פרופ' אהרון ברק פתח הבוקר את כנס 'על חבל דק' ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית, העוסק במתח בין חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לבין צרכי ביטחון המדינה 80% מהישראלים חושבים כי הסיקור התקשורתי הנרחב של פרשת אלאור אזריה והצהרות הפוליטיקאים בעדו ונגדו בתקשורת מונעות מהמשפט להיות צודק כ-70% מהחילוניים שנשאלו מאמינים כי לא ראוי שהרשות המחוקקת תגביל את סמכויות בג"ץ, בעוד שכ-80% מהדתיים-חרדיים שנשאלו מאמינים כי ראוי להגבילן-כך עולה, מסקר חדש שנערך לקראת הכנס על ידי המחלקה לפעילות בתפוצות של הסתדרות הציונית העולמית, באמצעות מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה.

גוסטי יהושוע: "הופתענו לגלות כי הציבור הישראלי חצוי בדעותיו באופן עקבי לאורך הסקר, כאשר רק השאלה בנושא משפט אלאור אזריה הצליחה לאחד את רובו
גוסטי יהושוע: "הופתענו לגלות כי הציבור הישראלי חצוי בדעותיו באופן עקבי לאורך הסקר, כאשר רק השאלה בנושא משפט אלאור אזריה הצליחה לאחד את רובו

גוסטי יהושוע ברוורמן, יו"ר המחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית ויוזמת הכנס, התייחסה לתוצאות הסקר:

"הופתענו לגלות כי הציבור הישראלי חצוי בדעותיו באופן עקבי לאורך הסקר, כאשר רק השאלה בנושא משפט אלאור אזריה הצליחה לאחד את רובו. האמירה איננה בהכרח בעד או נגד אזריה, כי אם הבעת חשש ממעורבות של שיקולים זרים בבית המשפט.

במצב פוליטי כל כך רגיש בו אנו נמצאים כיום, סוגיית השמירה על כבוד האדם וחירותו אל מול המציאות הביטחונית חשובה מאין כמותה. מטרת הכנס הינה לבחון את הסוגיות העיקריות ולהציג את עמדות הציבור בהקשרים של מעורבות תקשורתית ושל מערך היחסים בין בג"ץ לכנסת ולממשלה."

כנס 'על חבל דק' מתקיים היום (13.12.16) באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ביוזמת המחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית. הכנס עוסק במתח בין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לבין צרכי הביטחון של מדינת ישראל.

את הכנס פתח נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, פרופ' אהרון ברק, כאורח הכבוד:

פרופ' אהרון ברק החל את נאומו באזהרה מפני אובדן הדמוקרטיה: "אם בגרמניה של קאנט ובטהובן זה קרה, זה יכול לקרות בכל מקום... המשטר הדמוקרטי מבטיח לשופטים עצמאות ואי-תלות, היעדר אחריות פוליטית. המבחן העיקרי של עצמאות זו היא במצבי חירום לאומי. במצבי טרור, דעת רוב הציבור נטויה לכיוון אחד. דווקא במצבים אלו מוטלת על השופטים האחריות להגן על ערכי הדמוקרטיה, לשקף היסטוריה ולא היסטריה...דמוקרטיה מתגוננת כן, דמוקרטיה משתוללת לא".

כשנשאל על תוצאות הסקר, המצביעות על כך שכמחצית מהציבור הישראלי מאמין שבג"ץ מאמץ לעצמו סמכויות מעבר למותר, טען "אני לא חושב שביהמ"ש לוקח סמכויות מעבר למותר אלא פועל במתווה החוקי שלו. אם הכנסת סבורה שבג"ץ חורג בידיה הכוחות למנוע זאת, מה שלא קרה עד כה כיוון שאיננו חורגים מסמכויותינו."

כשנשאל על הגינות ועדת המינוי לשופטי בג"ץ, שאינה נבחרת על ידי העם ואינה מייצגת את האוכלוסייה לטענת השואל, ענה: "הועדה כוללת תשעה חברים, בהם שלושה שופטים, שני חברי כנסת, שני שרים, שני חברי לשכת עוה"ד שגם הם פוליטיקאים מתוסכלים בדרך כלל.. מצד אחד עומדים שלושת השופטים, מנגד חברי כנסת, עורכי הדין שמצדדים בחברי הכנסת ושני שרים, שאחד מהם (שר/ת המשפט) מצטרף בדרך כלל לפוליטיקאים, ואת כחלון- שאם ירצה השם יהיה עצמאי בדעותיו... אני אישית הייתי מציע להגדיל את מספר השופטים, אבל יודע שאם יפתחו לדיון את נושא הועדה לבסוף יקטינו את מספר השופטים."

לנושא פרשת אלאור אזריה, פרשת עמונה או חוק המואזין סירב פרופ' אהרון ברק להתייחס, ואמר "פעם שופט, תמיד שופט. אתה (השואל) לא באמת רוצה ששופטים יביעו דעה בעניינים פוליטיים."

לוחם משוחרר שאל את ברק מה נותן לשופטי בג"ץ את הזכות לפסוק מה מוסרי ואינו מוסרי ללוחמים, כאשר רובם לא עמדו בשטח והחזיקו נשק. בתשובה, ענה "הדינים הצבאיים צריכים לתת פתרון לסוגיות אלו- אני מניח שאם חייל יורה בטרוריסט כדי להגן על עצמו הוא עושה פעולה חוקית וטובה...יש כללים, כאשר חייל נלחם הוא לא פועל בחלל אלא במסגרת נורמטיבית שאומרת לו מה אסור ומה מותר... כשאני יושב בשיפוט אני לא שואל מה חייל צריך לעשות, אלא מה כל אדם בנסיבות אלו- עייף, מזיע, לא ישן בלילות ומולו עומד אויב."

כשנשאל, לבסוף, האם יש להתחשב באידיאולוגיה של האויב (גורמי הטרור) בעת פסיקה, והאם יש לקיים חוקים מיוחדים במלחמה בטרור, סיכם ברק את דבריו: " מדינה דמוקרטית אינה יכולה לנקוט בשיטות של הטרור, אלא להילחם בו בכלים העומדים לרשותה (החל מפצצה אטומית וכלה בדברים אחרים..) יש כלי נשק מותרים ואסורים. המדינה לא יכולה להשתמש בנשק כימי, למשל. המדינה נלחמת בטרור עם יד אחת מאחורי הגב, אך זה לא אומר שהיא תפסיד כיוון שהיד הפנויה לא מגלמת רק כוח פיזי אלא גם מוסריות ושלטון החוק."

בהמשך הכנס, יתקיים פאנל מומחים בנושא "התקשורת בין זכויות אדם לביטחון" בהנחיית העיתונאית טלי ליפקין-שחק. על חברי הפאנל נמנים ד"ר יועז הנדל, שידון באמינות התקשורת ככלי מדווח בעיני החברה הישראלית, אור הלר, שיתייחס לעבודתו ככתב צבאי שהשתתף בפעילות מבצעית של צה"ל, ד"ר דורון אביטל - לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, שיתייחס למבצע הבאת דיראני לישראל ולדילמות שעלו בו, וכן פרופ' אריאל פלדשטיין מאוניברסיטת בן גוריון, שידון בזכויות אדם כחלק מתשתית בטחון ישראל בתפיסתו של דוד בן-גוריון. כמו כן, תישא דברים יו"ר המחלקה לפעילות בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ויוזמת הכנס, הגב' גוסטי יהושע ברוורמן.

טלי ליפקין שחק: "בפרספקטיבה רבת שנים, מהתקופה שהייתי כתבת צבאית בעיתון דבר, ממלחמת לבנון הראשונה ועד היום, התחלפו ממשלות , השיח הציבורי שינה טון אך הדילמות נותרו אותן דילמות."

במהלך הכנס הוצגו תוצאות סקר חדש שנערך ביוזמת המחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית, באמצעות מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה. הסקר חשף כי על אף שהציבור הישראלי חצוי בנושא סמכויות בג"ץ והגבלתן, וכן בנושא הסיקור התקשורתי של אירועים ביטחוניים, ישנו רוב מוחלט של 80% מהציבור הסבור כי הסיקור התקשורתי הנרחב של פרשת אלאור עזריה והצהרות הפוליטיקאים בעדו ונגדו בתקשורת מונעות מהמשפט להיות צודק, זאת לעומת 20% המאמינים כי הסיקור אינו מונע זאת.

הישראלים חצויים:

כ-46% מהישראלים מאמינים כי בג"ץ מאמץ לעצמו סמכויות הפוגעות בכנסת, המייצגת את בחירת העם במסגרת הדמוקרטיה, ועל הרשות המחוקקת להגביל את סמכויותיו. מנגד, כ-54% מהציבור מאמין כי בג"ץ פועל כנדרש או שאינו מאמץ סמכויות הפוגעות בכנסת, ולכן אין להגביל את סמכויותיו.

כמעט כל ישראלי שני (כ-44%) סבור כי בעת אירוע ביטחוני (מלחמה, פיגוע, ניסיונות הצתה וכו') על התקשורת להזדהות תמיד עם המהלכים המדיניים והצבאיים, בעוד שכ-56%, אינו מסכים וטוען כי התקשורת אינה צריכה להזדהות תמיד עם מהלכי הממשלה וצה"ל.

פערים בדעות הישראלים- צעירים לעומת מבוגרים, חילוניים לעומת דתיים:

כ-64% מהצעירים שנשאלו (גילאי 18-34) מאמינים כי בג"ץ מאמץ לעצמו סמכויות הפוגעות בכנסת, המייצגת את בחירת העם במסגרת הדמוקרטיה. בהתאם, כ-60% מתוכם טענו כי על הרשות המחוקקת להגביל את סמכויותיו.

מנגד, כ-68% מהמבוגרים שנשאלו (גילאי 55+) סבורים כי בג"ץ פועל כנדרש או שאינו מאמץ סמכויות הפוגעות בכנסת ולכן אין להגביל את סמכויותיו.

כ-70% מהחילוניים שנשאלו מאמינים כי לא ראוי שהרשות המחוקקת תגביל את סמכויות בג"ץ, בעוד שכ-80% מהדתיים-חרדיים שנשאלו מאמינים כי אכן ראוי להגבילן.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS