הדוח, של רשות החדשנות ו-C4IR Israel – הפועל ברשות החדשנות ומהווה חלק מרשת C4IR העולמית של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) – בוחן כיצד חדשנות יישומית וטכנולוגיות מתקדמות יכולות לסייע בהתמודדות עם אתגרי המדבור. המסקנה המרכזית: טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה, ונדרש מעבר מפתרונות נקודתיים למערכות חוסן משולבות, ומפיילוטים ליישום רחב בתנאי אמת.
ישראל והנגב מוצגים בדוח כמודל ייחוס לחדשנות בתנאי אקלים צחיח, וכדוגמה לאופן שבו מחסור במים, חום קיצוני ומגבלות קרקע יכולים להפוך למנוע למחקר יישומי, לניסוי ולשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי.
״משבר האקלים והמדבור מציבים בפני העולם אתגרים שלא ניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה אחת או מדינה אחת. הדו״ח מראה שהחדשנות הנדרשת כבר מתפתחת במגוון תחומים, ממים וחקלאות ועד בינה מלאכותית, קרקע ואנרגיה. האתגר הגדול עכשיו הוא לחבר בין הפתרונות ולאפשר להם לעבור ממחקר ומפיילוטים ליישום בקנה מידה משמעותי. הניסיון הישראלי מראה כיצד תנאי מחסור יכולים להפוך למנוע של חדשנות, כאשר מחברים בין מדע, יזמות, מדיניות ויכולת לבחון פתרונות בתנאי אמת. זהו ידע שיכול לשמש בסיס לשיתופי פעולה עם מדינות ואזורים המתמודדים עם אתגרים דומים״
אמר דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות
בניגוד לתפיסה הרווחת, מדבור אינו התפשטות טבעית של מדבריות קיימים. מדובר בתהליך של הידרדרות קרקע באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, המתבטא בין היתר באובדן פוריות הקרקע ובהידלדלות הצמחייה, כתוצאה משילוב של פעילות אנושית ושינויי אקלים.
״מדבור הוא כבר לא אתגר סביבתי מקומי המאפיין רק אזורים מדבריים. הדו״ח מגדיר אותו כסיכון מערכתי בעל השלכות על ביטחון המים, ייצור המזון, בריאות הקרקע, מערכות האנרגיה, הפיתוח הכלכלי והיציבות האזורית. שינויי האקלים מאיצים בצורות, עומסי חום, הידלדלות מי תהום והידרדרות קרקע, ומגבירים את הצורך בפתרונות שניתן ליישם בקנה מידה רחב״
אמר ליאור יפה, מנהל אגף ארגונים בינלאומיים בחטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות
במיפוי ההשוואתי המוצג בדוח בולטת ישראל מבין המדינות שנבדקו, הן בצפיפות החברות שנוסדו מאז 2015 ביחס לגודל האוכלוסייה והן בהיקף ההון שהושקע בהן לנפש. הנתונים מוצגים כאינדיקציה לריכוז פעילות ולא כמיפוי שוק מקיף, אך הם מצביעים על ריכוז יוצא דופן של פעילות יזמית והשקעות בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה.
