כך טען הגרוש בבקשה שהגיש באמצעות עו"ד גדלי סולן לבית הדין. האישה בתגובה: "שמלת הכלה, הגם שלא לבשתי אותה, יש לי סנטימנטים אליה". תחילתו של הסיפור לפני כחמש שנים. בשיאם של ההכנות לחתונה בני הזוג אז בתחילת שנות השלושים לחייהם, בחרו יחד את שמלת הכלה. אחרי שרכשו את השמלה בכמה אלפי שקלים, התחרטה האישה והחליטה לקנות שמלה כלה נוספת. כל הניסיונות להזדכות על שמלת הכלה הראשונה לא עלו יפה וזו נשארה בידי בני הזוג.
לימים, נקלעו חייהם למשבר שהוביל את הזוג להגיע לבית הדין וגירושין שהתנהלו יחסית באופן סביר, מבלי שיהיה דם רע ביניהם. אחרי סידורי הגט ואחרי שהוסדרו ענייני המשמורת על בנם המשותף חלפו כשנתיים.
השבוע התייצב הבעל בבית הדין וביקש באמצעות עו"ד סולן, צו שיורה לאשתו להעביר לידיו את שמלת הכלה שנרכשה ולא נעשה בה שימוש. בכתב הדרישה הוא כותב בין היתר: "בת זוגי הנוכחית, רוצה להתחפש לכלה ואנחנו מוזמנים לנשף גדול - ולכן אני רוצה את לקבל את השמלה שהיא רכושי". עו"ד סולן טען גם כי שמלת הכלה נרכשה על ידי הבעל ובידו החשבונית המוכיחה זאת ולכן על בית הדין להורות לאישה להחזירה לבעליה. עוד טען הבעל הגרוש: "אחרי פורים, היא תשמש אותי גם לצרכי עבודתי כמעצב אופנה".
בית הדין נתן החלטה מהירה שבה נקבע כי על האישה להעביר מיד את שמלת החתונה, ואם לא תעשה כן היא תחויב בסכום של 3,700 שקלים. בתום הדיון אמר הבעל "אני לא צריך את הכסף, אני רוצה את שמלת הכלה הזו , כי חשוב לי שהיא תהיה אצלי".
