ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) קיימה היום (ד') דיון משותף עם ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שהיה דיון מעקב בנושא דרכי ההתמודדות עם תופעת הזנות בצבא.
ח"כ לביא: "הבעיה היא שלצה"ל אין אינדיקציה אמיתית לגבי מספר העוסקות והעוסקים בזנות במהלך השירות, ובהתאם לכך גם המשאבים המוקצים להתמודדות עם התופעה מוגבלים. ברור שהעלייה במספר בני הנוער בחברה העוסקים בזנות אינה פוסחת על הצבא, והמספרים גדולים יותר מאלו המוכרים למערכת. הקשיים הכלכליים של חיילים המתקשים להתקיים מהמשכורת הצבאית, משפיעים מאוד על התופעה".
"צה"ל זו החממה האחרונה שבכוחה לסייע ולהבנות את המשך דרכן של צעירות וצעירים לפני שיוצאים לחיים עצמאיים בוגרים. נדרשת פעילות יזומה להגברת המודעות והחינוך להשלכות התופעה, וכן חיזוק מעטפת הסיוע והתמיכה לאוכלוסיות מוחלשות שפוטנציאל החשיפה שלהן לתופעה גבוה יותר. 'עם בונה צבא וצבא בונה עם' – וכאן זה בדיוק המקום בו הצבא חייב לסייע. אני חושבת שיש לעגן בפקודות הצבא את האיסור על צריכת זנות, כפי שעשתה המשטרה בקוד האתי שלה. הצבא יכול להקדים את החברה האזרחית, ולהבהיר כי צריכת זנות היא פסולה ואסורה".
תא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), ביקשה להסתייג מהגדרת הזנות בצבא כתופעה, וכן לפרט מה נעשה מאז הדיון הקודם: "אנחנו מזהים מקרים בודדים ולא תופעה. מדובר בבין 3 ל-6 מקרים בשנה. מערך בריאות הנפש הונחה לאתר מקרים של חיילים וחיילות העוסקים בזנות. ממונות היוהל"ם ביחידות עברו הדרכות כיצד לזהות חייל שעוסק בזנות וכיצד לטפל בנושא. סגל מרכז מהו"ת למד במהלך יום עיון כיצד משפרים את הטיפול במי שהייתה או נמצאת כרגע בזנות. אחריות הטיפול הארצית היא של מרכז מהו"ת, אליו גם ניתן לפנות ללא תיווך מפקד, אולם הקשר שקיים בין מפקד לפקוד הוא שמאפשר, בנוסף, למפקד לזהות ולאתר מקרים של חיילים העוסקים בזנות ולהביאם למרכז. אנחנו מודעים לכך שתופעת הזנות היא תופעה שנמצאת תחת הסתרה ובושה ולכן הודקו גם שיתופי הפעולה עם מרכזים הפועלים בקהילה ושופרו מעגלי ההסברה בנושא".
לנושא עיגון איסור הזנות בפקודות אמרה תא"ל ניר: "צריכת זנות אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל. בהתייעצות עם הפרקליטות נמצא כי אין להציב איסור פלילי על צריכת זנות כל עוד זה אינו קבוע בחוק במדינת ישראל. עם זאת, אנו נוציא איגרת על התנהגות במרחב הציבורי, בה תהיה אמירה מפורשת נגד צריכת זנות".
סא"ל קרן זר אביב, ראש ענף תנאי שירות (ת"ש), תיארה את הדרכים השונות שיש לת"ש לזהות ולסייע לחיילים במצוקה: "בכל קליטה לבסיס או יחידה, החייל עובר ראיון אצל קצינת ת"ש ומפקד. ביקורי הבית נכנסו כמדיניות בצה"ל גם אם לא קיים דיווח על מצוקה בבית וישנה עבודה פנימית מול שירותי הרווחה על מנת לאתר את המלש"בים שזקוקים לסיוע עוד טרם גיוסם. כיום, הסמכות להענקת הסיוע הכלכלי הוא בידיים של מפקדי היחידות וקצינת הת"ש המרכזית ביחידה. בסל היום יש 64 מיליון ש"ח המוקדשים לסיוע לחיילים במצבים אקוטיים, כאשר 20 מתוכם מיועדים ספציפית לרכש מזון. חשוב לציין שניסינו לבסס נוהל שיתוף מידע עם משרד הרווחה כך שהוא יעביר לנו מידע על חיילים שזקוקים לסיוע, מבלי לפגוע בצנעת הפרט, אבל ההחלטה של משרד הרווחה ושל ביטוח לאומי הייתה נגד שיתוף הפעולה הזה".
חה"כ איציק שמולי (המחנה הציוני): "התחקיר שפורסם קורע לב. זה שיש עוני בקרב חיילים זה לא חדש, העוני לא נולד בתוך צה"ל, אבל מתוקף זה שהצבא הוא צבא העם, ברור שיש אחריות יתרה על הגוף הזה לטפל גם בבעיות האלו. בשנים האחרונות נעשים בצה"ל צעדים משמעותיים כדי לטפל בתופעת העוני בקרב חיילים. אין ספק שכל האנשים במערכת פועלים על מנת לעזור ולסייע כמיטב יכולתם , אבל אם הם לא יודעים על כל המקרים, אין להם דרך לטפל בהם. השאלה היא איך אנחנו יוצרים דרך שהחיילים, למרות הבושה, כן ידברו ויספרו שהם בזנות".
את רשות הדיבור ביקש משה זרצקי, לשעבר מ"כ בגבעתי. הוא סיפר על חיילת ביחידה, מדריכת אימון גופני, שהייתה צריכה לסייע כספית בביתה. החיילת פנתה לת"ש בבקשה לעזרה אך לא קיבלה מענה במשך חודשים רבים. לבסוף, אותה החיילת נאלצה להעניק שירותי מין, בתוך בסיסי צה"ל, תמורת כסף. "אני מעריך מאוד את העבודה של מרכז מהו"ת, אבל אין לכם מושג מה קורה בשטח. זה קיים גם בתוך הבסיסים עצמם".
