ישראל השלימה את אשרור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, המציב יעד עולמי להפחתה הדרגתית בשימוש בגזי HFC בעלי השפעה אקלימית גבוהה. המהלך, שהוביל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד החוץ, הושלם עם אשרור התיקון ב-3 בספטמבר 2026 על ידי הממשלה, והפקדת כתב האשרור באו"ם ב-5 באוקטובר 2026. ההפקדה נעשית בסמוך לציון עשור לאימוץ התיקון, שהתקבל בקיגאלי שברואנדה ב-15 באוקטובר 2016, כאשר התיקון ייכנס לתוקף עבור מדינת ישראל 90 יום ממועד ההפקדה.
"אשרור תיקון קיגאלי הוא צעד חשוב במדיניות בתחום המיזוג והקירור בישראל. העולם מתקדם בהדרגה לחלופות סביבתיות יותר, וישראל נדרשת להיערך לכך באופן סדור וארוך טווח. מתווה ההפחתה הקבוע בתיקון מעניק למשק ודאות ומאפשר ליצרנים, ליבואנים, למתכננים, למתקינים ולצרכנים להיערך כבר היום לשינויים הצפויים בשנים הקרובות. המעבר יוצר הזדמנות לקידום טכנולוגיות ופתרונות חדשניים בתחום הקירור והמיזוג שלהם ביקוש עולמי" – אמרה עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה.
תיקון קיגאלי הוא אחד המהלכים הבינלאומיים המשמעותיים ביותר להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם משבר האקלים. התיקון קובע הפחתה הדרגתית בשימוש בגזים ממשפחת ה-HFC, המשמשים בעיקר כגזי קירור במערכות מיזוג וקירור ביתיות, מסחריות ותעשייתיות. הגזים הנפוצים ממשפחה זו הם בעלי השפעה על האקלים הגבוהה מאות ואף אלפי מונים מזו של פחמן דו-חמצני, כאשר לפי מזכירות האוזון של האו"ם, יישום מלא של תיקון קיגאלי בעולם צפוי למנוע התחממות גלובלית נוספת בהיקף של כ-0.3 עד 0.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה.
מה המשמעות לשוק המיזוג והקירור בישראל
ישראל החלה להיערך להפחתת השימוש בגזי HFC עוד בשנת 2020, באמצעות עיגון מתווה הפחתה הדרגתי בתקנות המסדירות את יישום פרוטוקול מונטריאול. מאז מיושמת בישראל הפחתה מדורגת בכמויות המותרות לצריכה, במטרה לאפשר למשק להסתגל למעבר לחלופות. עם כניסת תיקון קיגאלי לתוקף עבור ישראל בשנת 2027, מתווה ההפחתה הקבוע בתקנות תואם למחויבויות הבין-לאומיות של ישראל מכוח התיקון שאושרר.
למתווה ההפחתה משמעות ישירה עבור שוק המיזוג והקירור בישראל. בשנת 2026 עומדת ההפחתה בצריכת גזי HFC על 25% ביחס לכמות הבסיס (המחושבת על פי צריכת גזי הקירור בשנים 2011-2013); בשנת 2027 ההפחתה תעמוד על 40%, ב-2028 על 55%, ב-2029 על 70%, ב-2034 על 80% ובשנת 2036 תגיע ל-85%. המשמעות היא צמצום הדרגתי אך מהיר של הכמויות הזמינות של גזי הקירור הנפוצים בעלי ההשפעה האקלימית הגבוהה, ומעבר הולך וגובר לגזים, למערכות ולטכנולוגיות חלופיות. גופים שלא יערכו בהתאם עלולים להתמודד עם קושי בתחזוקת מערכות המבוססות על הגזים הישנים – עד כדי צורך בהחלפתן המוקדמת.
היערכות מקצועית, תקינה וסחר עם אירופה
לצד הפחתת השימוש בגזים אלה, קידמה ישראל את ההיערכות המקצועית למעבר לטכנולוגיות הקירור החדשות, עם אישור החוק לאסדרת העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר, המסדיר את הכשרתם ורישוים של בעלי המקצוע לעבודה בטוחה עם גזי הקירור החדשים, וכן באמצעות עדכון תקן ישראלי 994 למזגני אוויר, המאפשר כניסה לשוק הישראלי של מערכות מיזוג העושות שימוש במקררים חדשים בעלי השפעה אקלימית נמוכה יותר.
מאחר שמערכות מיזוג וקירור ותשתיות מבנים מתוכננות לשנים רבות, לשינוי המתחולל יש משמעות בהחלטות המתקבלות כבר היום. המתווה מאפשר ליבואנים, ליצרנים, למתכננים, לבעלי מבנים ותשתיות ולצרכנים להיערך מראש, ולהביא בחשבון בעת תכנון ורכישת מערכות חדשות את זמינות גזי הקירור ואת ההתאמה לדרישות העתידיות. האשרור מחזק את הוודאות הרגולטורית, תומך במעבר הדרגתי ומתוכנן של המשק לטכנולוגיות בעלות השפעה אקלימית נמוכה יותר, ומאפשר את המשך הסחר עם האיחוד האירופי בגזי קירור ממשפחת ה-HFC ובמערכות המכילות אותם.
