מפעל הטליתות והתפילין משכן התכלת בבאר שבע עבר לאחרונה בדיקות שעטנז במעבדת השעטנז של הדרום. הבדיקות באות לוודא כי אין עירוב בין סוגי בדים ובעיקר בין פשתן לצמר, כחלק מאיסור השעטנז. בשונה משנים קודמות, החליטו במפעל כי השנה כלל המוצרים, המיוצרים והמיובאים, יבדקו לצורך הסרת חשש שעטנז.

כלים
צילום: עידן אסלן
צילום: עידן אסלן

מעבדת השעטנז של הדרום, היושבת בבאר שבע, סיימה השבוע את בדיקותיה על מוצרי מפעל משכן התכלת, ענקית הטליתות והתפילין. במפעל סוגי בדים שונים ובעיקרם צמר, עובדה המקשה על עבודת המעבדה ואף מדגישה את הצורך בבדיקת השעטנז.

לאחר חודשים ארוכים בהם נבדקו כלל מוצרי החברה, כולל הטליתות המיוצרות במפעל וכלה במוצרים הנרכשים על ידי החברה, מעבדת השעטנז הודיעה כי לא נמצא עירוב של בדים. הנהלת המפעל קיבלה תעודת אישור מהרב מיכאל לחיאני, מנהל מעבדת איתור השעטנז.

במעבדת השעטנז עובדים אנשים המוסמכים לכך בעלי מומחיות בזיהוי אריגים וסיבים, ושיוכם לקבוצות. בין הבדים הנבדקים במעבדה - כתנה, פשתן, צמר וחומרים סינטטיים. הרב מיכאל לחיאני, מנהל המעבדה, סיפר על התהליך אותו עוברים המוצרים הנבדקים: "השלב הראשון בתהליך הוא שלב טכני בו אנו מפרקים כל חוט לסיבים הכי קטנים שאפשר בצורה ידנית. לאחר מכן צופים על כל סיב באופן נפרד מהחוטים. חוט אחד יכול להכיל עשרות עד מאות סיבים ולכן ברור מדוע המשימה מסובכת" הסביר לחיאני.

מוצרים רבים מורכבים מסיבים שונים ולכן עבודת המעבדה חייבת להיעשות בהקפדה רבה ותשומת לב לתפרים הקטנים ביותר: "היום בתעשייה המודרנית התחילו לשלב כל מיני סוגי סיבים לחוט אחד כדי לתת לו חוזק, גוון, או מראה ותכונות דומות. מבחינתנו זה מסבך את הבדיקה משום שאנו חייבים לשים לב לכל סיב בנפרד" מסביר לחיאני. "במקרה בו חוט מורכב משני סוגי סיבים, הוא מוגדר 'מעורב'. כמובן שמוצרי משכן התכלת הם המסובכים ביותר ובעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לעירוב חוטים דווקא משום שהטלית עצמה עשויה סיבים וחיבורים בין סוגי אריגים – בד הבגד, בדי חיזוק, הכנפות וכמובן הציציות" סיפר לחיאני.

מפעל משכן התכלת מייצר טליתות מבדים שונים כמו כותנה, חומר סינטטי או כמובן צמר. משום שהציציות חייבות להיות מצמר, אסור שימצא סיב פשתן בשום אזור בטלית. מסיבה זו המעבדה הייתה צריכה לבדוק את כלל החיבורים והתפרים של הטליתות.

מקור איסור שעטנז מוזכר בשני מקומות בתנ"ך. האזכור הראשון הוא בספר ויקרא, שם מדובר על איסור הכלאה בין מיני בהמות או סוגי צמחים יחד. האזכור השני בספר דברים שם נוגעים באיסור המוכר לנו היום של עירוב פשתן וצמר. איסור השעטנז הוא איסור גזירת הכתוב ולכן לא יודעים מה הסיבה האמיתית לו אך אחד ההסברים לחוקי השעטנז ניתן על ידי הרב קוק שטען כי אין זה מוסרי להתייחס לצמר שנגזל מן החיה והותיר אותה עירומה, באותו אופן כמו לפשתן שנלקח מן הצומח אותו גידל האדם במו ידיו. למרות שהסיבה אינה ידועה, הרב מיכאל לחיאני מזכיר כי מדובר באיסור חמור ולכן הצלחת משכן התכלת בבדיקות המעבדה משמעותיות ונחוצות.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS