פרופ' גדעון גרדר, דיקן הפקולטה להנדסת כימיה בטכניון ומארגן כנס האמוניה בטכניון ביחד עם פרופ' דניאל לוין, אמר היום כי "משתי האפשרויות שנמצאות על השולחן כרגע להעברת אמוניה, מבחינת הפיתרון הזמני, השתכנעתי שחלופת האוניה הקטנה להעברת אמוניה טובה יותר מחלופת האיזוטנקים".

כלים

גרדר הוסיף כי "אנחנו יודעים מזה זמן שחלופת האיזוטנקים היא סיוט לוגיסטי וזהו עדיין המצב. החשש העיקרי שלי היה מה יקרה לאופציית האוניה הקטנה באירוע של ברבור שחור (אירוע נדיר ביותר ובלתי ניתן לחיזוי). החשש שלי היה האם תרחיש של פגיעה ישירה של טיל באוניה הקטנה עשוי לגרום למאות טונות של אמוניה להשתחרר לאוויר כפי שצפוי ממכל אכסון אמוניה בלחץ. מדברי המומחים העולמיים ששמענו בכנס אנחנו מבינים שזה לא הולך לקרות והשתכנעתי שתרחיש כזה אינו סביר". יש לציין כי פרופ' גרדר תמך עד לא מזמן באופציית האיזוטנקים, אולם מומחי הכנס אשר הציגו הדמיות חישוביות לפי הטכנולוגיות והמודלים המתקדמים ביותר שיש היום בעולם הנוגעים להתפזרות חומרים מסוכנים, שכנעו אותו כי אופציית האוניה הקטנה בטוחה יותר.

עמיחי זיידר, סמנכ"ל התפעול של חיפה כימיקלים, התייחס בכנס למשבר האמוניה. "מי המוח המבריק מאחורי המשבר הזה? התשובה שלנו היא חסן נסראללה, אדם מבריק שבלי לירות כדור אחד הצליח לסגור את מיכל האמוניה וגרם לפגיעה גדולה בעובדי חיפה כימיקלים ובמשק הישראלי. הוא בטח מחייך לעצמו כשהוא רואה את ההיסטריה והפאניקה בציבור בגלל נושא האמוניה".

זיידר ציין כי "ב-30 השנים האחרונות דווחו 7 אירועי אמוניה בלבד במערך האמוניה שפעל במפרץ, , מתוכם ב-6 מקרים לא היו נפגעים ולא היה נזק. בחודשיים האחרונים לבדם היו שני מקרים של דליפת אמוניה מאיזוטנקים ללא נפגעים וללא נזק. אם מסתכלים על הרקורד שהצטבר על פני למעלה משלושה עשורים, וכשאנחנו מדברים על יבוא מצטבר של מעל 3 מיליון טון אמוניה שיובאו לישראל בשיטה זו, לדעתי זה רקורד טוב מאוד והחשש האמיתי שלנו שזה יהיה שונה עם חלופת האיזוטנקים".

זיידר אמר כי "האיזוטנק לא רק שהוא לא בטיחותי בשל האמוניה בלחץ, ההיבט העיקרי בו שזה סיוט לוגיסטי. כל איזוטנק עובר בממוצע דרך 30 פעולות שונות. הנפות, העברות והורדות דרך נמל אשדוד, העברה לאוניה. בכל פעולה כזאת יכולה לקרות תאונה, ותאונות אכן קורות, ואנחנו בטוחים שהסטטיסטיקה מנצחת ואנחנו בדרך לתאונה שיכולה לגרום נזק לאנשים".

זיידר הוסיף כי "כרגע ממשלת ישראל צריכה להחליט מהי הדרך הקצרה להעביר אמוניה עד שיהיה מפעל בדרום. שתי החלופות הן איזוטנק או אוניה קטנה שתהיה בנמל ותאחסן אמוניה בלחץ אטמוספירי ותועבר דרך הצינור התת-קרקעי כמו שעשינו 30 שנה בלי שינוי ממשי. אנחנו מקווים שההחלטה הזאת תקרה מהר. כרגע אנחנו מעבירים איזוטנקים לדרום עם הרבה בעיות".

אתמול הופיע בכנס ד"ר ג'ורג' פמיני, מומחה עולמי לניתוח איומים כימיים וחומרים מסוכנים ובכיר לשעבר במשרד לביטחון המולדת של ארה"ב שאמר כי "חלופת האיזוטנק להעברת אמוניה מסוכנת פי 15!! ממשאית להעברת אמוניה".

פמיני תקף בהרצאתו את חלופת האיזוטנקים להעברת אמוניה למפעלים בישראל, שהיא החלופה היחידה שכרגע ניתנת ליישום בשל התנגדות עיריית חיפה להחלטת הממשלה בנושא מחודש יולי האחרון.

פמיני הראה במחקרו סיכון מוגבר לחלופת האיזוטנקים ביחס לחלופת האוניה הקטנה (2500 טון) בהזנה ישירה של המפעלים באמצעות הצנרת הקיימת במפרץ חיפה, במסלול "עוקף מיכל". חלופה זאת דורגה ע"י מומחי המשרד להגנת הסביבה כחלופה הבטוחה ביותר לחידוש אספקת האמוניה לישראל.

ד"ר פמיני תומך בחלופת האוניה הקטנה. לדבריו, "גם אם יקרה אירוע בלתי סביר של פגיעה ישירה של טיל באוניה, הוא לא צופה שיווצר ענן אמוניה המשוחרר לאוויר בדומה לאחסון אמוניה בלחץ". לדבריו, "הפיתרון שמורכב מהאוניה, הצנרת ומשאית הובלה היא השילוב הבטוח ביותר לחלופת האמוניה למיכל שנסגר בישראל".

את הכנס המדעי-הנדסי בנושא אמוניה שנערך אתמול והיום יזמה ומימנה הפקולטה להנדסה כימית בטכניון ובחסות הנשיא פרופ' פרץ לביא שקידם את מאות באי הכנס. בכנס נאמו מיטב המומחים העולמיים בסוגיות שונות הקשורות לאמוניה ובהן בטיחות והערכת סיכונים, הסעת אמוניה באטמוספירה, ייצור אמוניה והשוק העולמי. פרופ' לביא ציין בדברי הפתיחה של הכנס כי "הטכניון ככל הנראה היה צריך ליזום כינוס כזה כבר לפני זמן רב, ואולם אנשים עשו שימוש בשמו של הטכניון ללא שהוסמכו לכך בזמן שעסקו במשבר האמוניה".