם בקרוב, "אפילו היום או מחר".

אבל לצד שפת התיווך המוכרת הגיעה גם אזהרה חריפה. אל-האשמי אמר שהנזק מפגיעה בכבלים "לא ייעצר במדינה מסוימת", כלומר שאיראן עצמה ושכנותיה ייפגעו כולן. הוא קשר את ביטחון הורמוז לשיט במפרץ, למתקני ההתפלה ולדיג, הזהיר ממוקשים, מדליפות נפט ומשיבוש הניווט, וקרא לטהרן לכבד את המשפט הבינלאומי ולהפסיק לפגוע בספינות. כשמדינה שנחשבת לשותפה הקרובה ביותר של איראן במפרץ מדברת בטון כזה, זה סימן שהאיום הדיגיטלי נלקח ברצינות.

מקל ביד אחת, תזכיר תיווך ביד השנייה

לא במקרה האיום הזה מתוזמן עם גל ביקורים דיפלומטיים. לפי סוכנות תסנים, שיורוניוז ציטטה, מפקד צבא פקיסטן, הגנרל עאסם מוניר, הגיע ביום שלישי לטהרן כדי להיפגש עם בכירים איראנים. מוניר, שכלי תקשורת ערביים כמו "א-שרק" מתארים כמי שקרוב לטראמפ ומניע את ערוץ התיווך בין וושינגטון לטהרן, כבר ביקר בבירה האיראנית כמה פעמים מאז שפרצה המלחמה. יום קודם לכן ביקר בטהרן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י כתב ב-X ש"מעולם בהיסטוריה שלנו לא עבדו איראן ורוסיה בקרבה כזו".

רזאי עצמו חשף שאיראן שלחה לוושינגטון שבעה תנאים דרך שלושה מתווכים, פקיסטן, קטאר ועיראק, והגדיר את התגובה האמריקנית "לא מספקת". מכאן ההיגיון של המשטר: להעלות את מחיר העימות הבא לפני שהשיחות ממשיכות. כשרזאי אומר ש"עדיין" לא סומנו הכבלים כמטרה, הוא בעצם מניח את הנכסים האלה על שולחן המשא ומתן כקלף, מבלי לשלם עליהם בינתיים מחיר צבאי.

ניתוח: הרתעה מסוג חדש, וגם סימן מצוקה

במבט מהשטח, האיום על הכבלים משקף שני תהליכים במקביל. הראשון הוא ניסיון של טהרן לבנות משוואת הרתעה חדשה אחרי חודשים שבהם תשתיות הנפט והגז שלה עצמה ספגו מכות. אם ארצות הברית מכה בכלכלה האיראנית, המשטר מאותת שהוא יכול להכות במה שנחשב בעיניו ללב הכלכלה הדיגיטלית האמריקנית באזור. השני הוא הודאה עקיפה במגבלות: מי שמחזיק בכלים קונבנציונליים מספיקים לא צריך להבטיח "נשק חדש" ו"מטרות חדשות" בכל הצהרה.

גם ההודעה על המל"ט ה-54 שייכת לאותו היגיון של מלחמת תודעה. אין לה עדיין אישור עצמאי, והמשמרות לא מסרו פרטים על מקום הנפילה או על נסיבות היירוט. עבור הקהל המקומי, ההודעה מספקת עוד הוכחה לכך שהמצר נשאר "איראני". עבור וושינגטון והמתווכים, זו תזכורת שכל טיסת סיור מעל הורמוז היא הימור.

השאלה הפתוחה היא אם הקלף הדיגיטלי יחזק את טהרן מול המתווכים או ידחוף את שכנותיה, שכבר מגבשות מערך הגנה משותף נגד איומים אזוריים, להתקרב עוד יותר לוושינגטון. בדוחה כבר מבהירים שאם הכבלים ייפגעו, גם איראן תישאר בחושך. ובינתיים, מתחת למים העכורים של הורמוז, שבעת הכבלים ממשיכים להעביר את התעבורה, ופתאום הם חלק מהמלחמה.

The Butterfly Button