לפני כחודשיים התקיים דיון בעתירת שטח אש 918 במסגרתו נאבקים הפלסטינים על הזכות להישאר בבתיהם. למרות הליך גישור שנמשך יותר משנתיים ללא הצלחה, ובמסגרתו הציעה המדינה מספר הצעות גרועות, הפעם היא הצליחה להתעלות על עצמה ולהגיש הצעה עוד יותר גרועה. לתפיסת האגודה לזכויות האזרח, הצעה זו הוגשה בחוסר תום לב ומתוך שיקולים זרים.
לפי מתווה האימונים שהוצע, 68.6 אחוז מהשטח ישמש לאימונים באש חיה במשך מאה ימים שנה, כולל בעונת החקלאות. אימונים אלו ידרשו פינוי של יותר מ-700 בני אדם לתקופות ממושכות.
לדברי העותרים, הצעת המדינה מוכיחה שהיא לא לוקחת ברצינות את העובדה שישנם פלסטינים שמתגוררים בשטח, שילדיהם לומדים בכפרים אותם מבקשים לפנות, ושהם מתפרנסים מהחקלאות ומרעיית הצאן במקום. בנוסף, הרצון לפנות אותם במהלך עונת החקלאות מראה כי הנזק הצפוי לאדמות המעובדות לא נלקח בחשבון, על אף שנזק כזה נגרם בעבר גם כשהתקיימו באזור אימונים יבשים.
באופן מפתיע, המתווה כולל גם את הכפרים מע'ייר אל עביד ומופקרא שכבר הוחרגו לפני ארבע שנים מהאזור הפעיל של שטח האש על ידי שר הביטחון. על בסיס הודעת השר התקבל אז פסק דין של בג"ץ בעניין. המתווה החדש מתעלם מפסיקת בית המשפט.
"עד כה המדינה לא הסבירה מדוע השטח חיוני לצרכי הצבא בגדה ומדוע לא ניתן לעשות שימוש חלופי בשטחי האש העצומים שבישראל, והיא משנה את נימוקיה מעת לעת. גרירת הרגליים של המדינה לאורך 16 שנות התדיינות מעלה תהיות רבות לגבי תוקפן וכנותן של טענותיה", אומרת עו"ד תמר פלדמן, מנהלת המחלקה לזכויות אדם בשטחים באגודה לזכויות האזרח. ההכרזה על שטח האש אף מנוגדת לדין הבינלאומי והניסיון לפנות את התושבים הוא הפרה חמורה של דיני הכיבוש.
לכן העותרים חזרו וביקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי ובו המדינה תתבקש להסביר מדוע היא מתעקשת לגרש את התושבים מבתיהם ומאדמותיהם. התגובה המלאה לבית המשפט מצורפת.
