הממשלה מסרבת לפרסם מידע על מאגרי הגז, אבל מוכרת אותו למדינות וחברות זרות במסגרת מו"מ על ייצוא הגז. המשמר החברתי ביקש ממשרד האוצר את המידע, אך נענה שיוכל לקבל אותו רק תמורת תשלום של 50 אלף דולר ובתנאי שישמור את פרטיו תחת סודיות.
"מתווה הגז התבצע בחוסר שקיפות שהעלה את החשש שהוא נבנה באופן לא הוגן לטובת היזמים ולרעת הציבור", אומרת מנכ"ל המשמר החברתי, נירית מוסקוביץ', "לא סביר שמשקיעים ברחבי העולם יידעו מה קורה במאגרי הגז שלנו, בשעה שאנחנו, הציבור הישראלי, נישאר בעלטה".
"המידע הוא בראש ובראשונה של הציבור, וצריכה להיות סיבה טובה מאד לא למסור את המידע לידיו" אומרת מנכ"ל התנועה לחופש המידע, עו"ד נירית בלייר, "המידע הנוגע
למשאבי הגז של ארצנו חייב להיות נגיש לציבור הרחב ולא יכול להימכר אך ורק לבעלי ההון, בעלי האינטרס העסקי. תשובת המדינה למשמר החברתי הדורשת סכום אסטרונומי של 50 אלף דולר תמורת המידע, והימנעות מפרסום, מציבה חסם בין הציבור למידע השייך לו".
"מתווה הגז רחוק מקונצנזוס ציבורי, בעוד שמשרד האנרגיה נחשד לא אחת במסירת מידע שגוי ומטעה", אומר עורך הדין אילן יונש.ממשרד חי בר-אל אילן יונש ושות', "התקדים של הסתרת המידע על מאגרי הגז הוא בלתי סביר בצורה קיצונית ואף מסוכן. זהו מידע ציבורי העוסק בהון ענק ונכסים לאומיים אסטרטגיים בהיקף ששום פרוייקט כלכלי אחר לא מתקרב אליו".
רכז חופש המידע במשמר החברתי, ניצן מתן, מוסיף: "הממשלה ויתרה במתווה הגז על נכסים בהיקף עצום ששייכים לציבור ועל הביטחון הסביבתי והאנרגטי של מדינת ישראל. לבעלים, הציבור, מגיע לקבל את כל המידע על כך".
"ההחלטה (לא לחשוף את המידע) לא מידתית, לא סבירה ולא תואמת את לשון החוק", נכתב בעתירה, "מדובר במידע שרלוונטי לציבור הרחב, שיושפע ממנו באופן מהותי וישיר, וחוסר שקיפות זאת, ותנאי רכישת המידע, אינם סבירים... הנגשת המידע היא בעלת חשיבות עליונה להגשמתם של אמצעי פיקוח ובקרה על זרועות השלטון... מן הדין להורות על מסירת המידע במלואו ולכל צד".
