שינוי במדיניות האשרות הביאה לעלייה בהיקפי הסחר בנשים. חה"כ לביא: "עשינו התקדמות וחזרנו אחורה. הדפוסים החדשים מקשים על אכיפה. איסור צריכת זנות הוא התשובה גם למאבק בסחר". ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), התכנסה היום (ג') לדיון בנושא העלייה בסחר בנשים. לאחרונה דווח ליו"ר הוועדה על הופעתם של דפוסים חדשים של סחר בנשים.

צילום: אילוסטרציה
צילום: אילוסטרציה

זאת בעיקר בעקבות הסכמי הפטור ההדדיים מאשרות כניסה, עליהם חתמה ישראל בשנים האחרונות עם מדינות 'המועדות לפורענות' בתחום הסחר בבני אדם, בעיקר ממזרח אירופה. מטרת הדיון הייתה לבחון ולהבין את מימדי התופעה ואת הדרכים להתמודד איתה.

בדיון הוצגו נתונים לגבי מימדי התופעה – אחת מכל חמישה מבקשי אשרת כניסה מאוקראינה מסורבת בשל חשד לעיסוק בזנות, ו-30% ממבקשות המקלט מאפריקה הן ניצולות מחנות העינויים בסיני, אך למרות זאת מספר הפונות לטיפול ושיקום בארץ נמוך – רק 26 נשים נקלטו במקלט לניצולות סחר בבני אדם, והמוקד לפליטים ומהגרים איתר רק 10 נשים שזוהו כניצולות סחר בבני אדם. עוד עלה כי קיים קושי משמעותי באיתור נתונים אודות תופעת הסחר, וכי איסוף הנתונים מתבסס על דיווחי המשטרה ופרסומים ברחבי הרשת.

ח"כ עליזה לביא פתחה את הדיון: "הכל מתחיל בכך שבמדינת ישראל יש חוקים האוסרים על סחר בבני אדם אבל הזנות היא חוקית. הבעיה המרכזית כיום היא היעדר הצורך באשרת כניסה לישראל. בעבר נשים העוסקות בזנות נאלצו להסתנן לישראל – היום הן נכנסות דרך הדלת הראשית. בעבר רוב הנשים שודלו להגיע לישראל תוך מתן הבטחות שקריות לגבי עבודה בסיעוד וסיוע לקשישים, ולאחר כניסתן לישראל נשארו בכפייה תוך החרמת דרכוניהן. כיום מתעוררת בעיה חדשה מפני שתיירות אירופאיות אינן חייבות עוד באשרת כניסה לישראל ונשים מגיעות לארץ במסווה של תיירות – על מנת לעסוק בזנות".

"מפעילי בתי הבושת כבר יודעים איך להתמודד עם מערכת המשפט הישראלית ומפעילים רשת קשרים על מנת לפנות לנשים בחו"ל ולשכנע אותן להגיע לארץ ולעסוק בזנות. דפוס הסחר בנשים השתנה וכיום מעורבת פחות כפייה בתחום, ולכן בתי המשפט סלחניים כלפי התופעה ומטילים עונשים קלים מבעבר על המפעילים. מחובתנו למצוא פתרון להתמודד עם התופעה ולמגר אותה, ולכן אני קוראת לכל מי שהנושא חשוב לו לתמוך בחוק להפללת לקוחות זנות".

עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים: "בשל הסכמים שחתמנו עם מדינות 'מועדות לפורענות' אין צורך באשרות כניסה, וזה באמת תורם לתיירות, אבל אותן נשים שמגיעות לתיירות בעבר היו צריכות אשרה מהקונסול במדינת המוצא, שהיה יכול לזהות חשד שהן מגיעות לישראל למטרת זנות. היום אין את הסנן הזה והן מגיעות בקלות בדלת הראשית. בדפוס החדש של הסחר בנשים יש קושי גדול לאסוף נתונים. בגלל שהעיסוק בזנות נעשה בדרך כלל מרצונן של הנשים יש קושי לגרום לאלו שנתפסו להעיד".

עו"ד לילך שלום מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי): "הגענו למצב שבתיקי דגל, עם מאפייני אלימות קשים, מוטלים עונשים של 4 שנות מאסר. השופט הישראלי זוכר את המקרים הקשים של הדפוס הישן ולכן מקל במקרים החדשים בהם לא מתקיימת כפייה לעיסוק בזנות. זאת ענישה שאני מתקשה לחיות איתה".

ד"ר זואי גוטצייט, רופאים לזכויות אדם: "מתוך 7,000 נשים מבקשות מקלט מאריתריאה וסודן, בסביבות 2,000 נחטפו ונשבו ע"י סוחרי אדם ועונו בסיני. הן לא זכאיות כאן לשום הגנה ושום זכויות, מתקשות לכלכל את עצמן ולעתים נאלצות לשלם את החובות לאנשים אשר פדו אותן מהחוטפים בסיני. אין לנו נתונים לגבי היקף הזנות אצלן, אבל יש עלייה בקרב הקהילה. לעתים זה בתוך מערכות יחסים בתוך הקהילה אבל יש גם זליגה ומעבר לזנות רחוב. אלו שכן מוכרות כקורבנות סחר, המסגרות של המקלטים לא תמיד מתאימות להן, ולאחר שנת השיקום הן נפלטות בחזרה, ללא מעמד וללא זכויות, וחוות רגרסיה".

עו"ד רחל לוי, פרקליטות המדינה: "יש מספר תיקים שטיפלנו בהם לאחרונה – גילינו שהקשר הוא בעיקר אינטרנטי וברשתות חברתיות, וברוב המקרים לא היה מגע ומפגש בין הנאשם לבין הנשים. הכל נעשה בשלט רחוק. תיק מ 2015 בפרקליטות ת"א שנסגר עם עונש מאסר של 4 שנים, שם כן היה מפגש. התופעה מקבלת כמה צורות וכמה מאפיינים. בתי המשפט חוו את התיקים של הסחר הישן שהם משווים בין מה שהיה פעם – כליאות, אלימות, כפייה, לעומת היום שזה נראה להם פחות חמור".

בסיכום הדיון, ביקשה יו"ר הוועדה מרשות ההגירה וממשרד התיירות להעביר תוך חודש ימים פילוח נתונים הכולל את מספר הנכנסים ומספר מסורבי הכניסה בשנתיים האחרונות בפילוח מגדרי ולפי מעברי גבול, קראה להנהלת בתי המשפט להגביר ולרענן את הכשרות השופטים בנושאים של פגיעה וסחר בנשים, וביקשה ממשרד התיירות, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין לעבוד בתאום ולשתף מידע בנושא סחר לצורכי זנות.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS