טיול בנורווגיה: המדריך המלא - מאוסלו וברגן ועד הפיורדים, לופוטן וזוהר הצפון

כפר הדייגים ריינה באיי לופוטן, נורווגיה

פיורד גיירנגר, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, נחשב לאחד הפיורדים היפים בעולם (צילום: Jörg Hempel, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 2.0 de)

למה דווקא נורווגיה?

יש מדינות שמרשימות אותך בערים שלהן, ויש מדינות שמרשימות אותך ברגע שאתה יוצא מהן. נורווגיה היא בהחלט מהסוג השני. אחרי שלושה שבועות של נסיעה בין מפרצים, מנהרות וכבישים שמתפתלים על קצה תהום, הבנתי שהדבר שאני זוכרת הכי חזק הוא לא אתר ספציפי אלא תחושה: שהטבע כאן פשוט גדול ממך, ושהוא לא מנסה להרשים אף אחד.

נורווגיה משתרעת על פני יותר מ-1,700 קילומטרים מדרום לצפון – מרחק גדול יותר מאורכה של איטליה כולה. המשמעות המעשית היא שאי אפשר "לעשות את נורווגיה" בשבוע. אפשר לעשות את דרום נורווגיה, או את הפיורדים המערביים, או את הצפון הארקטי – אבל כל ניסיון לדחוס את שלושתם לטיול אחד יסתיים בעיקר בשעות ארוכות ברכב ובתחושת החמצה.

ההמלצה שלי, אחרי כמה ביקורים, פשוטה: בחרו אזור אחד או שניים, תנו לעצמכם זמן, והשאירו מקום לספונטניות. מזג האוויר בנורווגיה מחליט לא מעט מהתוכניות שלכם ממילא. מי שמחפש חוויה אלפינית דומה אך קומפקטית יותר, ימצא אותה בטיול בשווייץ; ומי שאוהב נופים צפוניים ירוקים ייהנה גם מטיול בסקוטלנד.

אוסלו: הרבה יותר מנקודת נחיתה

בניין האופרה של אוסלו – גג משופע שמזמין את הציבור לטפס עליו ולהשקיף על הפיורד (צילום: kallerna, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 4.0)

רוב המטיילים נוחתים באוסלו ומיד ממשיכים מערבה. חבל. אוסלו עברה בעשור האחרון שינוי דרמטי, ואזור המים שלה – מהאופרה ועד שכונת טיובן (Tjuvholmen) – הפך לאחד המרחבים העירוניים הנעימים בסקנדינביה.

מה לא לפספס: בניין האופרה, שהגג שלו הוא למעשה כיכר ציבורית משופעת שאפשר לטפס עליה בחינם ולראות את העיר מלמעלה. מוזיאון מונק החדש, שמרכז את אוסף העבודות הגדול בעולם של אדוורד מונק. פארק ויגלנד, עם יותר מ-200 פסלים של גוסטב ויגלנד, שהוא חינמי לחלוטין ופתוח מסביב לשעון. ומוזיאון ספינות הוויקינגים – בדקו מראש את מצב השיפוצים, המוזיאון עבר שדרוג נרחב בשנים האחרונות.

טיפ מעשי: כרטיס Oslo Pass משתלם אם אתם מתכננים שלושה מוזיאונים ומעלה ביום, והוא כולל גם תחבורה ציבורית ואת המעבורות לאיי הפיורד. אם אתם באוסלו בקיץ, המעבורת הציבורית לאי הובדואיה (Hovedøya) עולה כמו נסיעה באוטובוס ומעבירה אתכם תוך עשר דקות לחוף שקט עם חורבות מנזר מהמאה ה-12.

ברגן: שער הפיורדים

בריגן – רציף הסוחרים ההנזאטי בברגן, אתר מורשת עולמית ואחד המראות המזוהים ביותר עם נורווגיה (צילום: JoachimKohler-HB, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 4.0)

ברגן היא העיר השנייה בגודלה בנורווגיה, ולמרות שהיא מוקפת בשבעה הרים היא מרגישה כמו עיירה. הלב שלה הוא בריגן – שורת בתי עץ צבעוניים על שפת הנמל, שרידי הרובע ההנזאטי שהפך את ברגן למרכז סחר הדגים החשוב בצפון אירופה. הסמטאות שמאחורי החזיתות המצולמות הן החלק המעניין באמת: רצפות עץ עקומות, ריח של זפת, וחנויות קטנות של אומנים.

מעל העיר נמצאת פלויין (Fløyen), שאליה עולים ברכבל בשש דקות או ברגל בכשעה של עלייה מתונה דרך שכונות מגורים. בפסגה יש שבילי יער, אגם קטן ותצפית שמסבירה בבת אחת את הגיאוגרפיה של העיר. מי שרוצה אתגר רציני יותר יעלה לאולריקן (Ulriken), הגבוה מבין השבעה.

ולגבי הגשם – כן, זה נכון. ברגן היא אחת הערים הגשומות באירופה, עם ממוצע של יותר מ-200 ימי משקעים בשנה. אל תילחמו בזה. קנו מעיל גשם, ותיהנו מהעובדה שהעיר יפה במיוחד כשהיא רטובה.

הפיורדים: הלב של הטיול

נראוי-פיורד – הזרוע הצרה ביותר בפיורדים הנורווגיים, ברוחב של כ-250 מטר בלבד בנקודות מסוימות (צילום: Acediscovery, ויקישיתוף, רישיון CC BY 4.0)

פיורד הוא עמק שחצבו קרחונים ואז הציף הים. בנורווגיה יש למעלה מאלף כאלה, אבל שניים מהם רשומים כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו: נראוי-פיורד (Nærøyfjord) וגיירנגר-פיורד (Geirangerfjord).

נראוי-פיורד הוא הצר מביניהם – במקומות מסוימים רוחבו כ-250 מטר בלבד, בעוד המצוקים משני הצדדים מתנשאים לגובה של יותר מ-1,200 מטר. השיט מגודוונגן לפלום אורך כשעתיים ונחשב לאחת ההפלגות היפות באירופה. בקיץ מפעילים בקו הזה מעבורת חשמלית שקטה כמעט לחלוטין, מה שהופך את החוויה לעוד יותר מיוחדת.

גיירנגר-פיורד מציע את המראה הקלאסי: מפלי "שבע האחיות" שנופלים ישירות אל המים, חוות נטושות שנתלות על המדרונות, וכביש הנשר (Ørnesvingen) עם אחת התצפיות המצולמות ביותר במדינה. כביש טרולסטיגן (Trollstigen) הסמוך, עם 11 סיבובי פרסה, נפתח בדרך כלל בסוף מאי ונסגר באוקטובר.

אם יש לכם יום אחד בלבד לפיורדים ואתם יוצאים מברגן, המסלול המסודר ביותר הוא Norway in a Nutshell – שילוב של רכבת, מעבורת ואוטובוס שאפשר להרכיב גם באופן עצמאי ובזול יותר.

רכבת פלום: 20 קילומטרים של דרמה

רכבת פלום (Flåmsbana) – 20 קילומטרים של טיפוס בשיפוע של עד 5.5%, אחת מנסיעות הרכבת היפות בעולם (צילום: Fxp42, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 3.0)

רכבת פלום מחברת בין תחנת מירדאל (Myrdal), שנמצאת בגובה 866 מטר על הקו הראשי אוסלו–ברגן, לבין הכפר פלום שעל שפת המים. הנסיעה אורכת כשעה בכל כיוון, עוברת 20 מנהרות ומטפסת בשיפוע קיצוני לרכבת רגילה. באמצע הדרך הרכבת עוצרת למספר דקות מול מפל קיוספוסן, ובקיץ מתקיים שם מופע קצר וקצת קיטשי – אבל המפל עצמו מצדיק את העצירה.

טיפ: הזמינו מקום בצד ימין בכיוון הירידה ממירדאל לפלום, שם רוב הנופים. ואם אתם אוהבי אופניים – אפשר לעלות ברכבת עם האופניים ולרדת חזרה לפלום בשביל העפר של רלרווגן (Rallarvegen), אחת הירידות היפות באירופה.

פרייקסטולן וטרולטונגה: המסלולים שכולם מכירים

פרייקסטולן ("צוק הדרשן") – מצוק שטוח בגובה 604 מטרים מעל ליסה-פיורד (צילום: Stefan Krause, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 3.0)

פרייקסטולן, או "צוק הדרשן", הוא רמה שטוחה בגודל של דירת שלושה חדרים שתלויה 604 מטרים מעל ליסה-פיורד. המסלול אליו יוצא מחניון מסודר ליד סטוונגר, אורכו כ-8 קילומטרים הלוך-חזור ולוקח בין שלוש לארבע שעות. הוא מסומן היטב, אבל הוא לא טיול קליל: יש קטעי אבן גדולים ומדרגות טבעיות שדורשות נעליים הגונות.

טרולטונגה – לשון סלע שבולטת 700 מטר מעל האגם, בסוף מסלול של 27 ק"מ הלוך-חזור (צילום: TerjeN, ויקישיתוף, רישיון CC BY 3.0)

טרולטונגה הוא סיפור אחר לגמרי. 27 קילומטרים הלוך-חזור, טיפוס מצטבר של כ-800 מטר, ובין 8 ל-12 שעות הליכה. זה לא מסלול לחובבנים, והרשויות המקומיות מפרסמות מדי שנה סטטיסטיקות של חילוצים שרובם נובעים מהערכת חסר. העונה הבטוחה היא בדרך כלל מאמצע יוני עד אמצע ספטמבר; מחוצה לה נדרש ליווי מודרך.

אם אתם מחפשים משהו באמצע – קיירג (Kjeragbolten), אותו סלע תקוע בין שני מצוקים, הוא מסלול של כ-10 קילומטרים עם כמה קטעי טיפוס בעזרת שרשראות.

איי לופוטן: הצפון שכולם מדברים עליו

ריינה שבאיי לופוטן – בקתות דייגים אדומות (רורבו) על רקע פסגות גרניט (צילום: Jörg Hempel, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 2.0 de)

איי לופוטן נמצאים מעל לחוג הקוטב הצפוני, אבל בזכות זרם הגולף הטמפרטורות שם מתונות בהרבה ממה שמצפים. השרשרת משתרעת על כ-170 קילומטרים ומחוברת כולה בכביש E10, כך שאפשר לנסוע מקצה לקצה ביום אחד – אף שאין שום סיבה למהר.

הכפרים המרכזיים הם ריינה, האמנוי (Hamnøy) ונוסוויר (Nusfjord). כולם בנויים סביב בקתות עץ אדומות שנקראות רורבו – מגורי דייגים מקוריים שרבים מהם הוסבו ללינה תיירותית. הלינה ברורבו על המים היא אחת החוויות ששווה להתפנק עליהן, גם אם זה החלק היקר בטיול.

למסלולי הליכה: רייניברינגן (Reinebringen) הוא הטיפוס המפורסם ביותר, 1,566 מדרגות אבן שנבנו על ידי צוות שרפים מנפאל, ומעניקות את התצפית האיקונית על ריינה. ריסטן וחוף קוואלוויקה הם אלטרנטיבות קלות יותר. ומי שמגיע בין סוף מאי לאמצע יולי יקבל בונוס: שמש חצות, שמשמעותה המעשית היא שאפשר לצאת למסלול בעשר בלילה ולראות מצוין.

טרומסו וזוהר הצפון

זוהר הצפון מעל טרומסו – העיר נחשבת לאחת הנקודות הנגישות בעולם לצפייה באורורה (צילום: Alchemist-hp, ויקישיתוף, רישיון Free Art License)

טרומסו יושבת בלב "חגורת האורורה", והיא כנראה המקום הנוח בעולם לצפות בזוהר הצפון: עיר של כ-80 אלף תושבים עם שדה תעופה בינלאומי, מסעדות, אוניברסיטה ומלונות – ובכל זאת עשרים דקות נסיעה משטחים חשוכים לחלוטין.

העונה נמשכת בערך מסוף ספטמבר עד סוף מרץ. שלושת הגורמים שקובעים אם תראו משהו הם פעילות סולארית, שמיים בהירים וחושך – ורק על השלישי יש לכם שליטה. הטיפ החשוב ביותר: הזמינו טיול אורורה מודרך עם מדריך מקומי שרודף אחרי החלונות בעננות. סיכויי ההצלחה שלו גבוהים בהרבה משלכם עם רכב שכור ואפליקציית תחזית.

ביום עצמו, טרומסו מציעה את קתדרלת הארקטיק על הצד השני של הגשר, רכבל לפיילהיימן (Fjellheisen) עם תצפית על האי כולו, ואת פולריה – מרכז חוויה ארקטי עם כלבי ים מזוקנים. ואל תפספסו את מוזיאון הפולאר, שמספר את סיפורם של ציידי הכלבים והחוקרים שיצאו מכאן לקוטב.

כביש האטלנטי ודרכי הנוף

כביש האטלנטי (Atlanterhavsvegen) – 8.3 קילומטרים של גשרים בין איים קטנים בחוף המערבי (צילום: Ernst Vikne, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 2.0)

נורווגיה מתחזקת רשת של 18 דרכי נוף לאומיות (Nasjonale turistveger) – כבישים שנבחרו בקפידה, ולאורכם הוקמו נקודות תצפית, שירותים וביתני מנוחה בעיצוב אדריכלי. זו אחת ההשקעות הציבוריות החכמות שראיתי בכל מדינה שטיילתי בה.

המפורסם מכולם הוא כביש האטלנטי, 8.3 קילומטרים של גשרים שמדלגים בין איונים קטנים. הגשר המרכזי, סטורסייסונדט, מתעקל בצורה כזו שנדמה שהכביש נגמר באוויר. בימי סערה בסתיו הגלים ממש שוטפים את הכביש – ויש מי שמגיע לשם במיוחד בשביל זה.

דרכי נוף נוספות ששוות תכנון: גאמלה סטריניפיילט בין גייראנגר לגרוטלי, אורנספיילט עם מבט על קרחון יוסטדלסברין, והבינדלס לאורך החוף הצפוני.

מתי כדאי לנסוע

יוני–אוגוסט היא העונה הבטוחה: כל הכבישים הגבוהים פתוחים, המעבורות בתדירות מלאה, והיום ארוך במיוחד. זו גם העונה היקרה והעמוסה ביותר, וצריך להזמין לינה חודשים מראש.

מאי וספטמבר הם לדעתי החלון האידיאלי: פחות אנשים, מחירים נוחים יותר, ובספטמבר גם צבעי סתיו וסיכוי ראשון לאורורה. החיסרון – חלק מכבישי ההרים עדיין סגורים במאי, וחלק מהשירותים נסגרים כבר בסוף ספטמבר.

נובמבר–מרץ זו נורווגיה אחרת לגמרי: אורורה, סקי, כלבי מזחלות וחשכה ארוכה. מתאים לצפון (טרומסו, אלטה, לופוטן) הרבה יותר מאשר לאזור הפיורדים המערבי.

תקציב וטיפים מהשטח

אין דרך לעקוף את זה: נורווגיה יקרה. ארוחה במסעדה פשוטה עולה בערך 200–280 קרונה לאדם, בירה בפאב סביב 100–120 קרונה, ודלק יקר משמעותית מאשר ברוב אירופה. אבל יש כמה דרכים לצמצם.

• קניות בסופר: רשתות Rema 1000, Kiwi ו-Coop Extra זולות משמעותית. ארוחות בוקר וצהריים עצמיות יחסכו לכם מאות שקלים בשבוע.
• Allemannsretten: זכות הגישה החופשית מאפשרת לחנות אוהל כמעט בכל שטח פתוח, במרחק של 150 מטר לפחות מבית מגורים, עד שני לילות באותו מקום. זה חוקי, מקובל, וחוסך הון.
• מעבורות: רוב המעבורות בנורווגיה גובות אוטומטית דרך AutoPASS לפי לוחית הרישוי. ודאו מול חברת ההשכרה איך זה מתנהל, כדי לא להיות מופתעים בחיוב מאוחר.
• כרטיסי אשראי: נורווגיה כמעט חסרת מזומן. אין שום צורך למשוך קרונות, וגם שירותים ציבוריים רבים משלמים בכרטיס.
• מים: מי הברז מצוינים בכל המדינה. בקבוק רב-פעמי הוא הקנייה המשתלמת ביותר לטיול.

מסלול מוצע לעשרה ימים

ימים 1–2: אוסלו – האופרה, ויגלנד, מוזיאון מונק. יום 3: רכבת אוסלו–מירדאל, רכבת פלום, לינה בפלום או אאורלנד. יום 4: שיט בנראוי-פיורד לגודוונגן, המשך לסוגנדל. ימים 5–6: אזור גיירנגר – כביש הנשר, טרולסטיגן, מסלול סקגפלו. יום 7: נסיעה לאלסונד וכביש האטלנטי. ימים 8–9: ברגן – בריגן, פלויין, שוק הדגים. יום 10: מסלול פרייקסטולן בדרך לסטוונגר וטיסה חזרה.

מי שיש לו 14 ימים – הוסיפו טיסה פנימית ללופוטן. זו התוספת שתשנה את הטיול, לא עוד יומיים בפיורדים.

לסיכום

נורווגיה לא תיתן לכם חופשה קלה. היא תדרוש מכם לנהוג הרבה, לשלם הרבה, ולהתמודד עם מזג אוויר שמשנה תוכניות. בתמורה היא נותנת נופים שקשה להאמין שהם אמיתיים, תשתית תיירות מהמדויקות בעולם, ותחושה נדירה של מרחב. אם אתם מתלבטים בין נורווגיה לבין יעד אירופי אחר – כדאי להסתכל גם על טיול באירלנד או על טיול באוסטריה, אבל אף אחד מהם לא ייתן לכם פיורד.