המחקר בחן תחרויות טניס ברמה גבוהה, שתוארו כ"סביבה ייחודית שבה שני מקצוענים מתחרים בתחרות שבצידה פרס כספי גבוה", על מנת להעריך כיצד גברים ונשים מגיבים ללחץ תחרותי.
"המחקר שלנו מראה שגברים באופן עקבי יורדים ברמת התפקוד תחת לחץ תחרותי, אבל בקרב נשים התוצאות מעורבות", אומר ד"ר מוסי רוזבוים מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "גם אם חלה ירידה בביצועים של הנשים בשלבים המהותיים של התחרות, הירידה הזו עדיין קטנה ב-50 אחוזים מזו של הגברים".
"מטרת המחקר היא לשפוך אור על הדרך שבה גברים ונשים מגיבים ללחץ הנובע מתחרות, ולהשתמש במסקנות שלו כדי להבין טוב יותר את שוק העבודה," אומר ד"ר דני כהן-זדה מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה. "לדוגמה, הממצאים שלנו אינם תומכים בתיאוריה הקיימת שגברים מרוויחים יותר מנשים בעבודות דומות, מפני שהם מגיבים ללחץ טוב יותר מהן."
"כדי להשיג את מטרתנו, השתמשנו בנתונים ממשחקי טניס מכל המערכות הראשונות של ארבעת טורנירי ה"גראנד סלאם" בשנת 2010, ובחנו בכל משחק ומשחק אם כל אחד מהמגדרים הידרדר או השתפר בשלבים המהותיים של המשחק, ובאיזו מידה," אומר ד"ר כהן-זדה, "הניתוח מבוסס על 4,127 משחקוני טניס של נשים ושל 4,153 משחקוני טניס של גברים."
למרות זאת, המחקר מסביר שיש לנקוט זהירות ביישום הממצאים האלה ישירות בשוק העבודה.
"ראשית, אנחנו מנתחים איך שחקניות טניס מגיבות ללחץ בתחרות הומוגנית מבחינת המגדר, ואילו בשוק העבודה נשים נדרשות להגיב ללחץ בסביבה שונה שבה, למשל, הן מתחרות מול גברים," אומר חוקר נוסף במחקר, ד"ר אלכס קרומר מהמכון השוויצרי למחקרים אמפיריים בכלכלה באוניברסיטת סנט-גאלן. "נוסף על כך, לשחקני טניס יכולים להיות העדפות ומאפיינים שונים שלא בהכרח הופכים אותם לנבדקים מייצגים. אף על פי כן, העובדה שגילינו ראיות מבוססות לכך שנשים יכולות להגיב טוב יותר ללחץ הנובע מתחרות מאשר גברים, פותחת פתח למחקר נוסף בסביבות תחרותיות אחרות".
לדברי החוקרים, לחץ המושפע מרמות גבוהות יותר של קורטיזול הוא אחד מהגורמים האפשריים. הם מצטטים מחקרים קודמים המתמקדים בספורט, שהראו שרמות גבוהות של קורטיזול קשורות לחבטות הגשה שניות גרועות יותר ולביצועים גרועים יותר בגולף. "המחקרים האלה מצביעים על כך שרמות הקורטיזול עולות מהר יותר אצל גברים מאשר אצל נשים בתגובה לאתגרים הישגיים, ושרמות גבוהות יכולות לפגוע ביכולות הקריטיות של המוח," אומר חוקר נוסף שהשתתף במחקר, ד"ר עופר משה שפיר מהמרכז לחינוך ולמחקר בתחום העסקים באוניברסיטת ניו-יורק בשנגחאי.
