זה היה לפני דוח מבקר המדינה, ועכשיו כבר אסור לצחוק. כי המבקר אומר לנו, בלשונו הנקייה, מה שאמרתי לכם לפני שנתיים ולפי חצי שנה: "הן לאמ"ן והן לשב"כ היו פערי מודיעין משמעותיים במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, שהשפיעו על התמודדות עם האיום לפני המבצע ובמהלכו".
והנה המשמעות, בלשון שלי: הכשלים במודיעין, שנבעו בדיוק מהדברים שאני מבקש לתקן בחוק הזה, עלו בדם. כבר בפעם הקודמת שבה הגשתי את החוק הזהרתי אתכם, חברי הקואליציה, שהתעלמותו של ראש הממשלה מהצורך להפיק לקחים מכשליו בצוק איתן, מחוליי הקבינט ומערכת המודיעין ותהליכי קבלת ההחלטות, עלתה ותעלה לנו בדם של חיילים ובמלחמות ללא הישגים, בשכול וכשלון.
לפני שבועיים המבקר אמר אותו דבר, בדוח שאם ראש הממשלה האטום הזה היה מסוגל לזעזוע ממשהו שאיננו קשור למערות האף, היה גורם לו לפעול או להודות שאיננו יכול לשאת באחריות.
שני דברים אמר המבקר על המודיעין בצוק איתן. הראשון הוא שגם כמעט עשור אחרי ההתנתקות, לא היתה הגדרה ברורה מי אחראי מודיעינית לסוגיות קריטיות, ובראשן המנהרות. וכך כותב המבקר: "בעקבות יציאת צה"ל מרצועת עזה לא הוגדרה הרצועה כ"מדינת יעד", ולא נבחנה מחדש חלוקת האחריות המודיעינית בנוגע לרצועת עזה... על אף הקושי שהיה לשב"כ במימוש תפקידו ברצועה במצב זה".
למה זה לא קרה? כי מי שאחראי על השב"כ באופן ישיר הוא ראש הממשלה, שאין לו זמן וקשב לשאלות כאלה. כי אין שר מודיעין שתפקידו, כפי שכתוב בהצעת החוק שאני מעלה עכשיו, הוא " לקבל החלטות ולהסדיר את תחומי הפעילות של הארגונים השונים במרחב המודיעיני, זאת בתיאום עם שר הביטחון".
המאמצים לסדר את קהילת המודיעין, המתקיימים כבר 50 שנה, לא יוסדרו כשהמודיעין הוא חלטורה של שר התחבורה או תחביב של ראש הממשלה. זה לא יוסדר בלי שר במשרה מלאה, שזה מה שהוא עושה כשהוא קם בבוקר. בלי זה, יישפך דם לשווא.
הדבר השני שאומר המבקר הוא שעזה פשוט לא היתה בסדר העדיפות המודיעיני הלאומי, מה שקרוי הצי"ח. המבקר כותב דברים מפורשים וקשים: "על הדרג המדיני מוטלת האחריות להכוונה של גיבוש הצי"ח הלאומי, לפיקוח ולבקרה עליו. מצב הדברים המתואר בדוח זה, שלפיו מחד גיסא, הולך ומתפתח איום אסטרטגי, שמוגדר על ידיהם ככזה, ומאידך גיסא, איום זה אינו מוכנס לצי"ח הלאומי, וכך הדבר מאושר גם על ידי ראש הממשלה במשך שנים - הוא תהליך לקוי, המחייב בדק בית מעמיק".
בחוק שאני מציע יהיה שר שאחריותו, תחת ראש הממשלה, תהיה לבדוק ולאשר את הצי"ח הלאומי ואת תכניות העבודה של השירותים החשאיים, ולתאם אותן עם אלה של אמ"ן. הוא יפקח על הארגונים האלה, יבחן אותם תקציבית וניהולית, יוודא שהם פועלים על פי הנחיות ראש הממשלה. הוא יממש את האחריות שלא מומשה בצוק איתן, וימנע את המחדלים שעלו במלחמה ארוכה שהישגיה דלים ומחירה כבד.
המבקר, שהטיל על ראש הממשלה אחריות ישירה לליקויים, אומר על העבר כי "הכוונה, פיקוח ובקרה הדוקים יותר וקביעה של סדרי עדיפויות במאמצים המודיעיניים בהתאמה לאיום המנהרות, היו מסייעים באופן טוב יותר לפעילות צהל". ואני מתרגם את זה לדיבור על העתיד: תפילו את החוק הזה, תמשיכו לתת לראש הממשלה מנדט לחמוק מאחריות, והדם של הרוגי המלחמה הבאה יהיה על ידיכם.
ואל תגידו – לא צריך חוק, נעשה בלי חוק. כמעט שלוש שנים, ולא נעשה דבר. הארגונים החשאיים ממשיכים להתנהל בלי בעל בית, בלי הנחיות והסדרה מהדרג המדיני, ועם תיאום שהוא תוצאה של רצון טוב של מפקדיהם המסורים ולא מערכת סדורה שאפשר לסמוך עליה בכל זמן.
שרי הקבינט יודעים את האמת. כפי שכבר אמרתי בעבר, השר אלקין דיבר איתי על חוק כזה כשהיה יו״ר ועדת החוץ והביטחון. השר שטייניץ ביקש מראש הממשלה את ההסדרה הזו בממשלה הקודמת, כשהיה שר המודיעין. ראשי הארגונים בעבר תומכים, אנשי המקצוע תומכים בהתלהבות.
מה תגידו לחיילים, שאנחנו עלולים לשלוח אל מול פני הסכנה במלחמה הבאה? שאתם לא מעבירים חוקים לאופוזיציה? שביבי לא מוכן שישראל כץ יתקדם? שראש הממשלה מעדיף לא לקחת אחריות מאשר להתחלק בה עם מישהו? מישהו מכם יהיה מוכן יעמוד מולם ולהסביר להם את ההפקרות הזו? חברי הקואליציה, שרי הממשלה: תצביעו נגד, והדם הזה יהיה על ידיכם, ולא תוכלו להגיד – לא ידענו.
