ועדת הכלכלה עשתה צעד נוסף לקראת הסדרת מוסר התשלומים במשק ואישרה: המדינה תשלם לקבלנים שוטף פלוס 70; היו"ר כבל: לא נסכים לעקר ולסרס את ההצעה – נסיים לאשרה בשבועות הקרובים. ח"כ פולקמן: כל מה שהיה צריך להיאמר כבר נאמר – עכשיו צריך לאשר את ההצעה ולהבטיח לעסקים הקטנים והבינוניים שישלמו להם בזמן; נשיא להב התייחס להחרגות השונות: "שהמדינה לא תעשה מוסר כפול במוסר התשלומים"

יו"ר וועדת הכלכלה חה"כ איתן כבל
יו"ר וועדת הכלכלה חה"כ איתן כבל

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים – כך שימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על , שהוגשה בעקבות הצעות חוק פרטיות דומות שצורפו אליה של ח"כ רועי פולקמן, ח"כ שלי יחימוביץ' וחברי כנסת נוספים.

היו"ר כבל פתח ואמר כי מדובר באחת מהצעות החוק החשובות ביותר שהונחו על שולחן הוועדה, אך יחד עם זאת גופים רבים מבקשים החרגות. הוא הבהיר כי "כולם מסכימים שההצעה חשובה, ואז לובשים את חלוק הווטרינר ומבקשים לעקר ולסרס. אם זה יקרה החוק יהפוך לאות מתה, ואני לא אסכים לקבל החלטות שיסיגו את העניין לאחור".

בישיבה היום אישרה הוועדה את ההסדר בין המדינה לקבלנים בעבודות בנאיות, וקבעה כי ימי האשראי במקרה הזה יעמדו על 85 ימים ממועד מסירת החשבון למשרד הממשלתי, או שוטף פלוס 70. עוד אושר כי גופים שהוקמו לפי דין, בהם המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, יחד עם והחברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו לספקים תוך 45 ימים מקבלת החשבון. בדיון הבא תידרש הוועדה לעסוק בהסדרי התשלום בשלטון המקומי ובמערכת הבריאות. כזכור, בדיונים הקודמים תוך 45 יום מקבלת החשבון ולא יאוחר משוטף פלוס 30, ובישיבה שהתקיימה בחודש שעבר אישרה הוועדה .

ח"כ יעקב פרי אמר כי ההצעה נועדה לתקן את המציאות של מוסר התשלומים הלוקה בחסר, ולא לגרום נזק לעסקים הקטנים והבינוניים. הוא התייחס לנושא העבודות הבנאיות ואמר כי בחלקן נקבע הסדר תשלום של שוטף פלוס 38 והמדינה עומדת בזה ברוב המקרים, לכן צריך לבחון אם באמת יש מקום להחרגה. ח"כ פולקמן אמר מנגד כי אפשר להמשיך לדון בהצעה עוד שבועות רבים, ודבר לא ישתנה. הוא קרא לאשר את ההצעה ואמר כי זו הייתה הצעת החוק הראשונה שהגיש בכנסת הנוכחית ומאז הוא נמצא בדיונים מול כל הנציגים השונים במשך שנה וחצי והוסיף: "כל מה שהיה צריך להיאמר כבר נאמר עכשיו צריך להבטיח לעסקים הקטנים והבינוניים שישלמו להם בזמן ולאשר את ההצעה". ח"כ פרי אמר כי הוא מבין את הלהיטות לסיים, אך אסור לוועדה להוציא מתחת ידה הצעה שתפגע באנשים. ח"כ איילת נחמיאס ורבין התייחסה למערכת הבריאות ואמרה כי במידה ויוחלט להחריגה צריך להגביל את ההחרגה בזמן קצוב ולקבוע ממתי החוק יחול גם עליה.

במהלך הישיבה פרצה סערה בדיון בסעיף העוסק בימי האשראי של הקבלנים. ח"כ פולקמן טען כי הקבלנים מעוניינים להעמיד את ימי האשראי על שוטף פלוס 60, ולא שוטף פלוס 70 כפי שאושר כאמור. נציגי הקבלנים התפרצו לדבריו ואמרו כי הסעיף יפגע בהם. ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת הנדסה ובניין, אמר כי יש חוזי מדף של אגף החשב הכללי במשרד האוצר בהם התשלום הוא שוטף פלוס 38, וכך צריך להיות. מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, אמר כי לא מדובר על פער של 10 ימי אשראי אלא 40 יום. הוא הוסיף כי 90% מהעוסקים בענף הם בעלי עסקים קטנים ובינוניים. במהלך הישיבה אישרה הוועדה את הצעתו של היו"ר כבל כי ימי האשראי לקבלני השיפוצים הקטנים יקבעו בתקנות שיובאו לאישור הוועדה, על מנת לשפר את מצבם לעומת הקבלנים הגדולים. הוא אף דרש שהתקנות יובאו לאישור הוועדה עד 5 חודשים לאחר אישור ההצעה בקריאה שנייה ושלישית, ואמר כי המדינה היא ראש וראשונה למעשים הלא הגונים. החשבונאי הראשי במשרד האוצר, עוזי שר, אמר כי ימי האשראי נדרשים בשל הבקרה המסובכת שצריך לבצע על העבודות הקבלניות. היו"ר כבל אמר בתגובה כי כשהאוצר מבקש כסף מאנשים הוא לא מחכה לבקרה.

במהלך הישיבה אישרה הוועדה לצרף להצעה הממשלתית גם את הצעת החוק הדומה של ח"כ רוברט אילטוב וח"כ אראל מרגלית. ח"כ אילטוב התייחס לנושא הבקרה על העבודות הקבלניות ואמר כי גם אם יש צורך בכך צריך לעשות זאת במהירות. הוא התנגד להצעה לשלם לקבלנים שוטף פלוס 70 וביקש לקצר את התקופה. לאחר שהסעיף אושר, כאמור, ביקש ח"כ אילטוב לקיים בכך דיון מחדש.

נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), רועי כהן, התייחס לסעיף שעסק בימי האשראי של גופים נוספים בהן המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, החברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה ועוד, ואמר כי המדינה מחריגה את עצמה לדעת ונותנת כוח לגופים הגדולים והחזקים מול הספקים הקטנים. הוא קרא למדינה לא לנהוג במוסר כפול במוסר התשלומים. היו"ר כבל דרש כי החברות ההלו יכנסו להסדר שנקבע למדינה (שוטף פלוס 30 לכולם למעט שוטף פלוס 70 לעבודות בנאיות) תוך שנה, אך אפשר לממשלה לבקש לדחות זאת בשנה נוספת על מנת לבחון על איזה חברות להחיל את הכללים החלים על המדינה. "הם דופקים את הציבור באופן שיטתי, בצורה מסודרת בלי אבחנות, וכשרוצים מהם לשלם בזמן הם מבקשים הבחנות", אמר היו"ר כבל. כללים בעניין זה יובאו גם הם לאישור הוועדה.

הוועדה החלה לדון בסעיף המסדיר את מועדי התשלום ברשויות המקומיות ועסקה גם בעבודות בנאיות שהרשויות מקבלות עבורן מימון חיצוני. ראש מועצת רמת ישי, עופר בן אליעזר, אמר כי הוא לא יוכל לשלם עד שלא יקבל את הכסף, והסביר כי אם הוא ישלם לפני קבלת מימון חיצוני מהממשלה יגידו לו שהוא לא צריך את הכסף. הקבלנים מנגד טענו כי הם לא יכולים לעכב את העבודות מאחר שהם עובדים לפי חוזה, וצריכים גם לבצע בזמן וגם לשלם על כך לעובדים. היו"ר כבל קרא לנציגי הרשויות ונציגי הקבלנים להגיע להסכמות בעניין, ואמר כי הוועדה תכריע בכך בישיבה הבאה. עוד סיכם היו"ר כבל כי כבר בשבועות הקרובים תקיים הוועדה ישיבה נוספת לעסוק גם בענף הבריאות, שבה בכוונתו לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS