ח"כ ילין שלקח חלק בוועדת חוקה בכל הדיונים על החוק, סיפר במהלך דבריו מדוע התעקש שהחוק יכלול גם את מעבר כרם שלום:
"לפני כשנתיים וחצי ברגע שנתפסה הברחה לתוך רצועת עזה של חומרי חבלה שבוצעה על ידי ישראליים, הייתי ראש רשות וקראתי להם בוגדים. קראתי להם בוגדים כי כשיש לך אויב אתה יודע מי הוא, אבל כשחלק מהעם שלך בגלל בצע כסף פשוט מעביר חומרי גלם לקסאמים ומכונות על מנת לחפור יותר מהר – זאת רק בגידה. תעשייה שלמה מתקיימת כלכלית מהברחות לתוך רצועת עזה. החוק סוף סוף מתקן את האיוולת הזאת ויכלול גם את המעברים."
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) סופית ברוב של 57 תומכים מול 16מתנגדים. את חוק הטרור של שרת המשפטים איילת שקד, ובתוך כך בוטלו התקנות לשעת חירום שהופעלו בישראל מקום המדינה. על פי החוק, הענישה על חברי ארגון הטרור תהיה באופן הבא: העומד בראש הארגון, במישרין או בעקיפין, יהיה צפוי למאסר של 25 שנה. אם במסגרת פעילות ארגון הטרור, דין העומד בראש הארגון יהיה מאסר עולם כעונש חובה. מאסר עולם יהיה גם העונש של מבצע עבירת טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. אם נגזר מאסר עולם על האסיר, לא ניתן יהיה לקצוב את העונש, אלא לאחר שריצה 15 שנה לפחות.
המבצע פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במתקם רגיש למטרות טרור יהיה צפוי לענישה של 20 שנות מאסר או קנס בגובה של פי עשרה מהקנס הקבוע בחוק. המבצע תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר, ואם הפעילות היא פלילית הענישה תוחמר לעד 15 שנות מאסר. מי שעושה עבירת רכוש הקשורה לטרור יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר או קנס בגובה של פי 20 מהקנס הקבוע בחוק.
המאמן טרוריסטים יהיה צפוי לעונש של 9 שנות מאסר, ואילו המקבל אימון שכזה, המגייס חברים לארגון או המבצע פעילות בעבור הארגון, וכן המאיים לבצע מעשה טרור, יהיה צפו לעונש של 7 שנים. ואילו כל חבר אחר בארגון, מי שמפרסם קריאה ישירה או עידוד למעשה טרור, או יעמיד אמצעים (כמו הסעה, מזון, בגדים וכסף) לרשות ארגון טרור, יהיה צפוי לעונש של 5 שנות מאסר. עונש דומה יחול על מי שייתן שירות או יעמיד אמצעים לרשות ארגון הטרור, אלא אם הוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור.
ענישה קלה יותר, של 3 שנות מאסר, תחול על מי שעושה מעשה פומבי של הזדהות עם הארגון, כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון. ענישה דומה תחול על מי שלא מנע מעשה טרור. מי שיחזיק פרסום או ייתן שירות שקשור בפרסום חומרי הזדהות עם ארגון טרור יהיה צפוי לעונש של שנתיים מאסר.
הכנה לביצוע עבירת טרור תגרור ענישה של מחצית העונש הקבוע לאותה עבירה, ואם העבירה היתה מאסר עולם, יהיה 15 שנה.
עוד נקבע, כי העובר עבירת טרור שדינה מאסר עולם ולא נקבע לה עונש חובה – דינו יהיה 30 שנות מאסר.
על פי החוק החדש, שר הביטחון או הממשלה, לפי העניין, רשאים להכריז בצו על ארגון טרור, על בסיס בקשה מראש השב"כ ולאחר חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה. במקביל, הקבינט המדיני-ביטחוני יוכל להכריז על ארגון טרור שהתארגן בחו"ל, אם הכריז על כך ארגון מוסמך או מועצת הביטחון של האו"ם.
חוק הטרור מהווה חוליה נוספת בפעולותיה של השרה שקד נגד הטרור. בימים אלו, פועלת שקד לשיתוף פעולה בינלאומי בהסרת תכני הסתה ברשת. כזכור, גם המועמדת לנשיאות ארצות הברית, הילרי קלינטון קראה השבוע להסרת תכנים של דאע"ש מהרשת. " הטרוריסט מאורלנדו אולי מת, אבל הוירוס המסוכן שהרעיל את מוחו עדיין חי ובועט. ואנחנו חייבים לתקוף אותו", כפי שצוטטה קלינטון.
בדיון במליאה לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על חוק המאבק בטרור אמרה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), חברה בוועדת חוקה, חוק ומשפט: "כולנו מגויסים למאבק בטרור, אך העברת החוק בנוסחו הנוכחי היא פופוליסטית וחסרת אחריות. רק בגלל שהכותרת של החוק היא טרור - האופוזיציה משחקת לידיה של הקואליציה בלי שום הבנה מהותית מהו תוכן החוק. אין ספק כי על המדינה לגבש אפיקים חוקיים למאבק בטרור לשם הגנה על אזרחיה ומתוך התפיסה הזאת החוק נולד. עם זאת, מדובר באחיזת עיניים, במרצחים הנתעבים משרונה - החוק לא יילחם, וכך גם ברוב המפגעים שראינו בחודשים האחרונים. מעבר לכך, החוק במתכונתו הנוכחית מפר את האיזון העדין שבין המאבק בטרור לבין ההגנה המהותית על זכויות האדם והאזרח. הסמכויות הניתנות לרשויות הביטחון נרחבות אך לא יועילו במלחמה בטרור, ורק יביאו לאבסורד את הפגיעה בזכויות האדם, ללא הצדקה אמתית".
חה"כ רוזין הוסיפה: "לא פלא שהחוק עובר בממשלה הימנית ביותר שהייתה כאן. הדרך להלחם בטרור היא לא רק בכרסום זכויות האדם והאזרח, יש אלטרנטיבות. עלינו לגדוע את המוטיבציה לעסוק בטרור ולפעול באפיק מדיני לצד הביטחוני. אנחנו שומעים את זה מראשי מערכת הביטחון השכם והערב, אך לצערי - הממשלה מסרבת להקשיב".
