דיון קשה בוועדת החוץ והביטחון על ההתנכלויות למתגייסים החרדים. ח"כ אוחנה: "להתעורר ולפעול – לפני שיהיה אסון" ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה”ל, בראשות ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, קיימה היום (חמישי) דיון מעקב בנושא טיפול הרשויות בהתנכלויות למתגייסים חרדים.

לוחמי צנחנים בעזה. צילום: דובר צה"ל
לוחמי צנחנים בעזה. צילום: דובר צה"ל

בדיון נשמעו עדויות קשות על התופעה וכן נחשף כי רק 4 כתבי אישום הוגשו בנושא בשנים האחרונות, יתקיים בקרוב דיון בלשכת היועץ המשפטי לממשלה לבחון את שינוי המדיניות לגבי האיזון בין חופש הביטוי להסתה במקרים אלו, משרד החינוך מכיר רק מקרה אחד בו בית ספר סירב לקבל בן משפחה של חייל חרדי, ושר הביטחון אישר שכירת עו"ד פרטיים שיגישו בשביל החיילים החרדים תביעות אזרחיות על פי חוק לשון הרע. הוועדה אף החליטה בסיום הדיון לקיים דיוני מעקב בנושא כל 4 חודשים, ולהזמין את פרקליט המדינה להופיע בפניה ולהציג את הכלים העומדים לרשותו ואת אלו אשר חסרים לו והוא ממליץ לקדם בכדי להביא לשינוי.

להלן השתלשלות הדיון אותו פתח ח"כ אוחנה ואמר: "תלונות רבות מוגשות ע"י מתגייסים חרדים בגין הסתה ואף פגיעה המגיעות מהחברה החרדית. אם החיילים החרדים לא מקבלים גיבוי מסביבתם ומנבחרי הציבור שלהם, אנחנו נהיה הגב שלהם ונשמור עליהם כפי שהם שומרים עלינו. גורמי אכיפת החוק ובראשם הפרקליטות, מחליטים לעצום עיניים ולסגור תיקים אלו בתואנה של 'חוסר עניין לציבור'. זה שקר. לציבור יש עניין רב בכל חיילי צה"ל ובכך שלא יאונה להם רע. מדובר בנורת אזהרה ועל כלל הגורמים המעורבים לפעול - כאן ועכשיו, לפני שיהיה אסון וזה יעלה לנו בדם".

יו"ר המטרה החרדי בליכוד, יעקב וידר: "כשילד רואה תמונה של חיילים כמו חזירים עם סכין נוטפת דם, זה מחלחל. אם התופעה הזו תימשך לא יהיו חיילים חרדים יותר. הזמנתי לדיון רבים שהותקפו וכן אנשי ציבור, והם פחדו לבוא, לכנסת ישראל, בירושלים, שמא ההתקפות יוחמרו. למה מחכים? שיירצח חייל כדי שייכנסו לעובי הקורה?"

משה פריגן, לשעבר רמ"ד שילוב חרדים בחיל האוויר: "אני חוזר מצוק איתן אחרי שבועיים, עובר ברחוב נחמיה בבני ברק עם מדים מאובקים, ומקיפה אותי קבוצת נערים וצועקת לי מילות גנאי ואמן שאמות במלחמה. באותו רגע הבנתי שזה לא קומץ מאוד קטן. הקומץ הקטן הוא קטר המוביל את הרכבת והוא מתרחב לילדים ונערים היוצרים את השבאב שמפיץ את הטרור. אשתו של חייל שלי פוטרה בחודש השמיני להריונה מהגן בו עבדה בשל זה שבעלה חייל. לחיילי המילואים שלנו אין קשר עם צה"ל ולמשטרה כבר הפסקנו להגיש תלונות".

ע' רמ"ד בני ישיבות בצה"ל, רס"ל יחיאל רדוצקי, סיפר כי מתוקף תפקידו קיבל טלפונים מחיילים חרדים, שבשל השיימינג, המשפחות של נשותיהם גילו שהן נשואות לחייל ודרשו מהן לעזוב. רדוצקי הוסיף: "אני גר מגיל חמש במאה שערים שמאז ומעולם הייתה שכונה קיצונית אבל זה גלש לשכונות רבות סמוכות. חלק גדול מעיר הבירה של ישראל מסוכן היום לכל חייל, לא משנה מוצא או עדה ואנחנו רק סימפטום. אני הולך עם תעודה שאני מתבייש בה – תעודת פטור ממדים. לשם מה אני צריך תעודת פטור ממשהו שאני גאה בו? הסיכון ללכת עם מדים שבגללו הפטור הוא לא בעזה, אלא בירושלים".

לצד עדויות קשות אלו, ועוד רבות שעלו דיון, שמחו חברי הוועדה לשמוע על "כפר" של דירות לחיילים חרדים בקריית ארבע אשר מספק להם מקום מגורים וגב משפחתי, ממפעילו של הכפר אהרון גרנות, וכן שמחו לשמוע מאם של מ.פ. בגדוד נצח יהודה אשר הודתה על גיוס בנה ואמרה כי הצבא תרם לפיתוחו האישי יותר מכל המסגרות בהן היה קודם.

סא"ל צחי רביבו, ס' מפקד מערך "מיטב" באגף כח האדם, הציג לוועדה את הנתונים והמגמות של גיוס החרדים לצבא. על פי המצגת, כיום משרתים כ-6200 חרדים בשירות חובה וכן כ-400 בשירות קבע. עוד אמר סא"ל רביבו כי קיים צוות חשיבה בנושא בראשות ראש אכ"א, וכן ניתן פטור ממדים לזקוקים לכך, ויש קו חם הזמין לפניות החיילים החרדים 24/6.

סגן שר הביטחון, ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי), סיפר לוועדה כי צוות מיוחד המשותף לצבא, למשטרה ולפרקליטות לטיפול בתלונות של חיילים חרדים על הסתה נפגש בלשכתו והם עוברים על כל תלונה. סגן השר חשף כי בקרוב יתקיים דיון בנושא בלשכת היועמ"ש לממשלה: "חופש הביטוי הפך להיות חופש השיסוי במה שקשור בחיילים החרדים. המטריה של חופש הביטוי שמשרד המשפטים נקט בה עד היום היא רחבה מאוד, אולי מדי. בעקבות דרישה שלי, נקבע תאריך לדיון אצל היועמ"ש לממשלה כדי לבחון את הדברים ואני מאוד מקווה שהוא יקבל החלטה לצמצם את חופש הביטוי בנושא זה, כיוון שלא מדובר באמירות ערטילאיות, אלא בפגיעה בחיילים חרדים ובמי שעוסק בגיוס שלהם".

בהמשך גינה סגן השר את העידוד השקט לאלימות שנותנים מנהיגי הציבור החרדי להסתה: "אני אומר לכם כרב בישראל - אין שום היתר בעולם למעשים האלה שנעשים. מי שאומר שהוא פועל בשם התורה, הוא פועל נגדה. זה לא קידוש ה', זה חילול ה'. כמי שנושאי התורה בישראל יקרים לו מאוד, אני מופתע ומאוכזב בדרך שבה מנהיגים חרדים, רבנים ומנהיגי ציבור נוהגים ובעידוד השקט שלהם לתופעות הללו".

סנ"צ גלעד בהט, רמ"ד חקירות במטה הארצי של משטרת ישראל: "כ-60 תלונות שהוגשו טופלו מאז 2012 בעבירות האלה. אני לא כולל בזה חקירות גדולות שאנו יוזמים ממידע שהגיע אלינו, שהן לא על מעשה ספציפי אלא על התופעה בכללותה. למיטב ידיעתי הוגשו 4 כתבי אישום עד היום בנושא, אבל כל התיקים שלא הגיעו לכתב אישום, אף אחד מהם לא נסגר מחוסר ענין לציבור! זה נסגר מחוסר ראיות, או שגורם משפטי קבע שהדברים אינם מקימים עבירה פלילית – שרק עליהן ניתן להעמיד לדין".

"בעבירות שנושקות לחופש הביטוי אנו צריכים אישור מפרקליטות המדינה רק בשביל לפתוח בחקירה, וזה מתבקש ברגע הגעת התלונה. בעבירות של תקיפה אנחנו נוקטים יד קשה ומהירה בשביל להביא לדין, אבל פעמים רבות לא ניתן לאתר את מי שקילל או ירק ונעלם, וכאשר מגיעים לתוקף מגלים שמדובר בקטין מתחת לגיל האחריות הפלילית", הסביר סנ"צ בהט.

עו"ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה אמר לוועדה כי נעשה כל מאמץ להעמיד לדין אנשים שמבצעים עבירות פליליות וכל תיק כזה מטופל באפס סובלנות. הוא סקר בפני הוועדה את הקשיים המשפטיים הקיימים בנושא, ובראשם עבירת ההסתה. על פי אברמזון, קריאות כלליות נגד כל החיילים החרדים, מתסיסות ומעליבות ככל שיהיו, שאין בהם קריאה ישירה או משתמעת לפגיעה פיזית באדם, לא עולה כדי עבירת ההסתה אשר בספר החוקים.

ח"כ אוחנה שאל: "כל עבירה וכל אמירה צריך לבחון בקונטקסט, ואני לא בטוח שבקונטקסט החרדי כינוי של חרדים כחיידק אלים אינה התרת דם. האם אתה מרגיש שיש לשנות את החוק בכדי לתת עוד כלים? האם זו הפסיקה שמצירה את ידיכם?"

עו"ד אברמזון: "יש לנו היום כבר פסיקה מבית המשפט שניתן להגיש כתב אישום על עבירה של העלבת עובד ציבור במקרים שכאלה. אם החקירות בתלונות היו מבשילות לכדי הגעה לחשוד מסוים ולתשתית ראייתית, היו לי את הכלים להגיש כתבי אישום. עם זאת, חשוב לזכור שלא כל הפתרונות הם במישור הפלילי-משפטי. זו בעיה חברתית, ולא בטוח שגם 30 כתבי אישום היו משנים את המצב החברתי".

אלי אדלר, העוסק בגיוס נוער חרדי: "צודק עו"ד אברמזון שהפעולה צריכה להיות גם במישור החברתי, אבל רק קבוצה קטנה פועלת באופן יזום ורוב הציבור החרדי בעיקר ניגרר אחרי המיעוט. כמה כתבי אישום, או פיצויים בהליך האזרחי, יורידו מהסיפור את הרוב הדומם של הציבור החרדי. נכון שצריך חינוך, אבל נציגי המוסדות ששם זה קורה לא נמצאים פה. לא צריך להגיע לחוק ההסתה, אלא להסתפק בחוק לשון הרע או בחוק הגנת הפרטיות, למשל".

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): "תופעת האיומים והפגיעה בחיילים החרדים היא בלתי נסבלת והתפקיד שלנו הוא להגן עליהם. פגשתי אותה כבר לפני 20 שנה כמפקד אוגדה, אבל ההבדל הוא שהיום היא מאורגנת וממומנת. לא יתכן שחיילי צה״ל יאוימו ע״י גורמים שפועלים בשם אידיאולוגיה ודת - זהו מצב שקוראים לו טרור. איום מאורגן וממומן דורש תכנית אסטרטגית שלמה להתמודדות אפקטיבית עם התופעה, הכוללת חינוך, הסברה והרתעה. אני פונה לראשי הציבור החרדי: גלו אומץ. זה בידכם. עצרו את התופעה, למען החברה החרדית".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "תופעת ההתנכלות לחיילים חרדים ולמשפחותיהם במגזר החרדי, מלווה באלימות חמורה ומסוכנת ומחייבת טיפול מערכתי. אני קורא לשר הביטחון למנות קצין חרדים ראשי שבצוותו יהיה גם קצין פניות זמין 24 שעות. לשרת המשפטים ולשר לביטחון פנים, להעמיד את התופעה בעדיפות ולמצות במקרי ההסתה וההתנכלות את החקירה והדין, עם המסיתים והמתנכלים. המשטרה צריכה להגביר נוכחותה ואבטחתה בשכונות בהן רווחו תופעות אלו. הפרקליטות ידעה על תג מחיר לעבוד בצורה בלתי רגילה על כל גרפיטי, ופה אתם עוד לא שם ,כאשר אתם שומעים תופעות קשות שנמשכות על פני זמן ארוך. מבקש לחזק את ידי החיילים החרדים ובני משפחותיהם ואת כל הגופים המסייעים להם. אני חייל המבקש לסייע למערכה חשובה זו, למען אחדות האומה וביטחונה".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "גיוס חרדים הוא נושא אסטרטגי למדינת ישראל. לא יכול להיות שאין בידינו שום כלי לעשות משהו למי שתמך ורקד סביב יהודה קמיניץ ששוחרר ממעצר אחרי שהסית. לא מקבלים ילדים לבתי ספר אם מישהו ממשפחתם התגייס לצבא ולא נותנים לחיילים חרדים להשלים מניין. אלו פרקטיקות שהיו שייכות לקהילות יהודיות בגולה כאשר רצו להחרים אדם. לא ייתכן שהם יוחרמו ושהמדינה לא נכנסת באופן אינטנסיבי לעניין הזה".

נציגי משרד החינוך התבקשו להתייחס לתופעה של בני משפחה של חיילים חרדים אשר לא מורשים להצטרף לבתי ספר. עמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים, אמר כי לא התקבלה באגף עד כה אף תלונה בנושא. יונתן עוזרי, המפקח על החינוך הטכנולוגי במחוז החרדי, אמר כי היה רק מקרה אחד עד היום, ולאחר התערבות משרד החינוך הילד הורשה להיכנס לבית הספר.

ח"כ אוחנה שאל אם ננקטו סנקציות נוספות נגד בית הספר המדובר בכדי להרתיע, ועוזרי השיב כי הסתפקו בהשבה ללימודים ובהתנצלות.

לקראת סיום הדיון הודיע צוריאל פילץ, מרכז פעילות במגזר החרדי במשרד הביטחון, על שתי החלטות שקיבל שר הביטחון לפני מספר ימים: "הבנו שלא ניתן לקדם פתרון דרך הפלילים, ובצדק, מה גם שבכל מקרה העונשים יהיו קלים מאוד. היות שלפני כמה חודשים נחקק שניתן לקבל פיצוי של 50 אלף ₪ ללא הוכחת נזק לפי חוק לשון הרע, שר הביטחון הנחה את היועמ"ש למערכת הביטחון לשכור עו"ד פרטיים שיוצמדו לכל חיל על חשבון המערכת, בעת הגשת תביעות כאלה. כמו כן, על פי החלטת השר, אנחנו עומדים לחתום גם על קמפיין תקשורת עם אחד האתרים החרדים הגדולים לקריאה בעד הגיוס, מתוך תקווה כי בשילוב התביעות הפליליות והאזרחיות, נביא לצמצום התופעה".

בסיום הדיון אישרה הוועדה פה אחד את ההחלטות הבאות:

הוועדה מחזקת את החיילים החרדים שלא מוותרים על הזכות לשרת בצה"ל, למרות המציאות הקשה בה הם ומשפחותיהם חיים.

הוועדה קוראת לשרי המשפטים וביטחון הפנים לתעדף את הטיפול בפגיעות בחיילים חרדים, ולהפעיל את הצוות הבין-משרדי המטפל בנושא באופן יעיל ותדיר.

הוועדה תקיים אחת ל-4 חודשים דיון סטאטוס בנושא התמודדות הגורמים השונים בתופעת ההתנכלות לחרדים.

במחצית שנת 2017 תזמן הוועדה את פרקליט המדינה לדיון בו יתבקש להציג את הכלים העומדים לרשותו להתמודדות עם התופעה ואילו כלים הוא ממליץ לקדם בנושא.

הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון ומשרד המשפטים לקדם הפעלת הערוץ לתביעות אזרחיות נגד המקרים הנופלים בין הכיסאות בסוגיית ההתנכלויות.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS