משבר הקורונה שיבש לחלוטין את שוק העסקת העובדים הזרים. השמיים נסגרו להבאת עובדים ממדינות רבות, וגם אחרי שהכול נפתח נשארו מדינות אדומות רבות. הדבר יצר מחסור שגדל ומתנפח מדי חודש, לצד עובדים זרים שגילו שהם מצרך מבוקש ולכן דורשים יותר כסף ותנאים - והרי לכם משבר שקשה לצאת ממנו.
לכך תוסיפו את דרישות המדינה להעסקת מטפל זר, וכן את העלויות הנופלות כמעט כולן על המשפחה (החל מ-10,000 שקל בחודש, כולל כל הזכויות הסוציאליות לפי חוק, תשלומים ואגרות נוספות). מי שזכאי לגמלת סיעוד יכול לממן חלק מהתשלומים באמצעות המדינה, אבל הרוב נופל על בני המשפחה.
נתונים אודות עובדים זרים בישראל
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ("נתוני זרים בישראל", מהדורה 1/2022), נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022 - יש בישראל 103,131 עובדים זרים חוקיים, לצד 22,571 עובדים זרים לא חוקיים. רוב העובדים הזרים (חוקיים ולא חוקיים) מועסקים בתחומי הסיעוד, הבניין והחקלאות.
למרבה הצער, נראה שהמדינה עסוקה באכיפה הרבה יותר מאשר בפתרון המשבר, שנגרם בשל מחסור של 15 עד 20 אלף עובדים זרים. ברבעון הראשון של 2022 בוצעו 620 הרחקות של זרים לא חוקיים (לא כולל פלסטינים), מתוכם רק 50 היו עובדים זרים וכל השאר סוגים אחרים.
חמור מכך - במהלך תקופה זו נפתחו 173 תיקים נגד מעסיקי עובדים זרים, והוטלו קנסות מנהליים בגובה 680,000 שקל על העסקה שלא כדין (בלי היתר או בניגוד לתנאי ההיתר), לצד 2.97 מיליון שקל על עבירות אחרות בתחום (ללא מגורים הולמים לעובד, ללא ביטוח רפואי, ללא מסמכי העסקה). סך הכול 442 קנסות בסך 3,652,500 שקל, לצד 30 כתבי אישום ו-15 גזרי דין בסכום כולל של 1,437,500 שקל (עבירות על חוק עובדים זרים).
"פועל יוצא מכל הסיטואציה הזו, הוא גידול במספרם של העובדים הזרים הלא חוקיים" - אומרים בחברת "קו למעסיק" שמציעה ייעוץ והשמה בתחום העובדים הזרים. "מה הפלא שכיום יש 1.5 מיליון איש שמטפלים בעצמם בקרוב משפחה חולה או סיעודי בביתו. אם היו מספיק מטפלים זרים, העול הזה היה מוסר מכתפי המשפחות."
מה הופך עובד זר לעובד חוקי
לאור כל הנתונים הבעייתיים שהוצגו לעיל, ראוי להתעכב לרגע בשאלה מה הופך עובד זר לחוקי וכיצד הוא פתאום הופך ללא חוקי.
לפי חוק עובדים זרים, העסקת עובד זר מחייבת 2 תנאים עיקריים:
- למעסיק יש היתר העסקה בתוקף בענף בו מותר להעסיק עובד זר (בדרך כלל סיעוד, בניין וחקלאות).
- לעובד הזר תהיה ויזת עבודה בתוקף לענף העבודה הרלוונטי, ושמו יופיע בהיתר ההעסקה הנמצא אצל המעסיק. תנאי זה מצריך בין היתר גם רישום בלשכת עובדים זרים, הפועלת ברישיון המדינה.
עובד זר יכול לשהות בארץ עד 63 חודשים. בסיום תקופה זו יש לעובד תקופה של 60 יום נוספים כדי שיוכל להתארגן ליציאה מהארץ ולחזרה לארצו. אם כך מיהו עובד זר לא חוקי? מדובר למעשה בעובד חוקי לשעבר, שכיום כבר אינו עונה על דרישה אחת לפחות מהמוצגות מעלה.
החלופה: בית אבות סיעודי
לאור כל הבעייתיות הכרוכה במציאת עובד זר, בהעסקתו ובעלויות הכרוכות בכך - בתי אבות סיעודיים הופכים ליותר ויותר אטרקטיביים. אומנם גם פה נדרשת עבודת מחקר למציאת המקום המתאים, אבל מרגע שמצאתם אחד כזה - כל השאר הוא תפקידו של המוסד עצמו.
אין צורך להתרוצץ לקבלת אישורי העסקה, ויזות, תשלומי אגרה כאלה ואחרים וכן הלאה. אומנם עלות המחיה החודשית בבית אבות סיעודי היא בין 14 ל-23 אלף שקל בחודש - יקר מהעסקת עובד זר - אך זה מבטיח לכם שקט נפשי יחסי, שלא תמיד קיים כאשר מדובר בעובד שהיום נמצא כאן, ומחר מתחרט כי מצא מעסיק שמוכן לשלם יותר.
בבתי אבות מסוימים, כגון אלו השייכים לרשת עמל ומעבר, מגדילים לעשות ומשגיחים על הדיירים באמצעות מוקד מצלמות במעגל סגור. לא רק שדיירי הבית מקבלים את הטיפול המסור והראוי ביותר, הם גם נהנים מהשגחה צמודה 24 שעות ביממה, למניעת בעיות שהן מנת חלקם של קשישים רבים כיום.
